עוצמה יהודית

מפלגת ימין ישראלית-ציונית בראשות איתמר בן גביר

עוצמה יהודית היא מפלגת ימין רדיקלי ישראלית-ציונית בראשות איתמר בן גביר. עד 2015 הייתה מוכרת בשם חזית יהודית לאומית ונכון ל-2022 שם זה נשמר כשמה הרשמי. בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה ברשימה עצמאית, ובמערכות הבחירות שלאחר מכן התמודדה כחלק ברשימות האיחוד הלאומי, עוצמה לישראל, יחד, איחוד מפלגות הימין והציונות הדתית. בבחירות לכנסת ה-22 וה-23 התמודדה ברשימה עצמאית.

עוצמה יהודית
עוצמה יהודית לוגו 2021.svg
מדינה ישראלישראל ישראל
שם רשמי עוצמה יהודית עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד מיכאל בן ארי, אריה אלדד עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים ברוך מרזל, מיכאל בן ארי, בנצי גופשטיין, איתמר בן גביר
תקופת הפעילות 2003–הווה (כ־20 שנה)
אידאולוגיות
כנסות 18, 24, 25
ממשלות 37
אותיות כ (2006)
ט (2009, 2021, 2022)
נץ (2013, 2020)
קץ (2015)
טב (2019)
כף (2019)
שיא כוחה 6 מנדטים (הכנסת ה-25)
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה
רשימה פוליטית האיחוד הלאומי (2009)
עוצמה לישראל (2013)
יחד (2015)
איחוד מפלגות הימין (2019)
הציונות הדתית (2021 ואילך)
נוצרה מתוך חרות - התנועה הלאומית, כך
מטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין רדיקלי
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
6 / 120
ozma-yeudit.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בכנסת ה-18 כיהן מיכאל בן ארי כחבר הכנסת מטעם המפלגה, לאחר שנבחר ברשימת האיחוד הלאומי. בכנסת ה-24 מכהן עו"ד איתמר בן גביר כחבר הכנסת מטעם המפלגה, לאחר שנבחר ברשימת הציונות הדתית. בבחירות לכנסת ה-25 המפלגה התמודדה ברשימת הציונות הדתית לכנסת במקומות 2, 5, 7, 9 ו-10, מהעשירייה הראשונה.

עמדותעריכה

בין עקרונות המפלגה:[1]

  • ארץ ישראל: "מכח ההבטחה האלוקית לעם ישראל, ארץ ישראל לכל מרחביה המפורשים בתורה, שייכים לעם ישראל לכל דורותיו, לאלו שקדמו לנו ולאלו שיבואו בעקבותינו. אין זכות לשום מנהיג או דור לעשות ויתורים על אדמת המולדת".

בין מטרות המפלגה:

  • הטמעת המשפט העברי במערכת המשפטית של מדינת ישראל
  • עונש מוות למחבלים [דרושה הבהרה]
  • התיישבות יהודית בכל חלקי הארץ
  • השבת הריבונות והבעלות היהודית להר הבית
  • החלת ריבונות על כל חלקי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים (למעט חצי האי סיני)
  • מתוך חתירה לשלום אמת, עוצמה יהודית תפעל להוצאת אויבי ישראל מארץ ישראל. תוקם רשות לאומית לעידוד הגירה
  • ערכי המדינה היהודית יהיו על פי המוסר היהודי, והמשטר יהיה: דמוקרטיה יהודית, השומרת על האינטרסים של מדינת הלאום היהודי, כערך הדוחה כל ערך אוניברסלי

היסטוריהעריכה

 
מודעת בחירות של חזית יהודית לאומית

הבחירות לכנסת השבע עשרהעריכה

ב-2003 הקים ברוך מרזל את מפלגת חזית יהודית לאומית, על מנת להתמודד בבחירות לכנסת השבע עשרה[2] (לאחר שלא הצליח להיכנס לכנסת השש עשרה), מפלגה אשר תומכת ברעיון ארץ ישראל השלמה ובהחלת הריבונות הישראלית בשטחי יש"ע. לטענתה, המפלגה תומכת בהכנסת תוכני מסורת וזהות יהודית נוספים לתוך החינוך, וכן בביצוע רפורמות מהותיות במערכות השלטון הנוכחיות על מנת לחזק את האופי היהודי של מדינת ישראל. ברוך מרזל היה יושב ראש מפלגת כך עד שהוכרזה כארגון טרור בשנת 1994.

