עדנה סנט וינסנט מיליי
עדנה סנט וינסנט מיליי (באנגלית: Edna St. Vincent Millay; 22 בפברואר 1892, מיין – 19 באוקטובר 1950, מדינת ניו יורק) הייתה משוררת לירית, מחזאית, פמיניסטית ופעילה פוליטית אמריקאית, כלת פרס פוליצר לשירה (1923). נודעה בסגנון חייה הבוהמי ובפרשיות האהבים הרבות שלהּ. ביצירות הסיפורת שלהּ השתמשה בשם העט ננסי בּוֹיְד (Nancy Boyd).
 | |
| עדנה סנט וינסנט מיליי, 1933 (צילם: קארל ואן וכטן) | |
| לידה |
22 בפברואר 1892 רוקלנד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוקטובר 1950 (בגיל 58) Austerlitz, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| לאום |
 ארצות הברית |
| שם עט |
Nancy Boyd |
| מקום לימודים |
מכללת ואסר, Camden Hills Regional High School |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
Renascence |
| בן או בת זוג |
Eugen Boissevain (1923–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מיליי נולדה בשנת 1892 בעיירה רוקלנד (Rockland, Maine) שבמחוז נוקס (Knox), מיין שבארצות הברית, לקוֹרַה לוּנֶלַה בַּזֶל (Cora Lounella Buzzell), אחות, ולהנרי טוֹלמן מיליי (Henry Tollman Millay), מורה ולימים מפקח בתי ספר. שמהּ האמצעי נגזר משמו של בית החולים "סנט וינסנט" שבשכונת גריניץ' וילג' במנהטן, שבו ניצלו חייו של דודהּ זמן קצר טרם היוולדהּ.
בשנת 1904, כאשר הייתה עדנה בת 12, התגרשה אימהּ מאביה על רקע כלכלי, לאחר מספר שנים שבמהלכן חיו בני-הזוג בנפרד. במאבקן עם קשיים פיננסיים, עברו קורה ושלוש בנותיה – עדנה (שבהמשך תבקש להיקרא 'וינסנט'), נורמה וקתלין – מעיירה לעיירה, נסמכות על נדיבותם של חברים וקרובי-משפחה. על אף עוניהּ, הקפידה קורה לשאת באמתחתהּ יצירות ממיטב הספרות הקלאסית – ויליאם שייקספיר, ג'ון מילטון ועוד – שאותן אהבה להקריא לבנותיה במבטאהּ האירי. מקץ נדודים הגיעה המשפחה לעיירה קמדן (Camden, Maine) שבמחוז נוקס, ושם התיישבה בבית קטן בשטח ששייך היה לדודתהּ האמידה של קורה. באמצע השדה שליד בית צנוע זה החלה מיליי לחבר את ראשוני שיריה, שבזכותם עתידה הייתה לקנות את תהילתהּ בעולם הספרות.
קורה לימדה את בנותיה להיות עצמאיות ולומר את אשר על ליבן, תכונות אשר לא תמיד התיישבו עם דמויות הסמכות בחייה של מיליי. מיליי העדיפה להיקרא 'וינסנט', מפני שראתה בשם 'עדנה' שם פשוט וסתמי. מנהל בית הספר היסודי שלהּ, שחש עצמו נפגע מגישתהּ הישירה, סירב לקרוא להּ 'וינסנט', ותחת זאת קרא להּ בכל שם נשי שהוא המתחיל באות V.
בבית הספר התיכון בקמדן החלה מיליי לטפח את כישוריה הספרותיים – בתחילה כתבה בעיתון הספרות של בית הספר, The Megunticoo, ובהמשך – בהיותהּ בת 15 – פרסמה כמה משיריה בעיתון הילדים הפופולרי St. Nicholas, בעיתון Camden Herald ולבסוף באנתולוגיה Current Literature.
הקריירה של מיליי ופרסומהּ החלו לנסוק בשנת 1912, כאשר נכנסה עם שירהּ "Renascence" ("רנסאנס") לתחרות שירה ב-The Lyric Year. כה רבים סברו כי שירהּ של מיליי היה הטוב ביותר בתחרות, עד שכאשר הגיע לבסוף רק למקום הרביעי התעוררה שערורייה, שבגינהּ זכתה מיליי לתשומת לב ציבורית רבה. הזוכה במקום הראשון, אוריק ג'ונס (Orrick Johns), היה בין אלה שחשו כי "Renascence" היה השיר הטוב ביותר, והצהיר כי "הפרס היה עבורי בגדר בושה ממש כשם שהיה ניצחון". אחד מהזוכים במקום השני אפילו הציע למיליי את סכום הפרס שקיבל, על סך $250. בשוך המחלוקת סביב The Lyric Year, שמעה גברת עשירה אחת בשם קרולין ב' דואו (Dow) את מיליי קוראת את שירתהּ ומנגנת בפסנתר, והתרשמה כל כך עד שהציעה לממן עבורהּ לימודים במכללת ואסר.
קריירה עריכה
הלילה ממהר לרדת
(Night Falls Fast) |
|---|
|
הלילה ממהר לרדת, |
| תרגמה: אלונה סגל |
עם תום לימודיה במכללת ואסר בשנת 1917, עברה מיליי להתגורר בגריניץ' וילג' שבניו יורק. בשנים שבאו בעקבות המעבר לניו יורק החלה מיליי לצבור פופולריות רבה ברחבי ארצות הברית. בשנת 1923 זכתה בפרס פוליצר לספרות עבור "The Harp-Weaver, and Other Poems", והייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס זה.
