עודד ליפשיץ (פרופסור)

ארכיאולוג והיסטוריון ישראלי

עודד ליפשיץ (נולד ב-15 במאי 1963) הוא פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1997 קיבל תואר דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל בהנחיית נדב נאמן ומאז הפך למרצה בכיר ופרופסור באוניברסיטת תל אביב. מאז 2011 משרת כראש המכון לארכאולוגיה ע"ש נדלר באוניברסיטת תל אביב, ראש התוכנית ללימודי "ישראל הקדום" ומחזיק בקתדרת אוסטריה לחקר ארץ ישראל בתקופת המקרא.[1]

עודד ליפשיץ
פרופ' עודד ליפשיץ.jpg
לידה 15 במאי 1963 (בן 59)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה של עם ישראל, ארכאולוגיה
מנחה לדוקטורט נדב נאמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס א.מ.ת.
בת זוג יעל (מורנו) ליפשיץ
מספר צאצאים 4
תרומות עיקריות

חקר ממלכת יהודה ודרום הלבנט באלף הראשון לפנה"ס

חפירות רמת רחל, עזקה, מוצא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מחקרו של ליפשיץ עוסק בהיסטוריה, ארכאולוגיה והעדות המקראית של אזור דרום הלבנט (ארץ ישראל וסביבתה) ובעיקר התהוותה של ממלכת יהודה בהקשר המקומי והאזורי, ותולדותיה תחת השלטון האימפריאלי של אשור, בבל, ופרס. יחד עם עמיתיו, ליפשיץ ניהל מספר חפירות ארכאולוגיות באתרים כגון רמת רחל (2004–2010), עזקה (2010–) ומוצא (2018–).[1] עודד ליפשיץ כתב הן בשיתוף והן בעצמו למעלה מעשרים ספרים וכמה מאות מאמרים מחקריים.[2] הוא ארגן והרצה בלמעלה מ-200 כנסים מדעיים[3] וקיבל מספר פרסים, מענקים ומלגות יוקרתיים[4], בהם פרס א.מ.ת. לארכאולוגיה לשנת 2022.[5]

חייו ופועלועריכה

עודד ליפשיץ נולד בירושלים בשנת 1963, שירת בצה"ל בשנים 1985-1981 ושוחרר ממילואים ב-2008 בדרגת רב-סרן. ליפשיץ נשוי ליעל (מורנו) ליפשיץ, יש להם ארבעה ילדים והם מתגוררים באלון הגליל.[1]

בשנת 1985 החל ליפשיץ את לימודיו בארכאולוגיה והיסטוריה של עם ישראל ובשנת 1997 קיבל את הדוקטורט מבית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב. נושא הדיסרטציה היה: "פחוות 'יהוד' תחת שלטון בבל (586-539 לפנה"ס): מציאות היסטורית ותפישות היסטוריוגרפיות," אותה כתב בהנחייתו של פרופסור נדב נאמן. את הפוסט-דוקטורט עשה ליפשיץ בבפקולטה לתאולוגיה שבאוניברסיטת היידלברג (גרמניה), לאחר שקיבל מלגת מחקר לחוקרים מצטיינים על שם אלכסנדר פון הומבולדט.[1]

ב-1998 הצטרף ליפשיץ לסגל האקדמי וב-2002 הפך למרצה בכיר עם קביעות בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. ב-2007 הפך לפרופסור חבר וב-2012 הפך לפרופסור מן המניין להיסטוריה של עם ישראל בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. ב-2011 הקים ליפשיץ את תוכנית "ישראל הקדום" לתואר שני ושלישי באוניברסיטת תל אביב ועומד מאז בראשה ובראש המכון לארכאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר. ליפשיץ הנחה כ-70 סטודנטים לתואר שני ו-20 סטודנטים לדוקטורט.[1]

מחקרעריכה

מחקרו של עודד ליפשיץ מתמקד בדרום הלבנט בכלל וביהודה בפרט בתקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית.

יהודה תחת שלטון בבלעריכה

 
עודד ליפשיץ, 2022

באמצעות ביקורת המקרא, חקר ביקורתי של מקורות היסטוריים וניתוח הממצאים הארכאולוגים, קבע ליפשיץ כי בניגוד לפרשנות המסורתית של הנרטיב המקראי, רוב ההיסטוריה של הארץ באלף הראשון לפנה"ס עוצבה על ידי נוכחותן של אימפריות, תחילה עם האימפריה הנאו-אשורית במאה ה-8 לפנה"ס. תקופה זו, הממשיכה עד עלייתה של ממלכת החשמונאים במאה ה-2 לפנה"ס, מכונה "עידן האימפריות". גישה זו עומדת בניגוד לגישה המסורתית המחלקת את תולדות עם ישראל בעת העתיקה לתקופת בית ראשון ובית שני, עם "פער גלותי", תרבותי ויישובי באמצע המאה ה-6 לפנה"ס. בספרו "ירושלים בין חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל", המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, הציג עודד ליפשיץ עדויות לכך שבימי גלות בבל המשיכו להתקיים חלק ממרכזי היישוב בתחומי ממלכת יהודה הכבושה. ספר זה זכה בפרס איש-שלום (יד יצחק בן-צבי) לספר הביכורים הטוב ביותר בחקר תולדות ישראל.[1] על אף שהתזה המהפכנית של ליפשיץ לא התקבלה על ידי כל החוקרים, מבקריו שיבחו את החיבור על היקפו, ארגונו ורמת הפירוט, וציינו אותו כאחד החיבורים המקיפים בנושא שנכתבו עד אז, הראוי לעיון ולמידה.[6]