אל מרזל הצטרפו אנשי מפלגת ימין ישראל, שהיו חברים גם כן בתנועת חרות - התנועה הלאומית. נציגיהם שובצו במקום השישי והשביעי ברשימה לכנסת. בבחירות זכתה "חזית יהודית לאומית" בכ-25 אלף קולות, אך לא עברה את אחוז החסימה שעמד אז על כ-62 אלף קולות. בבחירות אלו נכתב ובוצע ג'ינגל המפלגה על ידי אריאל זילבר[3].

הכנסת השמונה עשרהעריכה

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הצטרפה המפלגה למפלגת ארץ ישראל שלנו שהיוותה חלק מרשימת האיחוד הלאומי. מיכאל בן ארי, שהיה מועמד מטעמה, נבחר לכנסת השמונה עשרה. לקראת סוף כהונת הכנסת פרשו מרזל ובן ארי ממפלגת ארץ ישראל שלנו ומהאיחוד הלאומי, יחד עם אריה אלדד ומפלגתו התקווה, שפרשו אף הם מהאיחוד הלאומי. ב-19 בנובמבר 2012 אושרה בקשת אלדד ובן ארי מוועדת הכנסת להתפלג מהאיחוד הלאומי ולהקים את סיעת "עוצמה לישראל"[4].

הבחירות לכנסת התשע עשרהעריכה

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, התמודדה סיעת עוצמה לישראל שהייתה מורכבת ממפלגת "התקווה" של אריה אלדד ומנציגי החזית בן-ארי, מרזל ואיתמר בן-גביר שהוצבו במקום בשני, השלישי והחמישי ברשימה המשותפת. נציגים נוספים הוצבו לסירוגין בהמשך הרשימה.

המפלגה קיבלה 1.76% מהקולות ולא עברה את אחוז החסימה שעמד על 2%.

הבחירות לכנסת העשריםעריכה

בזמן הבחירות לכנסת העשרים הודיע בן ארי שהמפלגה תרוץ ללא מפלגת התקווה[6]. והמפלגה שינתה את שמה ל"עוצמה יהודית" והחלה בתעמולת בחירות. היא התמודדה ברשימה משותפת עם מפלגת יחד בראשות אלי ישי, אשר פרש ממפלגת ש"ס. משום שבן ארי נוהג לעלות להר הבית, התנגד מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד, הרב מאיר מאזוז, לשיבוצו ברשימה[7]. במקומו ברוך מרזל ייצג את "עוצמה יהודית", והוא הוצב במקום הרביעי כנציג היחיד ברשימה מטעם מפלגתו. המפלגה המאוחדת זכתה בכ-3% מסך הקולות הכשרים[8], ולא עברה את אחוז החסימה שעומד על 3.25%.

