עובד סוציאלי בתחנת משטרה

עובד סוציאלי בתחנת משטרה, הקרוי גם עו"ס משטרה הוא עובד סוציאלי בהכשרתו, בעל ידע וניסיון בתחום איבחון וטיפול במצבי אלימות בין זוגית ואירועי טראומה למיניהם. העובד הסוציאלי אינו שוטר, אלא עובד משרד הרווחה. בתוקף תפקידו הוא מושאל לתחנת משטרה ביישוב, ונמצא בקשר עם בעלי התפקידים בתחנת המשטרה, צוות חקירות אלימות במשפחה וחסרי ישע, וכן בעלי תפקידים בתוך הרשות העירונית, הכוללים נציג עיר ללא אלימות, בעלי תפקידים במחלקה לשירותים חברתיים, שירות מבחן, שירותי בריאות, חינוך, עו"ס לפיקוח על עבירות מין בקהילה, שרות בתי הסוהר וכדומה.

השילוב של איש טיפול מתחום עבודה סוציאלית ורווחה בתוך תחנת המשטרה היינו ייחודי והוא נובע מהבנה שהתגבשה בין המשרד לביטחון פנים ומשרד הרווחה לגבי החשיבות שיש לשיתוף הפעולה ואיגום המשאבים של גורמי הטיפול וגורמי האכיפה בהתמודדות מהירה, מקצועית ויעילה במצבי אלימות בין זוגית ואירועים משבריים המגיעים לפתחה של המשטרה. רשימה חלקית מאוד של מאפייני האירועים: אובדנות, הזנחה, פגיעה בקטינים, דרי רחוב, פגיעה בקשישים ועוד.

תפקיד עו"ס המשטרהעריכה

עובד סוציאלי בתחנת משטרה, במסגרת מומחיותו, עורך אבחון ראשוני, והערכת מסוכנות ראשונית של המופנים, ובמידת הצורך בונה עבורם תוכנית טיפולית. הוא יוצר קשר ראשוני עם המעורבים באירועי אלימות במשפחה ומסייע בהפנייתם לשירותי הטיפול בקהילה. במסגרת תפקידו ולפי הצורך, הוא מקבל את מגישי התלונה במשטרה לשיחה ראשונית בתחנת המשטרה, ולפי הצורך מקיים התערבות בשעת משבר. כאשר יש נשים וגברים שצריכים המשך ליווי פרטני, לצורך שילובם בטיפול ארוך טווח במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, הוא מלווה אותם אישית למסגרות אלה לצורך המשך טיפול.

עובד סוציאלי משטרה ואלימות בין זוגיתעריכה

עובד סוציאלי משטרתי נפגש לעיתים קרובות באירועים של אלימות במשפחה ובאלימות זוגית. האלימות הזוגית עשויה להתבטא במגוון צורות ורמות סיכון,[1] חלקן עומדות ברף פלילי וחלקן לא. חשיבות שיתוף הפעולה בין עו"ס המשטרה וגורמי האכיפה משמעותית לצורך איתור והבחנה ראשונית של צורת האלימות וההתערבות המתאימה ביותר. ישנם מקרים בהם עולה צורך למפגש עם המעורבים בסמוך לפניה למשטרה או תוך כדי הטיפול המשטרתי, הדבר ניתן ליישום על ידי זמינות עו"ס המשטרה בתחנה. המפגש עם עו"ס המשטרה כגורם טיפול בעל ידע וניסיון באבחון והתערבות במקרי אלימות מסייעת למעורבים לזכות במענה וכלים אופרטיביים לטיפול והתמודדות עם ובעת המשבר. בעת התערבות עו"ס המשטרה באירוע של אלימות בין זוגית הוא נעזר ב"נוהל טיוב ואיתור נשים בסיכון לפגיעה", הכוללת רשימה של קורבנות לאלימות, אשר נמצאו ברף הגבוה של הערכת המסוכנות של המשטרה. הדיון המשטרתי על סוגיות של אלימות במשפחה, בשיתוף עו"ס המשטרה, מאפשר מבט נוסף על כל מקרה ואפיון המסוכנות, כדי לבנות תוכנית הגנה מתאימה.[2]

התערבות במשברעריכה

מודל ההתערבות בשעת משברעריכה

לרוב מודל ההתערבות מבוסס על הפרקטיקה של התערבות במשבר.[3] זאת בשל הקרבה בין האירוע המשברי והמפגש עם הקורבן או המקרבן, לרוב בתחנת המשטרה. במסגרת ההתערבות נעשית הערכת סיכון וכוחות של קורבן האלימות. במצבים קיצוניים כאשר עולה חשש לפגיעה, מוצע לנפגעת מסגרת מוגנת כגון מקלט לנשים שחוו אלימות. במצבים בהם רמת המסוכנות נמוכה יותר מתחיל הליך של הפניית המעורבים לטיפול של המרכז לטיפול באלימות במשפחה ברשות העירונית.

