עבר ועתיד (כתב עת)

כתב עת רבעוני יהודי-הונגרי

כתב העת היהודי עבר ועתידהונגרית: Múlt és Jövő), ואחר כך גם הוצאה לאור ספרים; הוא אחת מהוצאות לאור של כתבי עת וספרים הונגרים הוותיק ביותר בהונגריה.

עבר ועתיד
Múlt és Jövő
תדירות רבעון
מייסד יוסף פטאי
עורך ראשי יוסף פטאי
תאריכי הופעה 1908–1944 (כ־36 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה הונגרית
מדינה הונגריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות כתב העת

עריכה

כתב העת נוסד על ידי יוסף פטאי בשנת 1911 ופעל ברציפות עד מרץ 1944, עד הכיבוש הגרמני של הונגריה (מבצע מרגרטה). זה היה האורגן התרבותי והאמנותי של כמעט מיליון יהודי הונגריה באותה תקופה. בשנת 1988 חידש את הופעתו יאנוש קבאנאי, תוך ניצול האירוע ההיסטורי של חילופי המשטר בהונגריה. למגזין נוספה הוצאה לאור של ספרים מאז 1994, שפעילותה גדלה באופן דינמי משנה לשנה. המגזין והוצאת הספרים משלימים זה את זה באמצעות מחברים וצוות מערכת משותפים, ובחלקו קהל קוראים משותף.

תוכנית הוצאת כתב העת "עבר ועתיד" והספרים קשורה קשר הדוק לצרכים המוחשיים הסוציולוגיים של התאוששות יהדות הונגריה לאחר שינוי המשטר בשנת 1989. ההוצאה מפרסמת ספרות יהודית חדשה שמגיבה לשינויים בתקופה, לתוצאות המחקר בהיסטוריה של יהדות הונגריה ומשלבת את האוצרות הרוחניים שנאספו ומתעדכנים במהלך גילוי היצירה הרוחנית היהודית של מאה השנים האחרונות לתוך "מחזור הדם" הרוחני האוניברסלי של יהדות העולם. זה חשוב ביותר כיוון שהונגריה הייתה פעם אחד המרכזים החשובים ביותר בעולם של היהדות. מחברים כמו ארמין ואמברי, יצחק יהודה גולדציהר, בנימין זאב בכר, לאיוש בלאו, דב ברנאט הלר, אלכסנדר שייבר, אישטוואן האן ועוד רבים אחרים ידועים בכל רחבי העולם. יתרה מכך, זיכרונם, שמירת דועתיהם הרוחניות, הטיפול וההתפתחות של מורשתם, נותרו חסרי בית לפני כן הן בהונגריה והן בעולם. סופרים ידועים בין-לאומיים יהודים-הונגרים כמו פרנץ מולנר, ארתור קסטלר, אפרים קישון, ג'ורג' מיקש או תסריטאים או במאים הוליוודיים מפורסמים בעולם יצאו מאזור תרבותי זה במרכז אירופה. השואה לא רק הרסה את ההיסטוריה של יהדות הונגריה, אלא גם קטעה, ושיברה קריירות מבריקות רבות במחנות ריכוז. כתב העת ממשיך את יצירתם ואת רוחם, גם מתוך רצון לפרסם את שמם ועבודתם לעולם כולו. כאלה הם לדוגמה קארוי פאפ, כותב הפרוזה ואימרה אמוש הצייר. שניהם אבות יהודים מודרניים, שאליהם מובילה זהותנו הרוחנית.

המו"ל של עבר ועתיד מפרסם ספרות יהודית שנכתבה בשפות המגוונות ביותר בעולם מיצירות יהדות עדכניות בתרגומים להונגרית. בנוסף לנושאים היהודיים הקשורים זה לזה, המו"ל מתעניין גם בסובלנות, ברב תרבותיות ובספרות עיונית. הנושאים התמטיים של כתב העת בכל רבעון כוללים גם אנתולוגיה של ספר בכל מהדורה. אחד מתפקידי עותקי כתב העת להתמקד ביהדות במדינות שונות בשנים האחרונות ולהתמקד בפורומים ואישים רוחניים יהודיים שם. אחד הניסיונות המוצלחים ביותר היה פנייה לאינטלקטואלים ולסדנאות יהודיים: הישראלי, הפולני, הצרפתי, או הגרמני. השנה 1998 למשל בנושאי המגזין והוצאת הספרים היו ציון מלאת 150 שנה למהפכת 1848 בהונגריה ולמלחמת העצמאות ההונגרית בשנים 18481849 וכן 50 שנה להקמת מדינת ישראל. יום השנה ה-150 הוא גם הרגע בו יהודי הונגריה הפכו ליהודות הונגריה. זהו אחד האירועים המכוננים והמכריעים בכל ההיסטוריה ההונגרית מכיוון שהאנרגיות היהודיות ששוחררו אז לפני 150 שנה דחפו את הונגריה למסילות המודרניות. עובדה זו מכריעה לפחות כמו התחנה הסופית של צמד המסילות: שואת יהדות הונגריה.

עבר ועתיד החדש

עריכה

כתב העת עבר ועתיד שהופיע מחדש (הוא מקוצר לעיתים קרובות כ-MéJ, והוסיף בפרסומיו המדעיים את האותיות: ÚF, כלומר: גליונות חדשים) פרסם את הגיליון הראשון שלו בדצמבר 1988, שהייתה אנתולוגיה. בשנת 1989 יצאו לאור שני גיליונות של המגזין, ומאז 1990 יצאו לאור באופן קבוע גיליונות ארבע פעמים בשנה. מסות, מחקרים היסטוריים, סוציולוגיים ובנושאי יהדות, ספרות יפה, אמנות, דיווחים, ראיונות: אלה הם הז'אנרים העיקריים של כתב העת. חלק קטן מחומרי הצילום והאיור כבר עלו או יועלו לאינטרנט, אך יש תוכניות ליצור ארכיון איורים שיעזור לכל מי שעובד בנושאים דומים. מחנה המנויים הזרים (מחוץ להונגריה) הולך וגדל, כך שבסוף הגיליונות מתפרסמים תכנים וסיכום באנגלית. זה גם תנאי לספריות האוניברסיטאות הזרות להזמין את כתב העת. הנושאים נערכים ברובם על פי עקרונות נושאיים. אחד מתפקידי הפרסומים להתמקד כאמור ביהודי מדינות שונות (ישראל, פולין, צרפת, גרמניה) ובשנים האחרונות גם יצירת קשר עם הפורומים והאישים הרוחניים היהודיים שם. המדור בשם "ניטור" הוא ביבליוגרפיה מבוארת של ספרים ומאמרים בנושאים יהודיים שמתפרסמים בהונגרית – ולכן עבור אלה שעוסקים ביהדות הונגריה ידע על העיתונים, כתבי העת והפרסומים הוא בלתי נמנע.

המייסד

עריכה

מייסד העיתון, יוסף פטאי שנולד בהונגריה ונפטר בתל אביב בשנת 1953 היה סופר, משורר, מתרגם. הוא למד תאולוגיה עברית בניטרה, בבית המדרש לרבנים בבודפשט ולאחר מכן בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמו אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא קיבל את הדוקטורט שלו בשנת 1907 ואת תעודת ההוראה בשנת 1908. בין השנים 1908–1921 היה מורה בגימנסיה בבודפשט. משנת 1912, היה העורך של כתב העת עבר ועתיד. בשנת 1940 עלה לארץ ישראל. בקרב יהודי הונגריה ומחוצה לה, הוא פעל בהרחבה ברוח יהודית-ציונית שמטרתה הייתה לעורר את התודעה העצמית הלאומית היהודית. בכתבי יד זרים חקר יצירות לא ידועות של משוררים עבריים מימי הביניים. הוא ערך את:

  • הספרייה היהודית-הונגרית
  • האלמנאך היהודי-הונגר
  • שעשועי עלומים (שירים עבריים, בודפשט, 1902);
  • זמירות בית כנסת (שירים, בודפשט, 1906);
  • באיזה ולסינג (1907);
  • שירי בית כנסת (בודפשט 1910);
  • משוררים עבריים (תרגומים ספרותיים, בודפשט 1910–1912);
  • שולמית, את רואה את הלהבה? (שירים, בודפשט, 1919);
  • ארץ הקודש שקמה לתחייה, (1926)
  • הרצל (ביוגרפיה, בודפשט, 1932).

מידע על כתב העת

עריכה
  • עורך ראשי יאנוש קבאנאי
  • מנהלת החברה: אגנש פנייה
  • עורכת: ארז'בט יגש
  • מנהלת אמנותי: טינדה קלמן

הוצאה לאור

עריכה
  • מוציא לאור: Mált és Jövő Lap- és Könyvkiadó
  • מטה: בודפשט 1024 בודפשט Keleti Károly u. 16.

גרסה מודפסת

עריכה

נושאי פרסום

עריכה
  • נושא עיקרי: מדעי החברה
  • נושא: היסטוריה, היסטוריה מקומית
  • נושא משנה: היסטוריה של מדינות אירופה, היסטוריה של התרבות
  • נושא עיקרי: מדעי החברה
  • נושא: אתנוגרפיה, אנתרופולוגיה
  • נושא משנה: אנתרופולוגיה תרבותית
  • נושא עיקרי: מדעי החברה
  • נושא: סוציולוגיה, מחקר חברתי
  • נושא משנה: מיעוטים
  • נושא עיקרי: מדעי החברה
  • נושא: פוליטיקה, מינהל ציבורי
  • נושא משנה: היסטוריה פוליטית

כותרות נושא

עריכה
  • ישראל, יהדות, חיים ציבוריים, תרבות, ספרות יפה
  • שפה הונגרית
  • תוכן העניינים שפה: אנגלית, הונגרית

קישורים חיצוניים

עריכה

הופעה מקוונת

עריכה
  • נתוני שנים: 1998-
  • נתוני השנים הגרסה הדיגיטלית: 1998, 1999, 2000, 2001, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2008
  • מספור: 1998.
  • גרסה: מקוונת

מזהים

עריכה