הבחירות לכנסת העשרים ואחתעריכה

 
לוגו מפלגת עוצמה יהודית במהלך בחירות 2019–2020

המפלגה הכריזה על התמודדות בבחירות לכנסת העשרים ואחת. בתיווכו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצטרפה המפלגה לרשימת איחוד מפלגות הימין, הכוללת גם את מפלגות הבית היהודי והאיחוד הלאומי – תקומה[9]. מטעם המפלגה הוצבו שני מועמדים בעשירייה הראשונה: מיכאל בן ארי במקום החמישי ואיתמר בן-גביר במקום השמיני. בערעור בחירות שהוגש לבית המשפט העליון נקבע ברוב קולות כי מועמד "עוצמה יהודית" מיכאל בן-ארי, מנוע מלהתמודד לכנסת[10]. בעקבות הפסילה עלה מיקומו של בן גביר למקום השביעי וזאת לאחר שנדחתה עתירה שביקשה למקם אותו במקום החמישי[11]. בן גביר נהג לקרוא לרב מאיר כהנא, זה שתנועתו הוצאה מחוץ לחוק, "מורי ורבי"[12]. בבחירות עצמן זכה האיחוד בחמישה מנדטים. בהתאם להסכמות בן גביר היה אמור להיכנס לכנסת לאחר הקמת הממשלה וחקיקת "חוק נורווגי מורחב", אך ההסכם לא יצא לפועל לאחר שהקמת ממשלה נכשלה והבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוקדמו לספטמבר 2019.

הבחירות לכנסת העשרים ושתייםעריכה

לאחר הקדמת הבחירות פרשה "עוצמה יהודית" מאיחוד מפלגות הימין והגישה רשימה עצמאית. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על אישור הרשימה, אושרה השתתפותם בבחירות של הרשימה ושל העומד בראשה, איתמר בן-גביר, אך נפסלה מועמדותם של ברוך מרזל ובנצי גופשטיין בגין הסתה לגזענות[13].

המפלגה קיבלה 83,609 קולות (1.88% מסך המצביעים) אך לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 3.25%[14].

הבחירות לכנסת העשרים ושלושעריכה

בדצמבר 2019 סיכמו רפי פרץ ואיתמר בן-גביר כי מפלגות הבית היהודי ועוצמה יהודית ירוצו ברשימה אחת בשם "הבית היהודי המאוחד"[15]. עם זאת סמוך לתום המועד להגשת הרשימות החליט פרץ לרוץ יחד עם מפלגתו במסגרת רשימת ימינה לצד הימין החדש והאיחוד הלאומי ללא עוצמה יהודית[16]. כתוצאה מכך התמודדה עוצמה יהודית ברשימה עצמאית.

הרשימה לא עברה את אחוז החסימה וקיבלה כ-19,362 קולות, שהם כ-0.42% מכלל הקולות[17].

הבחירות לכנסת העשרים וארבעעריכה

ב-31 בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, הודיעה המפלגה על ריצה משותפת עם מפלגת נעם[18]. ב-3 בפברואר חתמה המפלגה על הסכם ריצה משותפת עם האיחוד הלאומי במסגרת רשימת הציונות הדתית[19]. איתמר בן גביר הוצב במקום השלישי ברשימה ונבחר לכנסת, לאחר שהרשימה קיבלה 6 מנדטים. ב-3 ביולי 2022, ימים ספורים לאחר ההחלטה על הקדמת הבחירות לכנסת העשרים וחמש התפצלה בהסכמה עוצמה יהודית מרשימת הציונות הדתית לסיעה נפרדת בכנסת[20].

הבחירות לכנסת העשרים וחמשעריכה

 
הרב עמיחי אליהו חותם על ריצה ב"עוצמה יהודית" יחד עם איתמר בן גביר

ב-15 באוגוסט, לקראת הבחירות ולאחר כישלון המשא ומתן לריצה משותפת נוספת עם מפלגת הציונות הדתית, הודיע בן גביר במסיבת עיתונאים ברמת גן כי המפלגה תתמודד עצמאית בבחירות[21]. ב-26 באוגוסט בן גביר וסמוטריץ' חתמו על הסכם לריצה משותפת ברשימת הציונות הדתית כשהנציגים ימוקומו בשיטת ריץ' רץ'[22]. ברשימת עוצמה יהודית לכנסת העשרים וחמש מוצבים היו"ר בן גביר אחריו המתמודדים הבאים:[23]מנכ"ל עוצמה יהודית יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, הרב עמיחי אליהו, תא"ל צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר. הרשימה המאוחדת השיגה 14 מנדטים.