המוניטין של מיליי ניזוקו בשל שירה שבחרה להקדיש לתמיכה במאמץ המלחמתי של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. לדעת מרל רובין, "נראה שהיא ספגה יותר אש ממבקרי הספרות על תמיכתהּ בדמוקרטיה מאשר ספג עזרא פאונד על תמיכתו בפשיזם". בשנת 1943 הוענקה לה מדליית פְרוֹסְט (אנ') על מפעל חיים של תרומה לשירה האמריקנית. מיליי הייתה האישה השנייה, והשישית בסך הכול, שהוענק לה אות הוקרה זה.
חיים אישיים עריכה
במהלך לימודיה במכללת ואסר, שאז יועדה לנשים בלבד, ניהלה מיליי מספר מערכות-יחסים עם סטודנטיות אחרות. בינואר 1921 נסעה לפריז, שם הכירה את הפסלת תלמה ווד (Wood), שעִמהּ היה להּ קשר זוגי. בשנים שבילתה בגריניץ' וילג' ובפריז ניהלה מיליי מערכות-יחסים גם עם גברים, בהם הסופר האנרכיסטי פלויד דל (אנ') והסופר ומבקר הספרות אדמונד וילסון (אנ'), שאף הציע להּ נישואין בשנת 1920, ונדחה.
בשנת 1923 נישאה ליוג'ין יאן בויסוויין (Eugen Jan Boissevain; 20 במאי 1880, אמסטרדם – 29 באוגוסט 1949, בוסטון), אז אלמנהּ בן ה-43 של עורכת הדין הסופרג'יסטית וכתבת השטח של מלחמת העולם הראשונה אינז מילהולנד (אנ') (1886–1916). בויסוויין תמך בקריירה של אשתו, ולקח על עצמו את הטיפול במשק הבית. בני הזוג חיו בעיירה אוסטרליץ שבניו יורק, בבית חווה שלו קראו בשם "סטיפלטופ" (Steepletop), שאותו רכשו ב-1925, שנתיים לאחר זכייתהּ של מיליי בפרס פוליצר לספרות.
נישואיה של מיליי לבויסוויין היו נישואים פתוחים, ולכל אחד מהשניים היו במקביל מאהבים אחרים. הרומן המשמעותי ביותר שלהּ באותה תקופה היה עם המשורר ג'ורג' דילון (Dillon), שהיה צעיר ממנהּ ב-14 שנה, ושעבורו חיברה מספר סונֶטות. השניים אף עבדו במשותף על חיבור "Flowers of Evil", תרגום אנגלי ל"פרחי הרע" לשארל בודלר.
בשלהי קיץ 1949 מת בויסוויין מסרטן הריאה. מעט יותר משנה אחר כך, ב-19 באוקטובר 1950, נמצאה מיליי מתה בתחתית גרם המדרגות שבביתהּ ונראה כי נפלה אל מותה. רופאה טען כי מתה כתוצאה מהתקף לב[1]. במותה הייתה בת 58.
בשנת 2006 שילמה מדינת ניו יורק 1.69 מיליון דולר בעבור 0.93 קמ"ר מ"סטיפלטופ", המיועדים לחבור לשמורת-טבע מיוערת באזור. סכום כסף זה משמש לשחזור בית החווה, כשהתוכנית היא להופכו למוזיאון. חלק משטח האחוזה, ובהם קברהּ של המשוררת, פתוחים כיום לציבור.
לקריאה נוספת עריכה
- Daniel Mark Epstein, What Lips my Lips Have Kissed: The Loves and Love Poems of Edna St. Vincent Millay, New York: Henry Holt, 2001. ISBN 0-8050-6727-2.
- Nancy Milford, Savage Beauty: The Life of Edna St. Vincent Millay, New York: Random House, 2001. ISBN 0-375-76081-4.
- עדנה סנט וינסנט מיליי – הניגון חוזר – Aria da Capo – (מאנגלית: יונתן רטוש), בתוך 'דחק', כרך יג', 2021.
קישורים חיצוניים עריכה
עדנה סנט וינסנט מיליי, ברשת החברתית Goodreads- יצירות מאת עדנה סנט וינסנט מיליי, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- יצירות נוספות מאת עדנה סנט וינסנט מיליי, כולל הקלטות (באנגלית)
- "רנסאנס" (באנגלית)
- יצירות מאת עדנה סנט וינסנט מיליי, באתר The Other Pages (באנגלית)
- שלושה תרגומים עבריים לשיר Love is not blind ("האהבה אינה עיוורת"), בתוך: עיין ערך שירה: ירחון מקוון לשירה, ינואר 2007, עמ' 31–32
- The Ballad of the Harp-Weaver, בספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת פנסילבניה (באנגלית)
- עדנה סנט וינסנט מיליי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ודית נירמן וג'ון ג' פטון, עדנה סנט וינסנט מיליי: ביבליוגרפיה, באתר Maryland Institute for Technology in the Humanities (באנגלית)
- רשימת תרגומים לשירים של עדנה סנט וינסנט מיליי באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- עדנה סנט וינסנט מיליי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי עדנה סנט וינסנט מיליי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
עדנה סינט וינסנט מיליי (1892-1950), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Edna St. V. Millay Found Dead At 58, On This Day, ה-20 באוקטובר 1950