עופר גרוסקופף

שופט בבית המשפט העליון, פרופסור למשפטים

עופר גרוסקופף (נולד ב-12 באוקטובר 1969) הוא שופט בית המשפט העליון. בעל תואר דוקטור במשפטים ולשעבר פרופסור חבר וסגן הדקאן בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

עופר גרוסקופף
לידה 12 באוקטובר 1969 (בן 54) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
שופט בית המשפט העליון
27 במרץ 2018 – מכהן
(6 שנים)
תחת נשיא בית המשפט העליון אסתר חיות
שופט בית המשפט המחוזי מרכז
אוגוסט 2009מרץ 2018
(כ־8 שנים)
באקדמיה
מקום לימודים
מוסדות
תפקידים בולטים
  • פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב
  • סגן דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
  • מרצה בסגל הפקולטה למשפטים במסלול האקדמי המכללה למנהל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גרוסקופף נולד בישראל, בן לאילה ויוסי גרוסקופף. גדל בהרצליה. ב-1988 הצטרף לתוכנית העתודה האקדמית, וסיים תואר ראשון בכלכלה ב-1990, ותואר ראשון במשפטים ב-1991, שניהם באוניברסיטת תל אביב. במקביל לשירותו הצבאי כקצין בענף ייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית, השלים תואר שני בכלכלה, גם הוא באוניברסיטת תל אביב. ב-1997, בתום תפקידו כיועץ משפטי לפרויקטי הדיור בצה"ל, השתחרר מצה"ל ופנה לאקדמיה. הוא מוסמך במשפטים מטעם אוניברסיטת הרווארד (1999). באותה שנה קיבל, בציון מעולה, תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, על עבודה שכותרתה "הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט", שנעשתה בהנחייתו של פרופ' דניאל פרידמן. לאחר מכן היה גרוסקופף עוזר המחקר של פרידמן,[1] וב-2008 ערך יחד עם פרופ' נילי כהן ספר יובל לכבודו של פרידמן.

ב-1996 הצטרף כמרצה לסגל הפקולטה למשפטים שבמסלול האקדמי המכללה למנהל, וב-2001 מונה למרצה בכיר. ב-2002 עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. כיהן כמרצה בכיר, פרופסור חבר וכסגן דיקן הפקולטה.

בשנת 2006 מונה לנציג ארגוני צרכנים בבית הדין לחוזים אחידים,[2] ובשנת 2009 הוארך מינויו זה.[3]

הוא בוגר התכנית של קרן וקסנר.

קריירה שיפוטית

עריכה

באוגוסט 2009 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי מרכז.[4] ב-2016 וב-2018 נכלל שמו ברשימת המועמדים לכהונה בבית המשפט העליון, ב-22 בפברואר 2018 נבחר לכהונה בבית המשפט העליון. נכנס לתפקידו בסוף מרץ 2018, עם פרישתו של השופט יורם דנציגר.

כשופט בבית המשפט המחוזי, התמחה גרוסקופף במשפט כלכלי ובתביעות ייצוגיות.[5] בין השאר פסק בתביעות ייצוגיות נגד בזק,[6] בנק לאומי,[7] חברת יקב הגליל יוסף גולד ובניו[8] ולאומי קארד.[9] באוגוסט 2015 אישר הגשת תביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברת "דיסקונט השקעות", בגין רכישת העיתון "מעריב".[10] התביעה הסתיימה בפשרה לפיה הדירקטורים ישלמו לחברה 100 מיליון ש"ח.[11] פסקי דין אחדים שלו עסקו בזכויות יוצרים[12] וזכויות קניין רוחני.[13]

ב-27 במרץ 2018 מונה גרוסקופף לבית המשפט העליון בישראל. לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית משפט זה, הוא צפוי להתמנות לנשיאו בשנת 2035.

