עוזניית הנגב

מין של עוף

עָזְנִיַּת הַנֶּגֶב[2] (שם מדעי: Torgos tracheliotus) היא מין דורס גדול בן למשפחת הנציים בסדרת דורסי יום והמין היחיד בסוגו.

קריאת טבלת מיוןעוזניית הנגב
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: דמויי-מנירפטורים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: נציים
תת־משפחה: נשרי העולם הישן
סוג: עוזניית הנגב
מין: עוזניית הנגב
שם מדעי
Torgos tracheliotus
פורסטר, 1791
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור

עריכה

העוזנייה דומה במראה לנשר אך גדולה ממנו בהרבה ובעלת מקור חזק וקשה יותר. צבעה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים עם לחיים כחולות ומקור גדול ואפור. הרגליים חזקות ויציבות והחזה ואזור השת לבנים. אורכה של העוזנייה 98–112 ס״מ בממוצע, מוטת כנפיה 2.5–2.8 מטרים ומשקלה 6.5–9 ק"ג בקירוב, מה שהופך אותה לאחד הדורסים הגדולים ביותר והגדולה מבין נשרי העולם הישן. היא גדולה ותוקפנית ביותר כשהיא מוצאת פגר ולרוב שאר החיות מפנות לה את הנבלה.

לעוזניית הנגב מקור גדול וחזק המסוגל לקרוע מחיות בעלות עור עבה, כדוגמת פיל, גמל ופרה, את עורן החזק. עוזניית הנגב אוכלת עור, בשר ועצמות. את השערות היא מקיאה בגושי צנפות.

קינה של עוזניית הנגב בנוי על צמרות עצים (בעיקר שיטה) מזרדים ומענפים גדולים. הוא מרופד בעשב, שערות וענפים דקיקים. קוטרו 120–220 ס"מ ועומקו 30–70 ס"מ. הגוזל בוקע באביב, לאחר 55 ימי דגירה. בשבועיים הראשונים לחייו הוא מקבל בשר מעוכל למחצה ולאחר מכן הוא מקבל אותו בחלקים שלמים. בגיל 4 חודשים הוא עוזב את הקן. גיל הרבייה הוא בדרך כלל שש שנים.

בישראל

עריכה

עוזנייה הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של אפריקה ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העוזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ. פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעיתים רחוקות[3]. בניגוד לנשר המקראי אין עוזניית הנגב מקננת במושבות, ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, הנגב היה מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.

ב-3 באפריל 2022 פרסמה רשות הטבע והגנים על בקיעת גוזל של עוזניית הנגב, גוזל ראשון מאז 1994.[4]

אזכורים בתנ"ך

עריכה

אזכורים בתנ"ך[5]:

וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה:

"וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה"

גלריה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עוזניית הנגב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה