עונג שבת (אגודה)
עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד. מפגשים אלה החלו בתחילת 1927 והמשיכו להתקיים עשרות שנים לאחר מותו של ביאליק. לאור הצלחת המפגשים בתל אביב נוסדו מפגשים דומים ברחבי ארץ ישראל וגם בקהילות יהודיות בתפוצות.
את המניע ליוזמה זו הציג הסופר הלל בבלי בדברים שאמר לו ביאליק:
- בלי שבת אנו אומה בזויה ושפלה, ואף לא אומה. יש לרומם את ערך השבת בתוכנו, כאן ובכל מקום, ובייחוד בעיני הדור הצעיר; ולא – נבול ניבול. לא תהיה לנו תקומה. ... יש בדעתי לעשות משהו – להקים חברה או מוסד לשם חיזוק השבת. כך נקרא למוסד 'חיזוק שבת' או 'עונג שבת'. יתכנסו אנשים ביום השבת, יתעסקו בצוותא בדברי תורה וחכמה, ולא ידירו גם הנאה מאכילה ושתייה, וממילא יתחזק כוח השבת בלבבם על ידי עונג שבת.[1]
בדצמבר 1926 נוסדה אגודת "עונג שבת", וכעבור חודש, בשבת פרשת יתרו, חנך ביאליק את מפגשי "עונג שבת" בקונסרבטוריון שולמית. לאחר שהייתה אכסניה זו צרה מלהכיל את כל המבקשים להשתתף בה, עברו המפגשים לאולם של גימנסיה הרצליה, שבו היה מקום ל-500 איש. במאי 1929 נחנך אולם "אוהל שם", שבו 1,200 מקומות, כמשכנו הקבוע של מפעל "עונג שבת". גם אולם גדול זה לא הספיק לכל המבקשים להשתתף במפגשים אלה.
ביאליק הנחה את המפגשים ונשא דברי סיכום בסוף כל הרצאה. מפעם לפעם אף הרצה בעצמו. עם המרצים במפגשי "עונג שבת" נמנו הרב פרופ' שמחה אסף, הסופר יהודה בורלא, פרופ' ש"ד גויטיין, ד"ר משה גליקסון, אפרים הראובני, ד"ר חיים הררי, פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני (טורצ'ינר), יוסף מיוחס, פרופ' עקיבא ארנסט סימון, פרופ' גרשם שלום, פרופ' משה זילברג ועוד. קדמה להרצאות שירה בציבור בהנחיית מנשה רבינא, פורדהאוז בן ציסי ושלמה רביץ.
לאור הצלחת המפגשים בתל אביב נוסדו מפגשים דומים ברחבי ארץ ישראל וגם בקהילות יהודיות בתפוצות.[2]
בשנת 2015 עיריית תל אביב חידשה את עונג השבת והיא מקיימת מדי פעם אירועי תרבות ואירועים לילדים בחינם בשבת תחת השם "עונג שבת".
קישורים חיצוניים
עריכה- חיים נחמן ביאליק, על "אהל שם" ו"ענג שבת", בהנחת אבן הפנה ל"אהל שם" בת"א, באייר תרפ"ח (בפרויקט בן-יהודה)
- שמואל אבנרי, איך חישמל "עונג שבת" של ביאליק את היישוב? : תרפ"ז-תשס"ז - שמונים שנה ל"מפעלו השלישי" של המשורר הלאומי, מים מדליָו 18, תשס"ז, עמ' 357–370(הקישור אינו פעיל, 23/02/23)
- שמואל אבנרי, יום הולדת לציפור הנפש התרבותית של ביאליק, באתר פייסבוק
- שמואל אבנרי, ביאליק והצעירה הקירחת, באתר nrg, 2 במאי 2009
- שמואל אבנרי, באיזה דברי תִפלוּת היו אנשי תל אביב מבלים שַבָּתָם אלמלא "עונג שבת", באתר הארץ, 15 ביולי 2019
- מודעה המזמינה למפגש "עונג שבת" בכ"ט בתשרי תש"ו, באתר הספרייה הלאומית
- ארכיון אגודת עונג שבת, בספרייה הלאומית
- א' ל' גרוסמאן, "עונג שבת בתל אביב", הדואר, ט' בניסן תרפ"ח; נכלל בספר: י"ל ברוך (עורך), ספר המועדים - שבת, הוצאת אגודת עונג שבת (אהל שם) בתל אביב על ידי דביר, תש"ח, עמ' 228–229, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ הלל בבלי, "בחברתו של ביאליק", הדואר, כ"ה בתמוז תשי"ט.
- ^ מסיבות עונג שבת על הים, דואר היום, 3 בספטמבר 1935
מסיבת עונג שבת ב"ישורון", הצופה, 9 במאי 1938
מושב באר טוביה הנהיג מפגשי עונג שבת לנוער, הַבֹּקֶר, 30 באפריל 1945
מסיבת עונג שבת בחולון, חרות, 14 ביולי 1957