פסיקתו

עריכה

ערב כניסתו לתפקיד, תואר גרוסקופף באתר ynet כשופט חברתי שמרבה להתייצב לצד החלשים, ולא חושש להביע את דעותיו החברתיות כשהוא דן בתביעות ייצוגיות כבעל עמדות חברתיות.[14]

משפט אזרחי

עריכה

דיני חוזים

עריכה

בנוגע לפרשנות חוזים, גרוסקופף היה שותף לפסק דין ביבי כבישים שצמצם את הלכת אפרופים. בפסק הדין קבע גרוסקופף יחד עם השופט אלכס שטיין כי הפרשנות לחוזים עסקיים תיצמד יותר ללשון החוזה. גרוסקופף עמד בפסק הדין, כמו גם במאמר שפרסם בעקבותיו, על שלושה סוגים של חוזים שלכל אחד מתאימה פרשנות שונה: חוזה בין פרטים שזקוק לפרשנות "צופה פני עבר" שמתמקדת בנסיבות כריתת החוזה; חוזה צרכני שזקוק לפרשנות "צופה פני הווה", היינו ניסיון להגיע לתוצאה צודקת בנסיבות העניין; חוזה עסקי, הזקוק לפרשנות "צופה פני עתיד", היינו כזו שנצמדת ללשון החוזה באופן שמבטיח ודאות לצדדים.

בפסק דין נוסף קרא גרוסקופף בהערת אגב לעיין מחדש בהלכת רבינאי נ׳ מן שקד - פסק דין של אהרן ברק המאפשר להכיר בזיכרון דברים כחוזה מחייב באמצעות מנגנוני השלמה של פרטים שלא הוסכם עליהם בפירוש בין הצדדים.[15]

דיני חברות

עריכה

בפסק דין על חברה שהתנהלה במעין שותפות בעת שהשותפים הסתכסכו ובעלי מניות הרוב השתלטו על החברה והזרימו לה 2 מיליון שקלים כדי לסלק את בעלי מניות המיעוט, הוא דחה את קביעת בית המשפט המחוזי שהחברה הייתה חסרת ערך בעת ההשתלטות וקבע שמכיוון שההתנהלות הגרעונית של החברה הייתה מכוונת על ידי בעלי מניות הרוב, יש להעריך את שווי החברה על פי ההשקעה של בעלי מניות הרוב. בהתאם, הוא פסק לבעלי מניות המיעוט פיצוי של קרוב למיליון שקלים. עמדתו זאת נתקבלה בהסכמה על ידי עמיתיו להרכב.[16]

נזיקין

עריכה

באחד מפסקי דינו ביקש בדעת מיעוט להעניק פיצוי בשל הכאב והסבל שנגרם בעקבות אבחון מאוחר, אף על פי שלא הוכח שהאבחון המאוחר גרם לנזק פיזי. עמיתיו להרכב דחו את עמדתו בין השאר מחשש להצפה בתביעות ואינפלציה בסכומי הפיצוי.[17]

במקרה אחר קבע השופט גרוסקופף שחברת ביטוח צריכה להעניק פיצוי חלקי על נזק שנגרם לרכב בעת שנהג הרכב היה מתחת לגיל שנקבע בפוליסה.[18] עמדתו זאת נדחתה לבסוף ברוב דעות בדיון נוסף.[19]

זכויות אדם ואפליה

עריכה

בספטמבר 2017 דחה גרוסקופף טענה של אפליה שהופנתה כלפי הקאנטרי קלאב של כוכב יאיר, בנימוק שרשות מקומית רשאית להגביל מתן שירותיה לתושביה בלבד, וזאת במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה. פסק הדין הורה לקיים גם מסלול רישום למנויי חוץ, בהיקף שלא יפחת מ-10% ממספר המנויים הכולל, ובכלל זה לאפשר רישום של העותרים, ערבים תושבי העיר הסמוכה טירה.[20]

 
טקס השבעת עופר גרוסקופף לבית המשפט העליון. 27 במרץ 2018

משפט חוקתי ומנהלי

עריכה

גרוסקופף ביקש בדעת מיעוט לקבוע שאין למשרד הבריאות סמכות לאסור על קיום מרכזים ללידת בית. בפסיקתו כתב: "אין להקל ראש גם בטענותיהן המהותיות של העותרות כי האפשרויות ... שמשרד הבריאות מציע כיום לנשים יולדות מצר את צעדיהן ופוגע בזכויותיהן. בחירתה של יולדת כיצד ללדת קשורה בקשר הדוק לאוטונומיה של כל אישה על גופה, ועלינו לאפשר לה מרחב בחירה אופטימלי לעניין הליך הלידה, בכפוף כמובן למגבלות רפואיות מובַנות".[21] בדיון נוסף שהתקיים בנושא הפכה עמדתו לעמדת הרוב.[22]

לעומת זאת, במרץ 2021 הצטרף גרוסקופף לביקורת של השופט יצחק עמית על השימוש המוגזם, לשיטתם, בשיח זכויות במשפט הפלילי, וכתב:

"אין לכפור בכך שלשיח הזכויות יש מקום חשוב במסגרת המשפט הפלילי. ההליך הפלילי, על כל שלביו – חקירה, משפט וענישה, מבטא את השימוש הקיצוני ביותר שעושה המדינה בכוח הכופה העומד לרשותה. לפיכך, הגנה ראויה על זכויות האדם של נחקרים, נאשמים ועבריינים מחייבת שיח זכויות דווקני ומחמיר, ומצדיק במקרים מתאימים הכרה בקיומה של "הגנה מן הצדק". ועדיין, קשה להשתחרר מהרושם שבמסגרת ההליכים הפליליים במדינת ישראל נעשה בשנים האחרונות שימוש מופרז בטיעונים אלה. לא כל חסר בחקירה פלילית מקים טענה לרשלנות המשטרה; לא כל החלטה המבחינה בין מעורבים במעשי עבירה מגלה חשש לאכיפה סלקטיבית; לא בכל הליך ניתן לטעון כי קופחו זכויות הנאשם. הניסיון מלמד כי רק במקרים מעטים וחריגים השימוש בשיח הזכויות הוא מוצדק, וכי במרבית ההליכים הפליליים בהם נעשה בו שימוש הוא כסות להיעדר טענות של ממש לגופם של דברים. הישענות בלתי מוצדקת על שיח של זכויות במסגרת הליכים פליליים, ובמיוחד שימוש חסר בסיס בטענה של "הגנה מן הצדק", אינם פועלים לטובת התכלית לשמה נוצרו – הגנת זכויות האדם במסגרת ההליך הפלילי. ראוי לנאשמים וסנגורים כי יעשו שימוש מושכל בכלים אלה, תוך ייחודם למצבים החריגים להם נועדו."[23]

בראשית שנת 2021 דחה גרוסקופף בקשת רשות ערעור על פסק דין שאישר את מדיניות שירות בתי הסוהר שקבעה כי בעקבות מגיפת הקורונה והסגרים שהוטלו בציבור, קיים שב"ס מדיניות של "עוצר חופשות" כך שאסירים לא יצאו מבתי הסוהר לחופשות והוגבלו ביקורי משפחות בבתי סוהר, הגם לאחר שכבר החל מבצע החיסונים. [24] ב-2023 הורה גורסקופף לשירות הביטחון הכללי לנסות למצוא חלופה לשימוש במעצרים מנהליים ותהה האם מבוצע שימוש במעצרים אלו אך מפאת מסוכנות, או שמא מבוצע השימוש בסמכות זו גם במקרים בהם ניתן להסתפק בחלופת מעצר שפגיעתה בחירותו של העצור פחותה בהרבה.[25]

בטחון

עריכה

באוגוסט 2018 קבע שהמדינה אינה רשאית למנוע טיפול רפואי בישראל של קרובות משפחה של אנשי חמאס, כמנוף לחץ לשחרור חטופים שבידי החמאס. בפסק דינו כתב: "לא כל האמצעים כשרים ... האפשרות לעשות שימוש בחולה הזקוקה נואשות לטיפול רפואי מציל חיים, ואשר אין כל טענה כי היא עצמה מעורבת בפעילות נגד מדינת ישראל, כ"מנוף לחץ" אינה תואמת את ערכי מדינת ישראל, ואינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית. לא כל שכן, כאשר מדובר במדיניות גורפת המופנית כלפי קבוצה המונה מספר לא ידוע של מטופלים במצב קריטי, אשר כל חטאם הוא היותם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשי חמאס, זוטרים כבכירים.[26]

משפט פלילי

עריכה

ענישה

עריכה

בדעת מיעוט, סבר גרוסקופף שיש להקל בעונשו של אדם שהשתתף בתקיפה של אדם שהותקף על ידי אחיו הצעיר וחבר של אחיו, בעת שסבר שאחיו הוא המותקף על ידי אדם המבוגר ממנו.[27]

כתיבה אקדמית

עריכה

גרוסקופף הוא מומחה בתחום המשפט הפרטי, בפרט דיני תאגידים ודיני עשיית עושר ולא במשפט. בין היתר, טען כי ריבוי הסטנדרטים השיפוטיים לבחינת פעולותיהם של נושאי משרה בתאגיד הוא רצוי, משום שהוא מבחין כראוי בין מצבים בהם נושאי המשרה הפרו את חובת האמון שלהם, הדורשים תגובה שיפוטית תקיפה, לבין מצבים בהם הפרו את חובת הזהירות שלהם, שבמסגרת דיני התאגידים (המעודדים נטילת סיכונים, בגבולות החוק) אינם מצדיקים תגובה כזו.[28]

חיים אישיים

עריכה

עופר גרוסקופף נשוי לבתיה, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית העוסקת בייעוץ בנושאי קריירה, ולהם ארבעה ילדים. מתגורר בכפר סבא.

הוא נכד של ישעיהו גרוסקופף, שהיה אחיו של האדריכל אהרון דורון. אביו, יוסי גרוסקופף, עבד כמנהל פרויקטי מחשוב, ואמו אילה עבדה כלבורנטית במעבדת מחקר בית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב. אחותו הצעירה יעל היא דוקטור לרפואת שיניים.

כעורך דין עבד גרוסקופף בייעוץ משפטי ולא עסק בליטיגציה. באופן חריג ייצג את אביו בתביעה שהגיש נגד המוסד לביטוח לאומי, לתשלום דמי אבטלה לעובד ב"חברת ארנק".[29] בעקבות זכייתו בתביעה תוקן חוק הביטוח הלאומי, ונקבע בו שבעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בענפים אבטלה ופשיטת רגל ופירוק תאגיד.[30]

ספריו

עריכה
  • עופר גרוסקופף, הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, 2002.
  • עופר גרוסקופף ונינה זלצמן, מישכון זכויות, הוצאת נבו, 2005.
  • נילי כהן ועופר גרוסקופף (עורכים), ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן, הוצאת נבו, 2008.
  • עופר גרוסקופף ושי לביא (עורכים), ספר נילי כהן - משפט, תרבות וספר, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2017.
  • שרון אפק, עופר גרוסקופף, שחר ליפשיץ ואלעד שפיגלמן (עורכים), ספר מנחם פינקלשטיין - משפט, ביטחון וספר, הוצאת נבו, 2020.

ממאמריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עופר גרוסקופף בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ריאיון עם פרידמן ברשת ב', אצל תמר אלמוג, 25 בפברואר 2018
  2. ^ מינוי חברים לבית הדין לחוזים אחידים, י"פ 5501 מ-28 בפברואר 2006, עמ' 2088–2089
  3. ^ הארכת מינוי חברים לבית הדין לחוזים אחידים, י"פ 5949 מ-7 במאי 2009, עמ' 3684
  4. ^ צמרת פרנט, הכירו את שופטי המחוזי החדשים, באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2009
  5. ^   אפרת נוימן, ייצוגיות ב-2017: 200 מיליון שקל הושבו לציבור בעשרת הסדרי הפשרה הגדולים, באתר TheMarker‏, 8 בינואר 2018
  6. ^ חן מענית, ‏בזק תפצה לקוחות ב-16 מיליון שקל בגין הוצאות גבייה שלא כדין, באתר גלובס, 31 ביולי 2011
  7. ^ חן מענית, ‏בנק לאומי ישיב לעשרות אלפי לקוחות 100 מיליון שקל, באתר גלובס, 24 ביולי 2014
  8. ^ שמעון כהן, מחיר הבקבוקים ללא ציון הפיקדון: מיליון ורבע, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014
  9. ^ ענת רואה, די לעמלה הכפולה: לאומי קארד לא תגבה עמלת המרה על עסקה שבוטלה, באתר כלכליסט, 2 במאי 2015
  10. ^   גיא רולניק, השופט גרוסקופף מציג: הבובות של נוחי דנקנר, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2015
  11. ^   אפרת נוימן, גרוסקופף הכריע: כמה יקבלו עורכי הדין בתיק דסק"ש-מעריב?, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2018
  12. ^ ת"א 567-08-09 א.ל.י.ס. אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ ואח' נ' רוטר.נט בע"מ ואח', באתר law.co.il,‏ 8 באוגוסט 2011;
    יאיר מור, בית המשפט: מיקרוסופט לא הפרה זכויות היוצרים על הגופן נרקיסים, באתר TheMarker‏, 5 בינואר 2012;
    יסמין גואטה, מיקרוסופט תשלם 400 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2012
  13. ^   אפרת נוימן, תקדים: עיצוב מוצר שלא שווק יכול לזכות במוניטין - בתנאי שקיים בו מוטיב עיצובי, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2015
  14. ^ השופט החברתי והפרופ' השחמטאי: שני השופטים החדשים בבית המשפט העליון, באתר ynet, 22 בפברואר 2018
  15. ^ ע"א 1456/22 איברהים עג'מי נ' וואחת אל סאלם נווה שלום (ועד מקומי נווה שלום) ואחרים, ניתן ב־28 בפברואר 2024;
    נטע סרוסי, ‏פסק דין בעליון מצית מחדש ויכוח היסטורי על עיצוב דיני החוזים, באתר גלובס, 5 במרץ 2024
  16. ^ ע"א 2786/18 יוסי בכר נ' מרדכי קופרלי ואח', ניתן ב־30 בדצמבר 2021
  17. ^ ע"א 1399/20 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, ניתן ב־27 בדצמבר 2021
  18. ^ רע"א 9849/17 אבי פיקאלי נ' הכשרה חברה לביטוח בעמ, ניתן ב־4 ביוני 2019
  19. ^ דנ"א 5325/19 הכשרה חברה לביטוח בעמ נ' אבי פיקאלי, ניתן ב־7 ביולי 2021
  20. ^ הפ (מרכז) 18716-08-14 אחמד מנסור ואחרים נגד המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל ואחרים, ניתן ב-19 ספטמבר 2017
  21. ^ בג"ץ 5428/17 יעל רום ואח' נ' משרד הבריאות, ניתן ב־18 ביוני 2018
  22. ^ דנג"ץ 5120/18 נשים קוראות ללדת – למען חופש בחירה בלידה נ' משרד הבריאות, ניתן ב־21 ביולי 2021
  23. ^ ע"פ 4039/19 דניאל נחמני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־17 במרץ 2021
  24. ^ רע"ב 8637/20 דביר בן חיים נ' שירות בתי הסוהר – מחלקת האסיר, ניתן ב־10 בינואר 2021
  25. ^ חנן גרינווד, בצעד חריג: שופט העליון פנה לשב"כ - "בחנו חלופות למעצר המנהלי", באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2023
  26. ^ בג"ץ 5693/18 סמיה ציאם נ' ראש הממשלה, ניתן ב־26 באוגוסט 2018
  27. ^ ע"פ 652/23 עבאס מחאג'נה נ' מדינת ישראל, ניתן ב־24 באפריל 2023
  28. ^ עופר גרוסקופף ויפעת נפתלי בן ציון, "תפשת מרבה, לא תפשת", האומנם? על נורמות התנהגות, מנגנונים פרוצדורליים וביקורת שיפוטית בדיני התאגידים ספר דנציגר 133 (עידו באום ולימור זר-גוטמן עורכים 2020).
  29. ^ עב"ל 20182/97, המוסד לביטוח לאומי נגד יוסף צבי גרוסקופף, פ"ד לד (1999) 97
  30. ^ סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, שנוסף במסגרת סעיף 58 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, ס"ח 1892 מ-1 ביוני 2003