בסוף אוגוסט, הכריזו מיכאל בן ארי וברוך מרזל, ממקימי המפלגה, על הסרת תמיכתם במפלגה. זאת בעקבות התמתנות לטענתם של בן גביר והפסקת התייעצויות עם הנהלת המפלגה[24]. לעומתם, בנצי גופשטיין המשיך לתמוך במפלגה[25]. אלמוג כהן תועד מצטט את הפסוק "בתחבולות תעשה לך מלחמה"[26][27]. כשבועיים לאחר הבחירות, שנערכו בנובמבר, פורסם בתקשורת שמיכאל בן ארי וברוך מרזל החליטו להקים מפלגה חדשה[28]. בתגובה לדיווח מסרו השניים כי "מדובר ביוזמה של פעילים"[29].

נציגיםעריכה

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת מושבים חברי כנסת / מועמדים הערות
הכנסת ה-17 (2006) הרשימה לא עברה את אחוז החסימה
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת האיחוד הלאומי
1 / 120
מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): מיכאל בן ארי
  1. רשימת כלל מועמדי האיחוד הלאומי, ראו כאן.
  2. מיכאל בן ארי התמודד בבחירות כנציג ארץ ישראל שלנו, אליה חברה חזית יהודית לאומית
  3. ב-19 בנובמבר 2012 פרשו בן ארי ואריה אלדד מסיעת האיחוד הלאומי והקימו את סיעת עוצמה לישראל
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת עוצמה לישראל הרשימה לא עברה את אחוז החסימה
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת יחד הרשימה לא עברה את אחוז החסימה
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת איחוד מפלגות הימין הרשימה עברה את אחוז החסימה אך נציגי המפלגה לא נכנסו לכנסת
הכנסת ה-22

(2019)

הרשימה לא עברה את אחוז החסימה
הכנסת ה-23

(2020)

הרשימה לא עברה את אחוז החסימה
הכנסת ה-24 (2021) במסגרת הציונות הדתית
1 / 120
מנדט אחד (מתוך 6 לרשימה כולה): איתמר בן-גביר
הכנסת ה-25 (2022) במסגרת הציונות הדתית-עוצמה יהודית
6 / 120
איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, עמיחי אליהו, צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר

תוצאות בחירותעריכה

בחירות מנהיג מושבים +/- קואליציה/אופוזיציה הערות
2006 ברוך מרזל
0 / 120
- -
2009 מיכאל בן ארי
1 / 120
  1 אופוזיציה התמודדה במסגרת האיחוד הלאומי
2013
0 / 120
  1 - התמודדה במסגרת עוצמה לישראל
2015 ברוך מרזל
0 / 120
- - התמודדה במסגרת יחד
2019 (אפריל) איתמר בן גביר
0 / 120
- - התמודדה במסגרת איחוד מפלגות הימין
2019 (ספטמבר)
0 / 120
- -
2020
0 / 120
- -
2021
1 / 120
  1 אופוזיציה התמודדה במסגרת הציונות הדתית
2022
6 / 120
  5 קואליציה התמודדה במסגרת הציונות הדתית - עוצמה יהודית

