עומר בראדלי
עומר נלסון בראדלי (באנגלית: Omar Nelson Bradley; 12 בפברואר 1893 – 8 באפריל 1981) היה אחד מקציני הצבא האמריקנים הבכירים בצפון אפריקה ובאירופה במהלך מלחמת העולם השנייה, ומפקד צבא ארצות הברית. בעת מותו היה גנרל הצבא האחרון בצבא ארצות הברית. בראדלי היה אדם מנומס ואדיב, וזכה לכינוי "גנרל החיילים".
לידה |
12 בפברואר 1893 מיזורי, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
8 באפריל 1981 (בגיל 88) ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
כינוי | גנרל החיילים (במקור: "The G.I.'s General") | ||||||
השכלה | |||||||
השתייכות | צבא ארצות הברית | ||||||
תקופת הפעילות | 1915–1953 (כ־38 שנים) | ||||||
דרגה | גנרל הצבא | ||||||
תפקידים בשירות | |||||||
מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-82
| |||||||
פעולות ומבצעים | |||||||
שירות בגבול ארצות הברית - מקסיקו מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה מלחמת קוריאה | |||||||
עיטורים | |||||||
מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה מדליית השירות המצוין מדליית השירות המצוין של הצי כוכב הכסף אות לגיון ההצטיינות כוכב הארד מדליית החירות הנשיאותית אביר האימפריה הבריטית פולוניה רסיטוטה (עיטור פולני גבוה) | |||||||
ראשית חייו
עריכהבראדלי היה בנו של מורה. הוא נולד למשפחה ענייה במדינת מיזורי. לאחר שסיים את לימודי התיכון התכוון להירשם לאוניברסיטת מיזורי, אך במקום זאת העדיף ללמוד בווסט פוינט, אליה הגיע ב-1911. בראדלי היה בן חסותו של דווייט אייזנהאואר. יחד סיימו שניהם את לימודיהם בווסט פוינט בשנת 1915, במחזור שיצאו ממנו 59 גנרלים. במהלך לימודיו השתתף בנבחרת הבייסבול של 1914, שכל חבריה הגיעו בסופו של דבר לדרגת גנרל. בראדלי הצטרף לרגימנט הרגלים ה-14, והוצב לשרת בגבול ארצות הברית–מקסיקו, שם קיבל דרגת קפטן. עם הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה הוא הועבר למכרות הנחושת במונטנה, שם פגש את מרי אליזבת קווייל, שהפכה ב-28 בדצמבר 1916 לאשתו. באוגוסט 1918 הצטרף בראדלי לדיוויזיה ה-19 והיה אמור לצאת לאירופה, אך יציאתו בוטלה בשל מגפת השפעת הספרדית והסכמי שביתת הנשק. בשנים 1920–1924 לימד בראדלי מתמטיקה בווסט פוינט. בסיום תקופה זו קודם לדרגת מייג'ור ועבר קורס רגלים מתקדם בפורט בנינג שבג'ורג'יה. לאחר תקופת שירות קצרה בהוואי הוא למד בבית הספר לפיקוד ומטה, ולאחר מכן שב ב-1929 ללמד בווסט פוינט. ב-1936 קיבל דרגת לוטננט קולונל ועבר לשרת במחלקת המלחמה תחת פיקודו הישיר של ג'ורג' מרשל. ב-1941 קיבל דרגת בריגדיר גנרל (דילג על דרגת קולונל), ונשלח לפקד על פורט בנינג. ב-1942 קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה המוטסת ה-82, ולאחר מכן את הפיקוד על הדיוויזיה ה-28.
מלחמת העולם השנייה
עריכהבראדלי קיבל פיקוד על יחידת חזית רק בתחילת 1943, לאחר מבצע לפיד. הוא נשלח לתוניסיה, תחילה כנציגו האישי של אייזנהאואר. לאחר שקיבל מג'ורג' פטון את הפיקוד על הקורפוס האמריקאי ה-2, עם סיום המערכה בתוניסיה כבש את ביזרטה שבתוניסיה במאי 1943 ולקח למעלה מ-40,000 שבויים. הוא השתתף במבצע האסקי, הפלישה לסיציליה, בה נתקלו כוחותיו בהתנגדות גרמנית עזה, והצליחו להגיע למסינה רק לאחר 38 יום.
אייזנהאואר בחר בו לפקד על הנחיתה האמריקאית בנורמנדי ב-6 ביוני 1944. הארמייה הראשונה שלו נחתה בחופי אומהה ויוטה, ולאחר מכן היה אחראי על תכנון מבצע קוברה שבו פרצו כוחותיו פנימה לסיין ולשרבור והבקיעו דרך הפרצה שבין מורטן ואווראנש. ב-1 באוגוסט קיבל בראדלי את הפיקוד על קבוצת הארמיות ה-12, שלה היו כפופים בשיא כוחה כ-1.3 מיליון איש - העוצבה הגדולה ביותר בצבא ארצות הברית שהשתתפה בקרב מאז ומעולם. בראדלי תמך בפלישה לחבל הסאר או בפלישה מקבילה לסאר ולחבל הרוהר, אך מונטגומרי טען לטובת התקדמות לאורך הריין התחתון, כשכל כוחות הקרקע תחת פיקודו. אייזנהאואר לא הסכים להעניק למונטגומרי את כל הכוחות לרשותו, אך תמך בביצוע מוגבל של תוכניתו, ובראדלי התנגד בלהט להחלטתו זו. כוחותיו של בראדלי נפרשו לאורך חזית ארוכה מהולנד ועד לורן ומילאו תפקיד מכריע בקרב על הבליטה בדצמבר 1944. כמו כן שחררו כוחותיו את פריז באוגוסט אותה שנה. הם חצו את הריין ברמאגן במרץ 1945, ולאחר שפילסו את דרכם בלחימה על פני גרמניה, תוך שהם שובים 300 אלף חיילים גרמנים, פגשו את הצבא הרוסי על האלבה ב-25 באפריל 1945.
לאחר המלחמה
עריכהבמשך שנתיים לאחר המלחמה עמד בראדלי בראש מינהל יוצאי המלחמה. ב-1948 התמנה לרמטכ"ל, ולאחר מכן היה הראשון שנשא בתואר יושב ראש המטות המשולבים. ב-22 בספטמבר 1950 היה לחייל החמישי והאחרון שהוענקה לו דרגת גנרל הצבא, ובמקביל התמנה ליו"ר נאט"ו. כראש המטות המשולבים היה בראדלי אחד ממבקריו החריפים של הגנרל מקארתור, מפקד כוחות האו"ם בקוריאה, על רצונו לגרור את מלחמת קוריאה לשטחה של סין. לאחר שטרומן הדיח את מקארתור מתפקידו באפריל 1951, אמר בראדלי בעדותו בקונגרס כי "סין האדומה אינה האומה החזקה המעוניינת בשליטה עולמית. לאמיתו של דבר, בעיני המטות המשולבים האסטרטגיה הזו הייתה מערבת אותנו במלחמה הלא נכונה, במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון ומול האויב הלא נכון".
בראדלי פרסם את זיכרונותיו ב-1951 ובהם תקף, בין היתר, את טענתו של מונטגומרי כי ניצח בקרב על הבליטה. את שנותיו האחרונות בילה במרכז הרפואי על שם ויליאם בומונט, חלק מהמתחם בפורט בליס שבטקסס. ב-1 בדצמבר 1965 נפטרה אשתו של בראדלי מלוקמיה. שנה לאחר מכן נישא בראדלי מחדש לאסתר דורה "קיטי" בוהלר. ב-1970 יעץ בראדלי במהלך הפקת הסרט "פטון", שבו מגלם קארל מולדן את דמותו של בראדלי.
ב-1977 העניק לו הנשיא ג'רלד פורד את מדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. בינואר 1981 הופיע בראדלי בציבור בפעם האחרונה בטקס השבעתו לנשיאות של רונלד רייגן. לאחר מותו הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
הנצחה
עריכהעל שמו של בראדלי כונו שני דגמי נגמ"שים של צבא ארצות הברית - M2 ו-M3. בשנת 2000 הנציח שירות הדואר של ארצות הברית את דמותו של בראדלי על גבי בול.
קישורים חיצוניים
עריכה- ביוגרפיה של עומר בראדלי באתר מדליית החירות הנשיאותית
- עומר בראדלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- עומר בראדלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)