פתיחת התפריט הראשי

עוזי קלכהיים

רב ישראלי

הרב עוזי קלכהיים (17 בפברואר 1935, י"ד באדר א' ה'תרצ"ה - 20 באפריל 1994, ט' באייר ה'תשנ"ד) היה ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב ומחבר ספרים במחשבת ישראל.

עוזי קלכהיים
Rav uzi.jpg
הרב עוזי קלכהיים (משמאל)
לידה 17 בפברואר 1935
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בפברואר 1994 (בגיל 59) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בחיפה לעדה לבית בקרמן ולמשה, שעלו ארצה והקימו בחיפה מסעדה כשרה עבור פועלי העיר. האב היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ונסע מטעמה לארצות הברית לגייס כספים בשנת תרצ"ט. בהיעדר האב, ובעקבות התפרעויות ערבים המשפחה עברה מחיפה לתל אביב. בסוף אותה שנה פרצה מלחמת העולם השנייה ובעטיה נאלץ האב משה לשהות בארצות הברית עד לסוף המלחמה. בעקבות הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב עברו לירושלים.

למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, בבית ספר לנערים המזרחי (לימים תיכון הימלפרב) ובישיבת קלצק (ישיבת הדרום), שם הושפע מהרב אלימלך בר שאול. בתום חורף תשי"ד (1954), בעידודו של הרב בר-שאול עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. לדברי חברו, הרב יעקב פילבר, קלכהיים היה "מראשוני בני עקיבא שהתוודעו לרבינו הרב צבי יהודה, ובמהלך זה סלל לרבים מילדי הארץ את הדרך ל'מרכז הרב' והם שהחזירו עטרה ליושנה וקוממו מחדש את ישיבת 'מרכז הרב' והפכו אותה לאחד ממרכזי התורה החשובים ביותר בעם היהודי"[1]. הוסמך לרבנות על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יצחק אריאלי, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב יוסף שלום אלישיב.

בהמשך למד במכון "הרי פישל" בירושלים (היום מכון אריאל) וקיבל סמיכה לרבנות מהרב שלמה זלמן אוירבך. בשנת 1970 עברה המשפחה ליישוב אבן שמואל שבדרום, שם שימש כראש כולל ורב היישוב[2]. לאחר שנים חזר לירושלים, השתקע בגבעת שאול ושימש כרב בית כנסת בשכונה עד יום מותו.

הרב קלכהיים עסק בחינוך והוראה במשך יותר משלושים שנה. הוא לימד במדרשיית נעם בפרדס חנה, בישיבת כרם ביבנה, בישיבת מרכז הרב, במכללה ירושלים ובמכון "הרי פישל". נמנה עם מייסדי מכללת אורות ישראל ובין מקימי מכון ארץ חמדה. בארבע שנות חייו האחרונות עסק בחיזוק הקשר עם קהילות יהודיות במזרח אירופה מטעם משרד הדתות, ובפרט יהדות צ'כיה[3].

בשנת תשכ"א (1961) נישא לדבורה בת אברהם טרגר[4]. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, שלוש בנות ושני בנים. בנו הרב מנחם קלכהיים שימש כסגן הרב הראשי לצ'כיה. בנו הרב עמיהוד קלכהיים שימש כראש הישיבה התיכונית ברמת גן ובכפר הרא"ה.

בשנת 1996 יצא לזכרו הספר "ישועות עוזו: בענייני גאולה ומשיח - ספר זיכרון לרב עוזי קלכהיים זצ"ל"[5]. עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת רמת שלמה.

מספריועריכה

  • אדרת אמונה, ירושלים תשל"ו
  • שירת אומה לארצה, ירושלים תשמ"ז
  • באר מגד ירחים, ירושלים תשנ"ה
  • ארץ מול שמים: מדרשי גשם ארץ ישראליים

מתלמידיועריכה

  • הרב יעקב פילבר - לשעבר ראש ישיבת ירושלים לצעירים
  • הרב אהרן איזנטל - רב היישוב חיספין
  • הרב יצחק יודייקין - ראש כולל מכתם לדוד

ממאמריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרב יעקב פילבר, "איש אשר רוח בו (לדמותו של הרב עוזי קלכהיים ז"ל - שלושים לפטירתו)", בתוך: איתמר ורהפטיג (עורך), ישועות עוזו: בענייני גאולה ומשיח - ספר זיכרון לקב עוזי קלכהיים זצ"ל, ירושלים: אריאל - מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל, תשנ"ו, עמ' 32
  2. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 8 באוקטובר 1970
  3. ^ לימים התמנה בנו הרב מנחם קלכהיים כסגן הרב הראשי לצ'כיה.
  4. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 8 ביוני 1961, עמ' 4
  5. ^ איתמר ורהפטיג (עורך), ישועות עוזו: בענייני גאולה ומשיח - ספר זיכרון לרב עוזי קלכהיים זצ"ל, ירושלים: אריאל - מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל, תשנ"ו