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר עוצמה יהודית
  2. ^ אפרת וייס, מרזל ותומכיו הכריזו על מפלגת ימין חדשה, באתר ynet, 11 בינואר 2004
  3. ^ אריאל זילבר קורא לעשות טרנספר, באתר וואלה!‏, 20 בפברואר 2006
  4. ^ סיעה חדשה בכנסת: עוצמה לישראל, הודעות הכנסת, 19 בנובמבר 2012, באתר הכנסת.
  5. ^ חנן גרינווד, ‏בן ארי, מרזל ובן גביר הודיעו: רצים למרות אחוז החסימה הגבוה, באתר כיפה, 12 בדצמבר, 2014 12:17
  6. ^ [5]
  7. ^   יאיר אטינגר, מחלוקת על עלייה להר הבית הביאה לפיצוץ במגעים לאיחוד בין ישי לבן ארי, באתר הארץ, 27 בינואר 2015
  8. ^ לפי אתר ועדת הבחירות המרכזית
  9. ^ מורן אזולאי, נתניהו והבית היהודי סיכמו: איחוד בימין תמורת שני תפקידי שר ושריון בליכוד, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
  10. ^ 1 2 ע"ב 1866/19 עיסאווי פריג' ואחרים נגד מיכאל בן ארי ואחרים, ניתן ב-17 במרץ 2019
  11. ^ דני זקן, ‏נשאר מקום 7: ועדת הבחירות דחתה את בקשתו של בן גביר להקפיצו למקום 5, באתר גלובס, 24 במרץ 2019
  12. ^ N12 - הלילה של בן גביר: החגיגות במטה לאחר התוצאות - והשאיפות..., באתר N12, ‏2022-11-03
  13. ^ יעל פרידסון, מורן אזולאי ויובל קרני, העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות, באתר ynet, 25 באוגוסט 2019;
    ע"ב 5487/19 גיל סגל ואחרים נ' איתמר בן גביר ואחרים, ניתן ב-25 באוגוסט 2019
  14. ^ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-22, באתר אתר ועדת הבחירות המרכזית
  15. ^ א, רפי פרץ ובן גביר מאחדים כוחות: "חיבור שיביא ל-61 מנדטים", באתר ynet, 20 בדצמבר 2019
  16. ^ הרב רפי פרץ: הרשימה שלנו תציל את המחנה כולו, מבקש סליחה מבן גביר
  17. ^ ירון דרוקמן, ירדה ב-64 אלף קולות ומנעה מנדט מהימין: הנפילה של "עוצמה יהודית", באתר ynet, 5 במרץ 2020
  18. ^ עוצמה יהודית ונעם מתאחדות, באתר ערוץ 7
  19. ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, סמוטריץ' ובן גביר רצים יחד: שידור חי מהגשת הרשימות, באתר ynet, 3 בפברואר 2021
  20. ^ N12, ‏שעות אחרונות להתפצלות: כהנא הודיע שלא יתפצל מימינה בימים הקרובים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 ביולי 2022‏
  21. ^ יהודה שלזינגר, מתפצל מסמוטריץ': בן גביר הודיע על ריצה עצמאית, באתר ישראל היום, ‏15 באוגוסט 2022 עברית)
  22. ^ גיא עזרא, ‏בן גביר וסמוטריץ' חתמו על הסכם ריצה משותפת, באתר "סרוגים", 26 באוגוסט 2022
  23. ^ הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, באתר Gov.il
  24. ^ 103fm, ברוך מרזל מסביר מדוע הפסיק לתמוך בבן גביר - "הוא מייצג את עצמו", באתר ערוץ 7, 31 באוגוסט 2022
  25. ^ בנצי גופשטיין, בנצי גופשטיין תומך בבן גביר: רוצים לראות אותו שר בממשלת ישראל הבאה, באתר ערוץ 7, 21 באוקטובר 2022
  26. ^ ציוץ של יוסי אלי
  27. ^ יוסי אלי, היהודים שמחפשים ערבים בירושלים: "אין דו-קיום עם הסרטן הזה", בדקה 9:40, באתר חדשות 13, 21 בספטמבר 2022
  28. ^ הימין של הימין: מיכאל בן ארי וברוך מרזל מקימים מפלגה, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2022
  29. ^ גיא עזרא, ‏מרזל ובן ארי: לא מקימים מפלגה; מחכים שעוצמה תוחזר אלינו, באתר "סרוגים", 17 בנובמבר 2022
  30. ^ יקי אדמקר‏, הוועדה המסדרת אישרה: מפלגת הציונות הדתית תתפצל לשלוש סיעות בכנסת - וואלה! חדשות, באתר וואלה!‏, 20 בנובמבר 2022