חפירות רמת רחלעריכה

בשנים 2004–2010 ניהל עודד ליפשיץ יחד עם מנפרד אומינג (אוניברסיטת היידלברג) את משלחת החפירות באתר רמת רחל, במטרה להגדיר את התרבות החומרית במאות ה6--5 לפנה"ס להן חופפת תקופת "גלות בבל" המתוארת במקרא. בחפירה התגלה מתחם מפואר אשר התקיים מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לפנה"ס. המתחם הוקם בזיקה להפיכתה של ממלכת יהודה לממלכת חסות של אשור ולאחר מכן של מצרים ובבל, והמשיך להתקיים כאשר יהודה סופחה לאימפריות של בבל, פרס, בית תלמי ובית סלאוקוס. התרומה העיקרית של המחקר היא למסגרת הכרונולוגית של המאות ה-7-4 וגילויו של גן מלכותי, היחיד שנמצא בארץ ישראל מכל תקופת המקרא. ליפשיץ הציג במחקרו כי בתקופה הפרסית המרכז השלטוני של פחוות יהודה עבר ממצפה (תל א-נצבה) לרמת רחל ולא לירושלים כפי שהיה מקובל, ושעד ההתקופה החשמונאית ירושלים המשיכה להתקיים אך ורק כמרכז פולחני. לדבר משמעות רבה לחקר המקרא שכן לתקופת שלטון פרס מיוחסת פעילות ספרותית רבה אשר השפיעה רבות על המקרא ועל התהוות היהדות.[1]

טביעות חותם ביהודהעריכה

יחד עם שותפו דייוויד ס. ואנדרהופט (בוסטון קולג'), החל ליפשיץ מחקר מקיף על המסורות המנהליות הייחודיות ליהודה תחת חסות או שלטון ישיר של האימפריות, ובפרט טביעות החותם שהופיעו ביהודה במשך כ-600 שנים, בין המאה ה-8 למאה ה-2 לפנה"ס. תחילה המחקר התמקד בטביעות החותם בתקופה הפרסית וההלניסטית ובמשמעותן להבנת ההיסטוריה והכלכלה של יהודה בתקופות הללו. שני החוקרים פרסמו את תוצאות המחקר בספר שראה אור באנגלית ב-2012 וזכה בפרס ג' ארנסט רייט של בית הספר האמריקאי לחקר המזרח (ASOR).[7] לאחר מכן המשיך ליפשיץ עם עמיתיו לחקור את תופעת טביעות החותם גם במאות ה-8 עד ה-6 (כולל חותמות למלך) ופרסם ב-2018 את הספר "עידן האימפריות: היסטוריה ומנהל ביהודה לאור טביעות החותם על קנקנים".[1]

 
תל עזקה

חפירות תל עזקהעריכה

מאז 2010, מנהל ליפשיץ יחד עם עמיתיו יובל גדות (אוניברסיטת תל אביב) ומנפרד אומינג (אוניברסיטת היידלברג) את משלחת החפירות על שם לאוטנשלגר בתל עזקה שבשפלת יהודה. בחפירות נחשף אתר רב-תקופתי עם שכבות יישוב מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הרומית. באתר נחשפו שכבות עם בניה מאסיבית מתקופת הברונזה התיכונה, שכבת חורבן מסוף תקופת הברונזה המאוחרת וממצאים הקשורים בנוכחות וההיסטוריה של ממלכת יהודה באזור בתקופת הברזל וב"עידן האימפריות".[8]

חפירות תל מוצאעריכה

מאז 2018[1] מנהל ליפשיץ יחד עם שועה קיסילביץ (אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות) את משלחת החפירות בתל מוצא שממערב לעיר דוד, במרחק הליכה. החפירות מתמקדות במקדש שהתקיים במקביל לירושלים בתקופת הברזל 2א (המאות ה-10-9 לפנה"ס).[9]

פרסומיםעריכה

ספרים שכתבעריכה

  • Lipschits, Oded; Vanderhooft, David S. (2011). The Yehud Stamp Impressions: A Corpus of Inscribed Impressions from the Persian and Hellenistic Periods in Judah. Winona Lake, Ind.: Eisenbrauns. ISBN 978-1575061832.
  • Lipschits, Oded; Gadot, Yuval; Freud, Liora; Aharoni, Yohanan (2016). Ramat-Raḥel III: Final Publication of Yohanan Aharoni's Excavations (1954, 1959-1962). Winona Lake, Indiana. ISBN 978-1575064901.
  • Lipschits, Oded; Oeming, Manfred; Godot, Yuval (2020). Ramat Raḥel IV: The Renewed Excavations by the Tel Aviv–Heidelberg Expedition (2005–2010): Stratigraphy and Architecture (Monograph Series of the Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology). University Park, Pennsylvania. ISBN 978-1646020782.
  • Lipschits, Oded; Freud, Liora; Oeming, Manfred; Gadot, Yuval (2021). Ramat Raḥel VI: The Renewed Excavations by the Tel Aviv–Heidelberg Expedition (2005–2010). The Babylonian-Persian Pit. University Park, Pennsylvania: Eisenbrauns. ISBN 978-1-64602-113-0.

ספרים שערךעריכה

מאמריםעריכה

עודד ליפשיץ פרסם כ-200 מאמרים. את מרביתם ניתן למצוא בפרופיל של ליפשיץ באתר Academia.edu.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עודד ליפשיץ בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה