עומר מואב
עומר מואב (יליד 1960) הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ופרופסור באוניברסיטת ווריק (University of Warwick). בין תחומי מחקרו צמיחה כלכלית, כלכלת פיתוח, וכלכלת ישראל.[1]
 | |
| לידה |
1960 (בן 64 בערך) ירושלים |
|---|---|
| ענף מדעי | כלכלה |
| מוסדות | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד וגדל בירושלים, בנם של יהודית ופרופ' רם מואב. סיים את לימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית בשנת 1993, ובשנת 1995 סיים את לימודי מוסמך בכלכלה (בהצטיינות יתרה). את לימודי הדוקטורט סיים באוניברסיטה העברית בשנת 1999 ושב למחלקה לכלכלה כמרצה לאחר שנת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת MIT. עבודת הדוקטורט, בנושא "אי-שוויון, ניידות בין-דורית בהכנסה, וצמיחה כלכלית", נכתבה בהדרכת פרופ' עודד גלאור ופרופ' יורם מישר.
מואב זכה בשנת 2002 במלגת אלון למדענים צעירים מצטיינים, ובשנת 2006 בפרס רקטור האוניברסיטה העברית על הצטיינות במחקר ובהוראה. בדצמבר 2012 זכה מואב בפרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו בקטגוריה:מדעי החברה – מקרו כלכלה.
מחקריו של מואב על כלכלת ישראל זכו להתייחסות נרחבת בתקשורת הישראלית. בולט בעיקר מחקרו עם פרופ' אריק גולד על "בריחת המוחות מישראל" שתיעד לראשונה את הרכב ההגירה מישראל על פי השכלה ומקצוע, והעלה לתשומת הלב הציבורית את העובדה שהרכב היורדים מישראל אינו מייצג את האוכלוסייה, אלא מאופיין בבעלי השכלה גבוהה.
מואב מפרסם את עמדותיו הכלכליות-חברתיות ומפרש התפתחויות כלכליות בטורי הדעות בעיתונות הישראלית. בנוסף הוא מופיע לעיתים בטלוויזיה כפרשן כלכלי וכמי שקורא לרפורמות שוק במשק הישראלי.
מאז נובמבר 2020 מואב מגיש את הפודקאסט "עושים חשבון" מבית רשת עושים היסטוריה.[2]
עמדותיו
עריכה
מואב תומך בכלכלת שוק קפיטליסטית, ומציג את הגיונותיה כנובעים מחוקי הטבע, תוך שימוש בשיטת 'הבאה לאבסורד', כמו למשל השאלה הרטורית 'האם מים מסוגלים לעלות במעלה הגבעה'. בהתאם הוא קובע כי הקפיטליזם, כפי שהוא מבין ומציג אותו - והרי מדובר בתפיסת עולם רחבה ומלאת ויכוחים וסתירות - הוא המודל היחיד שמסוגל להביא לרווחת האזרחים.[3][4][5]
במרכז תפיסתו של מואב עומדת חשיפת המשק לייבוא על ידי הורדת מכסים וסחר חופשי, הגמשת שוק העבודה על ידי ביטול ושינוי חוקי עבודה, צמצום זכות השביתה בשירותים החיוניים, ביטול מוסד הקביעות במגזר הציבורי, והפרטת חלק מהחברות הממשלתיות.[5] לצד זאת מואב תומך בתשלומי העברה דוגמת הבטחת הכנסה ודמי אבטלה, אך טוען שעל אלו להיות במידה כזו שלא תעודד אי-יציאה לשוק העבודה. בניגוד לדעה הרווחת, מואב נוהג לציין לחיוב את המודל הנורדי (ובפרט – זה של שוודיה) המאופיין בגמישות עובדים רבה (Flexicurity) לטובת צורכי השוק, ומרבה לתאר את השוני התהומי בין הסוציאל-דמוקרטיה בשוודיה לבין הסוציאל-דמוקרטיה בישראל. מואב טוען כי הסוציאל-דמוקרטים בישראל נוטים לסוציאליזם מיושן ואף רדיקלי, ואילו סוציאל-דמוקרטיה לדבריו היא תמיכה בשוק חופשי עם מעורבות ממשלתית מינימלית לצד מדיניות רווחה. במובן זה בלבד, מחשיב עצמו מואב סוציאל-דמוקרט.
מואב תומך באגרת גודש עבור הורדת העומס בכבישים, וממחקר שערך מואב עולה כי "הגודש בכבישים גורם להפסד של כ-50 מיליארד שקל מהתוצר השנתי של ישראל".[6] עומר מואב גורס כי חשוב להנהיג אגרת גודש אף במנותק מהשאלה האם ישנה תחבורה ציבורית יעילה. לדידו, אף שחלופה ראויה יכולה להגדיל את השפעתה החיובית של אגרת גודש, הרי שגם בהיעדר חלופה שכזו לאגרת הגודש תהיינה השפעות חיוביות על הצפיפות בכבישים. זאת משום שאגרת גודש תביא לטענתו לוויסות הביקוש לכביש, לשינוי שעות הנסיעה של עובדים כך שיקל על עומסי התנועה, ובעיקר לצמצום כלי הרכב הפרטיים בכביש ובכך שיפור בניידות התחבורה הציבורית. לשיטתו של מואב, הגדלת היצע התחבורה הציבורית רצויה מאוד ותשפר את הניידות והרווחה, אך לא תפתור את בעיית הגודש בכבישים. מואב מחדד כי ממילא, עבור רבים, תחבורה ציבורית נוחה פחות מנסיעה ברכב פרטי בכביש פנוי, ולכן כביש פנוי מיד מושך שימוש ברכב פרטי, עד להיווצרות פקק.[7]
מואב דוחה את הטענה שניתן להשיג אפקט תעבורתי דומה על-ידי סבסוד מלא של שירותי התחבורה הציבורית, או דה רגולציה שלהם. מואב מנמק את עמדתו בכך ששיפור התחבורה הציבורית משפר את הניידות ואת הרווחה, אבל כמעט שלא מקטין את הפקקים, שכן פקק הוא שיווי המשקל – בהיעדר פקק רבים יעדיפו את הרכב הפרטי על פני תחבורה ציבורית, אפילו אם היא טובה, ועל-כן מנגנוני הביקוש וההיצע יביאו לחזרת הפקק. כמו-כן, מואב טוען כי עם העלייה בביקוש לתחבורה ציבורית, יתפתח גם ההיצע - משקווים רבים יהפכו משתלמים ותדירותם תגבר.[8] מואב אף נוהג להפנות למחקר שממנו עולה כי סבסוד התחבורה הציבורית אינו מביא למעבר משמעותי של נהגים לתחבורה הציבורית, הזולה ממילא, ואף עלול להביא לכך שהולכי רגל יעברו להשתמש באוטובוסים, אפקט שאיננו נתפס כרצוי.[9] מואב אף מתנגד לטענה שאגרת הגודש היא מס רגרסיבי, שכן הנפגעים העיקריים מהגודש בכבישים הם מי שאינם יכולים להחזיק שני רכבים ולחיות קרוב לתל אביב, והפחתת עומסי הכבישים עולה בקנה אחד עם האינטרס שלהם.[10]
מואב מתנגד לחוק לעידוד השקעות הון, בטענה כי הוא איננו מביא להקצאת משאבים יעילה, וממילא, בכלכלת שוק אין יתרון לעיסוק בייצוא דווקא, שממילא משתווה לייבוא, ויש לעודד לכל היותר הגדלה של פריון העבודה.[11] מואב גורס כי הטבות מס ליצואנים אינן מייצרות מקומות עבודה "יש מאין", אלא משנות את הקצאת העובדים בין חברות מייצאות לחברות שאינן מייצאות, ולכן עידוד הייצוא אינו תורם לתעסוקה. באותו האופן, פתיחת המשק לייבוא משנה את הקצאת העובדים בין ענפים שונים ואינה מחסלת מקומות עבודה, על כן פתיחת המשק לייבוא לא תפגע בתעסוקה. המדיניות הקיימת של עידוד ייצוא ובו בזמן מדיניות לצמצום ייבוא הן פעולות הסותרות זו את זו וגורמות לבזבוז משאבים ולפגיעה ברווחה, מכיוון שהייצוא והייבוא משתווים בטווח הארוך דרך מנגנון של התאמות שער החליפין. על מנת להצדיק את החוק נדרש יחס סיבתי בין פעילות ייצוא לפריון של הפירמה המייצאת, היחס הזה צריך להתקיים במיוחד עבור פירמות שבוחרות לייצא רק בגלל החוק, ונדרש שלפריון תהיינה השפעות חיצוניות חיוביות. סקירת הספרות המחקרית אינה מעידה על אף לא אחד מהתנאים הללו.
מואב מתנגד להנהגת חניה חינם באזורים שבהם ישנו מחסור, אף עבור תושבי המקום.[12][13][14][15][16][17]
מואב מתנגד לרפורמה המשפטית בישראל (2023), ומאמין כי השפעותיה על הכלכלה הישראליות הרות אסון.[18][19][20][21][22]
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה מואב הצהיר על תמיכתו במפלגת עלה ירוק – הרשימה הליברלית ותרם לכתיבת התוכנית הכלכלית של המפלגה.[23]
תפקידים
עריכהבשנת 2008 מונה מואב לחבר בוועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה בראשות דליה דורנר.
מאפריל 2009 ועד אפריל 2010 שימש מואב כיועץ הכלכלי הבכיר של שר האוצר יובל שטייניץ. הוא פרש מן התפקיד לאחר כשנה.[24][25]
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הצטרף כחבר בקבינט הקורונה האזרחי.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הדף של עומר מואב באוניברסיטת רייכמן
- הדף של עומר מואב באוניברסיטת ווריק באנגליה
- בעיקר כלכלה - הבלוג של עומר מואב
סרטונים בערוץ של עומר מואב, באתר יוטיוב- עומר מואב, באתר גוגל סקולר
עומר מואב (1960-), דף שער בספרייה הלאומית
הרצאות מצולמות
- עומר מואב, "השפעת הבורות על המדיניות הכלכלית/חברתית בישראל" (וידאו)
- עומר מואב, תפקיד המחקר הכלכלי והערכי בעיצוב מדיניות,
הרצאה מצולמת באתר אוניברסיטה מצולמת
ראיונות
- שרית מנחם, רותם שטרקמן, מואב: הבעיה בליסינג היא שאנשים משתמשים יותר כשזה בחינם, באתר TheMarker, 8 במאי 2009
- עידן גרינבאום, שאול אמסטרדמסקי, עומר מואב: "המגרש הפוליטי הוא ציני מדי", באתר כלכליסט, 28 באפריל 2010
- שאול אמסטרדמסקי, אמנון אטד ותומר זלצר, "אם הייתי היום בן 30 עם ילדים קטנים, הייתי מודאג מאוד", באתר כלכליסט, 17 באפריל 2011
- גיא ארז, פרופ' עומר מואב: "הסדרה 'מגש הכסף' פשוט נוראית, היא דוחפת את הציבור כאן לרחובות - בדרישות הזויות ומזיקות", באתר ביזפורטל, 10 בנובמבר 2015
- סטלה קורין-ליבר, עמירם ברקת, "נותן קרדיט לנתניהו כשר אוצר - אבל בהחלט לא כרה"מ", באתר גלובס, 17 באפריל 2017
- התפתחות המדינה כמוסד כלכלי ראיון רדיו עם עומר מואב
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם עומר מואב, באתר iCast, 29 בינואר 2012- עומר מואב על עוני ואי שוויון, ראיון בפודקאסט "הרס יצירתי", 25 במאי 2020
מאמרי דעה
עומר מואב, השיטה לא אשמה, באתר TheMarker, 2 ביולי 2013- עומר מואב, האם שוודיה קפיטליסטית חלילה?, באתר הארץ, 17 בפברואר 2019
- עומר מואב, דעה: דוח העוני פוגע בטיפול בצמצום העוני | דעה, פרופ' עומר מואב, באתר גלובס, 7 בינואר 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ המרכז לפיתוח קשרי אוניברסיטה-קהילה | סדרת הרצאות מדוע | הרצאות מדוע תשע"ב | תפקיד המחקר הכלכלי והערכים בעיצוב מדיניות
