עובד בן עמי

עובד בן עמי
	עובד בן עמי, 1960
לידה	23 ביולי 1905; פתח תקווה, האימפריה העות'מאנית
פטירה	17 באוקטובר 1988 (בגיל 83)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	נתניה
מפלגה	הציונים הכלליים

אין לבלבל ערך זה, העוסק בפוליטיקאי ישראלי, עם הערך "עודד בן עמי", העוסק בדובר צה"ל לשעבר ואיש תקשורת ישראלי.

עובד בן עמי^[1] (23 ביולי 1905 - 17 באוקטובר 1988) היה ראש עיריית נתניה ומייסד הערים נתניה ואשדוד; מראשי תעשיית היהלומים בישראל וממייסדי העיתון "מעריב".

ביוגרפיהעריכה

בן עמי נולד בשם עובד דנקנר בפתח תקווה, למאיר דנקנר יליד רומניה, מראשוני פתח תקווה, ולשושנה רייזל צלליכין ממשפחות הביל"ויים. למד בבית הספר יק"א פיק"א בעיר. מנעוריו גילה נטייה לעיתונות. בגיל 15 החל לכתוב בעיתון "דואר היום" של איתמר בן-אב"י, בתור כתב העיתון, במושבה פתח תקווה. בגיל 17 נתמנה לעורך בעיתון^[2]. היה ממקימי חוג נוער, על פי עקרונות תנועת הצופים העולמית (חוגים כאלו התאחדו מאוחר יותר לתנועת הצופים העבריים בישראל)^[^{דרוש מקור]}.

פעילות ציבוריתעריכה

בשנת 1922 התהדקו היחסים בין בן עמי לבן אב"י, והשניים יזמו את הקמתו של ארגון ההתיישבות "בני בנימין", שנועד לתת מענה לילידי הארץ, שחשו שאינם מיוצגים מספיק בתנועה הציונית, אל מול "ההגמוניה הרוסית"^[2]. במסגרת ארגון זה, פעלו בן עמי ובן אב"י להקמת היישוב הראשון של "בני בנימין", כפר אהרון (על שמו של אהרון אהרונסון, ממקימי ניל"י), ליד רחובות. נשיא הארגון היה אלכסנדר אהרנסון והמזכיר היה בן עמי^[3]. בן עמי ובן אב"י נסעו למסע גיוס תרומות בארצות הברית, על מנת להקים יישוב חדש בשרון. היישוב נקרא נתניה, על שם התורם נתן שטראוס^[2].

ב-1932 הקים ארגון "בני בנימין" גם את היישוב אבן יהודה, על שמו של אביו של בן אב"י, מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה^[4]. בן עמי כיהן כראש מועצת נתניה ומאוחר יותר כראש עיריית נתניה מ-1933 עד 1974 (לא באופן רציף)^[5]. בן עמי הקים יחד עם גד מכנס ופעילים נוספים של ארגון "בני בנימין" את חברת "הנוטע", שרכשה קרקעות באזור השרון^[6].

עובד בן עמי הצטרף לעסקי היהלומים בארץ ישראל, שאת תשתית תעשיית החיתוך והליטוש ייסדו בני הדודים דסקל ורוזנבג במפעל היהלומים הראשון בארץ ישראל שהקימו בפתח תקווה. בשנת 1939, בן עמי הזמין לארץ את שני תעשייני היהלומים אשר אנשל דסקל וצבי (הרמן) רוזנברג, ובסכומים הראשונים שגויסו הוקמה המלטשה הראשונה של העיר נתניה, "מלטשת אופיר". בשנת 1940 הקים את התאחדות תעשיית היהלומים הישראלית^[7].

בשנת 1947 בן עמי היה עציר פוליטי במחנה המעצר בלטרון^[8]. ב-1948 תמך כלכלית בד"ר עזריאל קרליבך וחבורת הפורשים מהעיתון "ידיעות אחרונות", והיה שותף להקמת העיתון "מעריב". מאז עמד במשך שנים רבות בראש "הוצאת מודיעין", בעלת העיתון^[9]. בן-עמי החזיק ב-20% ממניות ההוצאה והיה בעל זכות וטו על החלטות ההנהלה^[10].

בשנת 1955 יזם שר האוצר לוי אשכול את הקמת העיר אשדוד. לצורך כך גייס את עובד בן עמי שנחשב למיליונר ישראלי^[11]. בן עמי הקים יחד עם המיליונר פיליפ קלוצניק מארצות הברית את החברה הקבלנית "קבוצת בוני ערים", שבנתה את יחידות הדיור הראשונות בעיר אשדוד^[12]. הממשלה הצטרפה לחברה כשותפה, ובן עמי התמנה לראש צוות ההקמה^[13].