שלבים בהתערבות במשברעריכה

קיום המשבר נובע לרוב מניסיון התמודדותן כושל של האדם עם אירוע חיים משברי. חלק מהמשברים עשויים להשאיר צלקות שנשארות זמן רב יותר, אך אחרים יכולים להוביל דווקא ללמידה, לצמיחה ולהתפתחות אישית. ניתן לחלק את התפתחות המשבר ל-4 שלבים מרכזיים:

  • שלב ראשון - הצפה רגשית: ההיתקלות הראשונית עם מצב המשבר מובילה להצפה רגשית הכוללת תחושות של חרדה, בלבול קוגניטיבי, חוסר אונים, כישלון ועוד. לעיתים, תוך כדי המשבר ואף לאחריו, עושה האדם שימוש במנגנוני הגנה של הכחשה או הדחקה.
  • שלב שני - מאמץ חירום לפתרון בעיה: בשלב זה האדם מנסה לגייס את משאביו כדי לנסות להתמודד בהצלחה עם מצב החירום. ההתמודדות יכולה להוביל לפתרון מוצלח כמו השלמה או תהליך בריא של אבל, או לחלופין להעמקת ההימנעות וההכחשה.
  • שלב שלישי - בלבול קוגניטיבי: בשלב זה מגיעים לשיא מאפיינים של חוסר ישע, אי שקט מוטורי, חרדה מציפה, בריחה מהמציאות ועוד.
  • שלב רביעי - עבודה מנטלית: בשלב זה נפתח הפתח לפורקן מילולי ורגשי בעקבות המשבר. ישנו שיפור מסוים ביכולת ההסתגלות, המאפשר להתחיל בתהליך הבריא של הערכה מחודשת של הבעיה וחיפוש סוגים שונים של פתרון.

על פי עקרונות אלה התערבות של עובד סוציאלי בתחנת המשטרה עם קרבנות או אנשים שפגעו, מכוונת ליצור חוויה של שליטה וסדר. הדבר נעשה באמצעות שיחה אמפתית הנותנת את האינפורמציה החשובה. בהמשך, במידת הצורך, נעשה ניסיון לגיוס לתהליך טיפולי וקשר עם גורם טיפולי מתאים.

מעגלי התערבות בין גורמי אכיפה וגורמי טיפולעריכה

עובד סוציאלי בתחנת משטרה מטפל במגוון של מקרים המתחילים כאירוע משטרתי וממשיכים כפנייה לגורמי טיפול במחלקות הרווחה השונות. לעיתים מתקיימים הליכים משיקים של טיפול משטרתי וטיפול רווחתי. עו"ס המשטרה מקבל את פרטי העבירה והמעורבים ועל סמך הפרטים מקיים את הקשר בין גורמי הטיפול וגורמי האכיפה. לדוגמה כאשר נשוא הטיפול הוא קשיש או חסר ישע[4] ויש צורך במעורבות של גורמי טיפול בהשמה למסגרת או אבחון או במקרה בו אישה מופנית למקלט לנשים נפגעות אלימות וקיים צורך להשלמת חקירה. ביכולתו של עו"ס המשטרה להשלים חלקים בפאזל ולהעניק לראיה הפורנזית מימד נוסף. הדבר משמעותי כשמדובר בקורבנות של עבירת אלימות על סוגיה השונים, זאת בשל ההשלכות הרגשיות שנלוות למעשה העבירה. האפשרות לפגוש את קורבן העבירה בתחנת המשטרה בסמוך להגשת התלונה מאפשרת התערבות ראשונית, עם חשיפת דבר הפגיעה והחוויה הטראומטית הנלווית אליה. ארגון החוויה הרגשית מסייע לקורבן האלימות לבטא את שעבר עליו באופן קוהרנטי יותר ומסייע לחוקר לקבל תמונה מאורגנת יותר של אירוע הפגיעה.