- ^ פודקאסט עושים חשבון, באתר רשת עושים היסטוריה
- ^ פרופ' עומר מואב, קצבאות הן לא הפתרון, 09.11.2010
- ^ מואב: "אני סוציאל-דמוקרט אמיתי", בעיתון מקור ראשון
- ^ 1 2 אורן מג'ר, עומר מואב: "הסיבה הראשונה למחאה - בעיית הריכוזיות", באתר TheMarker, 28 ביולי 2011
- ^ עומר מואב ושני שרייבר, "כיצד ניתן לצמצם את הצפיפות בכבישים על ידי אימוץ אגרות גודש", נייר מדיניות, מכון אהרון, 2017
- ^ עומר מואב, מדריך מקוצר לטענות על אגרות גודש, באתר בעיקר כלכלה, 2021-07-19
- ^ עומר מואב, אם לא יהיו אגרות גודש הפקקים ימשיכו | דעה, פרופ' עומר מואב, באתר גלובס, 27 באפריל 2021
- ^ Estonia’s free county public transport did not fulfill goals | Eltis, www.eltis.org
- ^ רכב פרטי? שלמו, באתר רשת עושים היסטוריה
- ^ עומר מואב ואסף צימרינג, האם חוק עידוד השקעות הון תורם לכלכלה ולחברה ומשיג את מטרותיו המוצהרות?, באתר אוניברסיטת רייכמן
- ^ גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, פרופ' עומר מואב: "ללא אגרות גודש לא נצליח לשפר את העומס בכבישים", באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2018
- ^ חנייה חינם Archives, באתר בעיקר כלכלה, 2021-01-11
- ^ יובל שדה ושלמה טייטלבאום, "חניה חינם גורמת לזיהום והורגת אנשים", באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2022
- ^ חושבים שחניה צריכה להיות בחינם? אתם טועים, באתר ynet, 1 באפריל 2021
- ^ עומר מואב, חניה חינם עולה לנו ביוקר, באתר הארץ, 19 ביולי 2021
- ^ [עושים חשבון] לא מגיעה לכם חניה חינם, נבדק ב-2024-01-09
- ^ עומר מואב, ההפיכה המשפטית וטענות מופרכות, באתר בעיקר כלכלה, 2023-03-05
- ^ הרפורמה המשפטית. כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול [מיט אפ דמוקרטיה], נבדק ב-2024-01-09
- ^ הרפורמה המשפטית - עומר מואב בשיחה עם ד"ר דותן רוסו, נבדק ב-2024-01-09
- ^ כאן 11 25.1.2023 - מכתב הכלכלנים נגד הרפורמה המשפטית, נבדק ב-2024-01-09
- ^ פרופ' עומר מואב: הרפורמה המשפטית תפגע בזכויות קניין ובכלכלה בישראל, נבדק ב-2024-01-09
- ^ לילך ויסמן, הפתעה: פרופ' מואב מציג - התוכנית הכלכלית של עלה ירוק, באתר גלובס, 6 בינואר 2013
- ^ שטייניץ ימנה את פרופ' עומר מואב לעמוד בראש פורום מייעץ לשר האוצר, באתר וואלה, 22 באפריל 2009
- ^ יעל גרונטמן, פרופ' עומר מואב פורש מתפקיד היועץ הכלכלי הבכיר של שטייניץ, באתר גלובס, 26 באפריל 2010