בן עמי היה מקורב לחוגי הימין בישראל, ונמנה עם מקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה לאחר מלחמת ששת הימים. בין השאר מימן, בפסח 1968, את השכרת מלון "פארק" בחברון, מבעלי המלון חמולת קוואסמה, עבור קבוצת מתנחלים שחגגה את ה"סדר", ונשארה חודש וחצי לאחר מכן^[14]. אירוע שהביא לבסוף להקמת קריית ארבע וחידוש היישוב היהודי בעיר.

על שמו קרויים רחובות בנתניה ובאשדוד.

משפחתועריכה

עובד בן עמי היה נשוי ליפה ולזוג שלוש בנות. בתו ליאורה, נישאה לאלי לנדאו, שהיה ראש עיריית הרצליה.

אחיו, משה דנקנר היה שותפו בעסקי היהלומים ותעשיין בזכות עצמו. ילדיו של דנקנר הקימו את קבוצת דנקנר השקעות ושניים מנכדיו הם נוחי דנקנר ודני דנקנר^[15]. אח נוסף, ישי דנקנר, היה בין מייסדי הרצליה^[16].

לקריאה נוספתעריכה

'בן־עמי (דנקנר), עובד', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 93–94. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא עובד בן עמי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

^ את שם משפחתו דנקנר החליף בשם בן עמ"י, כראשי התיבות של עובד, מאיר-מתתיהו - שם אביו, יוסף - שם סבו, שנרצח בגולה לעיני בנו מאיר
^ ¹ ² ³ טל שחף, עובד בן עמ"י: בונה ערים, מעריב, 18 באוקטובר 1988
^ עירית עמית כהן, ‏בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, טבת תשס"ה, עמ' 82–87
^ הועידה והכינוס של בני בנימין, דואר היום, 6 באוגוסט 1933
^ מה שמע וראה הנציב בשרון הצפוני, דבר, 14 במרץ 1934
^ נפטר גד מכנס, מעריב, 7 במרץ 1954
^ חוסל המשבר בהנהלת יהלומני ארץ־ישראל, הארץ, 19 באוגוסט 1945
אריה גלבלום, סיום מוצלח למו"מ עם סינדיקט היהלומים, הארץ, 30 במרץ 1947
^ פנינו לשלום עם הערבים, קול העם, 17 באוגוסט 1947
^ במודיעים ניטעו חורשות על שם עובד בן עמ"י, מעריב, 12 בנובמבר 1980
^ נחום ברנע, מה קרה למעריב?, כותרת ראשית, 3 ביולי 1985
^ נ. שרוני, עיר נמל ישראלית תמצח במולדתו של גלית הפלשתי, מעריב, 4 בדצמבר 1956
^ שיפוצים בחוזה אשדוד, למרחב, 18 באוקטובר 1961
^ אלה תולדות חוזה אשדוד, מעריב, 9 באוגוסט 1964
^ ישראל כהן, חזרה לחברון אחרי 39 שנה, דבר, 26 באפריל 1968
^ משה דנקנר הובא למנוחות בנתניה, מעריב, 19 ביוני 1984
^ מת ישי דנקנר מבוני הרצליה, מעריב, 29 באוגוסט 1976

[1] את שם משפחתו דנקנר החליף בשם בן עמ"י, כראשי התיבות של עובד, מאיר-מתתיהו - שם אביו, יוסף - שם סבו, שנרצח בגולה לעיני בנו מאיר

[שחף-2] ¹ ² ³ טל שחף, עובד בן עמ"י: בונה ערים, מעריב, 18 באוקטובר 1988

[3] עירית עמית כהן, ‏בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, טבת תשס"ה, עמ' 82–87

[4] הועידה והכינוס של בני בנימין, דואר היום, 6 באוגוסט 1933

[5] מה שמע וראה הנציב בשרון הצפוני, דבר, 14 במרץ 1934

[6] נפטר גד מכנס, מעריב, 7 במרץ 1954

[7] חוסל המשבר בהנהלת יהלומני ארץ־ישראל, הארץ, 19 באוגוסט 1945
אריה גלבלום, סיום מוצלח למו"מ עם סינדיקט היהלומים, הארץ, 30 במרץ 1947

[8] פנינו לשלום עם הערבים, קול העם, 17 באוגוסט 1947

[9] במודיעים ניטעו חורשות על שם עובד בן עמ"י, מעריב, 12 בנובמבר 1980

[10] נחום ברנע, מה קרה למעריב?, כותרת ראשית, 3 ביולי 1985

[11] נ. שרוני, עיר נמל ישראלית תמצח במולדתו של גלית הפלשתי, מעריב, 4 בדצמבר 1956

[12] שיפוצים בחוזה אשדוד, למרחב, 18 באוקטובר 1961

[13] אלה תולדות חוזה אשדוד, מעריב, 9 באוגוסט 1964

[14] ישראל כהן, חזרה לחברון אחרי 39 שנה, דבר, 26 באפריל 1968

[15] משה דנקנר הובא למנוחות בנתניה, מעריב, 19 ביוני 1984

[16] מת ישי דנקנר מבוני הרצליה, מעריב, 29 באוגוסט 1976

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]