עולום אל-תפסיר

עֻלוםּ אל-תַפְסִירערבית: מדע הפרשנות) הוא תחום הידע באסלאם, הכולל פרשנות והבהרה של הלכות דת האסלאם המתומצתות בקוראן.

ההגדרה השרעית של הפרשנותעריכה

על פי השריעה, מטרת מדע הפרשנות היא להבין את משמעויות ההוראות בקוראן, להבהיר את ייעודו ותכליתו ותוכנו, על פי כללים, הלכות וערכי יסוד בסיסיים שהם קבועים ומוסכמים.

מקורות הפרשנותעריכה

הקוראןעריכה

הקוראן הוא המקור הראשון בחשיבותו, ועל הפרשן להתבונן ולאסוף את הפסוקים הקשורים לעניין, להשוות בין כל הפסוקים הרלוונטיים, כדי להגיע להבנה נכונה.

המסורה הנבואיתעריכה

החדית', או אל-סונה אל-נבאּויה (ערבית: السنة النبوية): זוהי שרשרת המוסרים של ההלכה, דרך הנביא, הנחשבת למאומתת.

הפרשנות בסונהעריכה

הפרשנות בסונה היא הפרשנות של הקוראן, שהועברה מהנביא ומהצחאבה והתאבעין, והיא מבוססת על העברת המסר הישיר דרכם או דרך הבנתם ופירושם.

ספרי הפרשנות החשוביםעריכה

הפרשנות דרך הדעהעריכה

זו היא הפרשנות של הקוראן, באופן ישיר דרך הדעה של המפרש, בהתבסס על תנאים ברורים למפרשים.

בין התנאים לפרשנות זאת:

  • שהפרשן יהיה בקי גדול במדעי ההלכות באסלאם, למשל: "מדע הקוראן", ומדע אמירות הנביא, מדעי האמונה, מדעי הבנת השפה הערבית, כדי שלא יעשה טעויות בפירושם.
  • שהפרשנות שלו לא תצא מגדר ההבנות של יסודות האמונה והקוראן, ודרך הנביא.

ספרים חשובים בקטגוריה הזו:

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Abdullah Yusuf Ali. (אנ') (1987). The Holy Qur'an: Text, Translation and Commentary. (אנ') Elmhurst, N.Y.: Tahrike Tarsile Qur'an, Inc., US ed.
  • Wills, Garry. (2017). What the Qur'an Meant, And Why It Matters. p. 705. New York, NY: Random House.
  • Ibn Abd Allāh Tustari, S., Keeler, Annabel., & Keeler, Ali. (2011). Tafsīr al-Tustari. Louisville, KY: Fons Vitae; Amman, Jordan: Royal Aal al-Bayt Institute for Islamic Thought.
  • Nasr, H., Dagli, C., Dakake, M., Lumbard, J., & Rustom, M. (2015). The study Quran: a New Translation and Commentary. New York, NY: HarperOne, an imprint of Harper Collins Publishers.
  • Jalal al-Din Muḥammad ibn Aḥmad Maḥalli. (2007). Tafsir al-Jalalayn. London: Dar Al Taqwa.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.