עובד מיכאלי

לוחם פלמ"ח

עובד מיכאלי (עָבֶּד) (15 בנובמבר 1921 - 25 בפברואר 2001) היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח, במסגרתו נלחם ונפצע בקרבות באזור ירושלים. מהדמויות המרכזיות ב"ילקוט הכזבים", בו הוא מאוזכר בכינוי "עבד". עסק לאחר פרישתו בתיעוד פרקים בהיסטוריה הציונית.

עובד מיכאלי
לידה 15 בנובמבר 1921
קישינב, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 2001 (בגיל 79)
עין חרוד מאוחד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עין חרוד מאוחד עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
עובד (עבד) מיכאלי בעין חרוד מאוחד

מיכאלי נולד בעיר קישינב שבמולדובה לשרה ויצחק מיכאלי, הבכור מבין חמישה בנים (שמות אחיו: שֵׁם (ג'ים) יעקב (ג'ק), יוסף וחנן). ב-1922 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בעין חרוד, שם גדל ולמד. ב-1941 התגייס לפלמ"ח וצורף לפלוגה א'. ב-1942 סיים מיכאלי קורס מ"כים וב-1944 סיים קורס מ"מים וחזר לשרת כמ"מ בפלוגה א'. במסגרת תפקידו השתתף במספר פעולות מטעם ההגנה, כמו הסזון ופריצת מחנה עתלית. בהמשך עבר לתפקיד מ"מ בפלוגה ה' ועסק בגיוס ואימון חברי פלמ"ח חדשים.

בתקופת מלחמת העצמאות מונה מיכאלי למ"פ בגדוד החמישי של חטיבת הראל, נלחם בקרבות ירושלים ונפצע בקרב סן סימון[1]. לאחר המלחמה חזר לקיבוצו אולם המשיך לשרת במילואים בצה"ל והשתתף בפעולות התגמול[2] ובמלחמות ישראל עד פרישתו ב-1976.

בשנת 1956 נסע מיכאלי לאיראן, שם עסק בהכשרת יהודים לעלייה (חזר ב-1958).

מיכאלי שהמשיך לגור בעין חרוד כל חייו נישא לשולמית ולהם שלוש בנות, יעל, ענת ותמר, שנפטרה בגיל צעיר. בערוב ימיו ייסד תערוכת ציוד חקלאי בשטח הקיבוץ, ונדד בין הקיבוצים ברחבי ישראל לאסוף ממצאים לאוסף. נפטר בשנת 2001 ונקבר בקיבוצו[3].

ילקוט הכזבים עריכה

"ילקוט הכזבים" הוא אוסף צ'יזבאטים, מתקופת הפלמ"ח, שליקטו דן בן אמוץ וחיים חפר ופרסמו, לראשונה, בשנת 1956[4]. מיכאלי (בשם החיבה שלו "עבד") הוא אחד מגיבורי הספר, הכולל שמונה אזכורים שלו.

עבד זורק רימון למרחק של שמונים מטר. פעם היה צריך להכניס רימון לתוך חלון של בית במרחק של חמישים מטר, הוא הלך שלושים מטר אחורנית וזרק

ילקוט הכזבים, 1956

בזמן הסזון, שלחו את עבד לחיפה ואמרו לו לשבת בבית קפה מסוים ולהקשיב לשיחות של המבקרים. כדי שלא יחשדו בו שהוא מקיבוץ, לבש עבד חליפה שבני השיג לו מהבימה, עניבה יפה ומשקפי שמש של מזכיר עין חרוד. כשנכנס לבית הקפה וראה את כל הטיפוסים החשודים שהסתכלו עליו במבט חשוד, התיישב ליד בחורה באחד השולחנות והתחיל כאילו להתעניין בה. מפה לשם התפתחה שיחה מעניינת מאוד ביניהם ועבד הרגיש שהיא בסדר גמור. מרוב חיבה הוריד לה על הגב טפיחה בלאפה הגדולה שלו. "תגיד", אמרה הבחורה כשהיא משתעלת, "אתה לא במקרה מקיבוץ?"

ילקוט הכזבים, 1956

ספריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיכאלי, מהגדוד הרביעי, הוזעק עם פלוגתו לסייע לאנשי הגדוד החמישי שהתבצרו במנזר אולם נפצע בדרך לשם
  2. ^ ב-1952 השתתף מיכאלי בקרב תל מוטילה
  3. ^ הקבר של עובד מיכאלי בבית העלמין בעין חרוד מאוחד, באתר BillionGraves
  4. ^ יצאו מהדורות מאוחרות יותר