עבד אל-ע'ני א-נאבולסי

שיח' עבד אל-ע'ני בן אסמאעיל א-נאבולסי (בערבית: عبد الغني بن إسماعيل النابلسي; נכתב גם: עבד אלגני אלנאבלאסי. 1641–1731), היה חוקר אסלאם סוני וסופי באמונתו, נולד בדמשק בשנת 1641 למשפחה של חכמי דת אסלאמים. למרות שמשפחתו אינה במקורה משכם (נאבלוס), השם "א-נאבולסי" ניתן לבניה בזכות שהות קצרה של אחד מבני המשפחה באזור במאה ה-14. אביו, אסמאעיל עבד אל-ע'ני, היה משפטן בבית הספר החנפי של האסלאם הסוני אשר תרם רבות לספרות הערבית. א-נאבולסי התייתם בגיל צעיר.

עבד אלע'ני א-נאבולסי
عبدالغنی بن اسماعیل النابلسی

לידה	19 במרץ 1641 דמשק, האימפריה העות'מאנית
פטירה	5 במרץ 1731 (בגיל 89) דמשק, האימפריה העות'מאנית
מדינה	סוריה
ידוע בשל	חכם דת מוסלמי
השקפה דתית	אסלאם

עוד לפני גיל 20 לימד ועסק בפסקי דין מוסלמיים (פתווה). הוא שילב בין שתי תפיסות סופיות הקאדריה והנקשבנדיה. לאחר גיל 20 למד בביתו במשך 7 שנים את כתבי הקודש ולאחריהן לימד במסגד האומיי בדמשק והפך מוכר בכל רחבי האזור כחוקר אסלאמי מוכשר. הוא סייר ולימד במקומות רבים בעולם: באיסטנבול (1664), לבנון (1688), ירושלים (1689), מצרים (1693), ערב הסעודית (1693) וטריפולי (1700).

הוא נפטר ונקבר בדמשק בשנת 1731 בגיל 90.

עבודתו

א-נאבולסי פרסם מעל 300 כתבים בהם פרס את השקפותיו. כתביו על סובלנות דתית כלפי דתות אחרות התפתחו בהשראת יצירותיו של חכם הדת הסופי מחבל אל-אנדלוס, אבן ערבי.

ספרו "הערבים" העוסק בתנאי העוני של הקהילות האסלאמיות, הושפע מכתביו של המשפטן נאג'ם א-דין אל-ע'אזי (1570–1651).

בשני ביקוריו של א-נאבולסי בארץ ישראל, ב-1690 וב-4–1693, ביקר באתרים נוצריים ויהודיים, כמו גם במקדשים מוסלמים קדושים, ובכתביו הוא מספר על הנאתו מהכנסת האורחים של נזירים נוצרים מקומיים. הנושאים עליהם כתב כוללים סופיות, חקלאות ושירה. הוא גם כתב עבודות אתנוגרפיות על בסיס מסעותיו לטריפולי, מצרים, ירושלים, לבנון ושאר אזורי המזרח התיכון.

קישורים חיצוניים

• עבד אל-ע'ני א-נאבולסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עבד אלע'ני אלנאבלסי, דף שער בספרייה הלאומית