הערכת סיכוןעריכה

הערכת סיכון מבוססת על שאלונים אשר מטרתם להגיע להערכה אודות הסיכוי שהתוקף יפגע בקורבן באופן חמור. זהו תהליך הנעשה עם קורבן העבירה, על סמך ראיון ישיר ובחינה של אופי האלימות, חומרתה ומאפיינים אישיים ונפשיים של מבצע העבירה. לאורך השנים נעשו ניסיונות להרכיב שאלון ברמת מהימנות גבוה יחד עם שימוש נגיש לאנשי מקצוע מתחומים מגוונים. מטרת ההערכה היא שמירה על הקורבן מפני פגיעה חוזרת ולסייע למקבלי החלטות (שופטים, עובדים סוציאליים, שוטרים ופקידי סעד) לקבל החלטה מתאימה לרמת הסיכון. עו"ס המשטרה מקיים את הליך הערכת הסיכון כחלק מהתערבויות של המשטרה באירועים בהם עולה חשש לפגיעה. במצבים בהם מתקבלת תוצאה המעידה על רמת סיכוי גבוהה לפגיעה חמורה חוזרת, הוא חולק את המידע עם צוות החקירה ובהתאם מציעים לקורבן האלימות תוכנית הגנה.[5]

הערכת הסיכון מתייחסת לזמן הביצוע של ואינה קבועה. יש לבסס אותה על סמך כמה שיותר מידע. זהו תהליך שנשען רבות על הניסיון הקליני של עו"ס המשטרה.

מגמות עתידיותעריכה

נכון לשנת 2019 פעילים כמה עשרות בודדות של עו"ס משטרה מטעם הרשויות המקומיות המקיימים קשר עם תחנת המשטרה העירונית או האזורית. רק אחדים מבין העשרות מתפקדים באופן מלא בתפקידם, זאת אומרת שמשרתם מחולקת ליותר מתפקיד אחד ובדרך כלל הם חלק מהצוות הטיפולי של המרכזים לטיפול באלימות במשפחה. המשמעות היא שאינם פנויים או חשופים לעבודת גורמי האכיפה באופן שיספק מענה זמין ולעיתים מיידי. בתחנות בהם יש נוכחות גבוהה של עו"ס המשטרה ונוצרה הכרות עם בעלי התפקידים בתחנה יש דיווחים על עלייה בקשר וברציפות הטיפולית בין גורמי אכיפה לגורמי הטיפול. רמת האמון והקשר המוצלח נבנית על רצף של עבודה משותפת באירועים משטרתיים בהם יש רקע של מצבים סוציאליים מורכבים ואירועי חיים משבריים.

נקודה נוספת נוגעת לנושא ההכשרה של עו"ס המשטרה. כחלק מהאוריינטציה לתפקיד המורכב נדרשת הכשרה שתכין את עו"ס המשטרה לקליטה נכונה וטובה בתוך מבנה התחנה. התייחסות לבעלי תפקידים, נוהלי עבודה, הליך החקירה ושרשרת הפעולות עד להגשת כתב אישום. בהיבט הטיפולי נדרשת העמקה במיומנויות של התערבות במשבר והערכת סיכון. להערכתי הכנה טובה תאפשר לעו"ס המשטרה לשמור על מקומו הייחודי במרווח שבין עבודת המשטרה וגורמי הטיפול. להוות גשר בין הפרספקטיבות השונות ולעיתים מנוגדות שבין גורמי האכיפה לגורמי הטיפול.

כיום ישנה מגמה לגייס למשטרה עובדים סוציאליים כחלק מצוות מחלק משפחה שמתהווה בחלק מהתחנות. משרד הרווחה האמון על ההכשרה וההעסקה דרך הרשויות נכון לו לבחון את הרחבת התפקיד ולהעניק לו מעמד מקצועי ייחודי. זה יאפשר לעו"ס המשטרה להרחיב את הכלים המקצועיים שלו ולתת מענה ראוי יותר.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מהי אלימות במשפחה?, אתר ויצ"ו
  2. ^ משרד הרווחה, נוהל טיוב התיאום בין משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשטרת ישראל בתחום אלימות במשפחה בדגש על נשים בסיכון גבוה, משרד הרווחה, ‏1.2.2016
  3. ^ התמודדות עם משבר - הוראות משרד הרווחה
  4. ^ משרד המשפטים, חוק העונשין - חסרי ישע, אתר הכנסת, ‏1.1.1989
  5. ^ דר' אורלי אינס 2003, כלי להערכת מסוכנות - אלימות בין בני זוג, מופיע כנספח ד' בהוראת תע"ס 3.28 "מניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה, ‏1.7.2004