עזניית הנגב
עָזניית הנגב (שם מדעי: Torgos tracheliotus) היא מין דורס גדול בן למשפחת הנציים בסדרת דורסי יום והמין היחיד בסוגו.
 עזניית הנגב
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| תת־משפחה: | נשרי העולם הישן |
| סוג: | עזנייה |
| מין: | עזניית הנגב |
| שם מדעי | |
 Torgos tracheliotusפורסטר, 1791 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
תיאורעריכה
העזנייה דומה במראה לנשר אך גדולה ממנו בהרבה ובעלת מקור חזק וקשה יותר. צבעה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים עם לחיים כחולות ומקור גדול ואפור. הרגליים חזקות ויציבות והחזה ואזור השת לבנים. אורכה של העזנייה 98–112 ס״מ בממוצע, מוטת כנפיה 2.5-2.8 מטרים ומשקלה 6.5-9 ק"ג בקירוב, מה שהופך אותה לאחד הדורסים הגדולים ביותר והגדולה מבין נשרי העולם הישן. היא גדולה ותוקפנית ביותר כשהיא מוצאת פגר ולרוב שאר החיות מפנות את הנבלה לעצמה.
לעזניית הנגב מקור גדול וחזק המסוגל לקרוע מחיות בעלות עור עבה, כדוגמת פיל, גמל ופרה, את עורן החזק. עזניית הנגב אוכלת עור, בשר ועצמות. את השערות היא מקיאה בגושי צנפות.
קנהּ של עזניית הנגב בנוי על צמרות עצים (בעיקר שיטה) מזרדים ומענפים גדולים. הוא מרופד בעשב, שערות וענפים דקיקים. קוטרו מגיע ל-3 מטרים וגובהו כ-50 ס"מ. הגוזל בוקע באביב, לאחר 55 ימי דגירה. בשבועיים הראשונים לחייו הוא מקבל בשר מעוכל למחצה ולאחר מכן הוא מקבל אותו בחלקים שלמים. בגיל 4 חודשים הוא עוזב את הקן. גיל הרבייה הוא בדרך כלל שש שנים.
בישראלעריכה
עזניית הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של אפריקה ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ. פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעיתים רחוקות[2]. בניגוד לנשר המקראי אין עזניית הנגב מקננת במושבות ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, היה הנגב מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.
ב-3 באפריל 2022 פרסמה רשות הטבע והגנים על בקיעת גוזל של עזניית הנגב, גוזל ראשון מאז 1994.[3]
אזכורים בתנ"ךעריכה
אזכורים בתנ"ך[4]:
"וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה"
לקריאה נוספתעריכה
- מנדלסון ה., "עזניית הנגב על סף הכחדה", טבע וארץ כג, 6 (תשמ"א 1981), עמ' 244–249.
קישורים חיצונייםעריכה
- עזניית הנגב, באתר ITIS (באנגלית)
- עזניית הנגב, באתר NCBI (באנגלית)
- עזניית הנגב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עזניית הנגב, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- עזניית הנגב, באתר GBIF (באנגלית)
- עזניית הנגב, באתר הצפרות הישראלי
הערות שולייםעריכה
- ^ עזניית הנגב באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ אחרי עשרות שנים שנעדרה מישראל: עזניית הנגב נחתה בחי בר יטבתה, באתר וואלה!, 28 באפריל 2021
- ^ דור חדש לעוזנית הנגב ושתפ בינלאומי עם איחוד האמירויות, באתר רשות הטבע והגנים, 3 באפריל 2022
- ^ וניגמר מפרס ועזניה - עזניית הנגב, פורטל הדף היומי, המאמר מסביר למה נראה שעזניית הנגב היא האמורה בתורה, ע"פ הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"א, עמוד ב'
Museum specimen
