עזרא אוריון

אמן ישראלי

עזרא אוריון (16 באוגוסט 1934 - 18 באוקטובר 2015) היה פסל ומשורר ישראלי.

עזרא אוריון
עזרא אוריון (2007)
עזרא אוריון (2007)
לידה 16 באוגוסט 1934
בית אלפא, פלשתינה (א"י)
פטירה 18 באוקטובר 2015 (בגיל 81)
מקום קבורה בית עלמין רמת נגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים
תקופת הפעילות 1952–2001 (כ־49 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול, שירה
ezraorion.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקן עזרא אוריון (1964-1961), צלם לא ידוע, ארכיון עזרא אוריון, המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון

קורות חייו

עריכה

נולד בקיבוץ בית אלפא, וגדל בקיבוץ רמת יוחנן. ב-1950 למד ב'בצלאל', בירושלים. עם גיוסו לצה"ל שובץ בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה וכסגן מפקד סיירת גולני. בשירות המילואים שימש במספר תפקידי פיקוד, ובמלחמת ששת הימים לחם כמפקד הסיירת של חטיבת אלכסנדרוני. הסיירת בפיקודו כבשה את המוצבים עין טינה[1] ומורתפע (בו עיצב מאוחר יותר את האנדרטה לחללי החטיבה). לאחר מכן נע אוריון בראש חייליו דרומה לאורך נהר הירדן כבש את המוצבים לאורכו, וכבש את גבעה 62. בתום המלחמה הוביל אוריון כוח מן הסיירת לשיא הר החרמון, בגובה של 2,814 מטרים מעל פני הים, והניף שם את דגל הלאום[1]. במלחמת יום הכיפורים לחם כמג"ד בחטיבת אלכסנדרוני בקרבות הבלימה והתקפת הנגד כנגד הצבא הסורי ברמה[2]. בהמשך היה ממקימי יחידת האלפיניסטים, והשתחרר בדרגת סגן-אלוף.

בשנים 1964–1966 למד בלונדון, ב'סנט מרטינס סקול אוף ארט' וב'רויאל קולג' אוף ארט'. בשנת 1967 הצטרף אל מייסדי מדרשת בן-גוריון, שם ניהל את בית ספר שדה במשך שבע שנים. הוא היה ממקימי בית הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר ופיתח תוכניות לימוד בנושאים סביבתים. עיצב את מצבות דוד ופולה בן-גוריון שליד המדרשה. ב-1981 הקים וערך את כתב העת הבין-תחומי 'סביבות'. לימד ב'בצלאל' וב'מכללה לאומנות חזותית' בבאר שבע. הוביל סדנאות אמנים מדבריות בסיני, בנגב ובסדום.

בתחילת דרכו יצר אוריון פסלים בממדים שניתן להציג בגלריות. עבודות מתקופה זו נרכשו לאוסף רוקפלר והמוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק. ב-1966 הוזמן להציב פסל בגן הפסלים במוזיאון ישראל, ירושלים. בשנת 1967, בהשפעת זרם אמנות האדמה פיתח תפישה הקוראת לפיסול לצאת מהגלריות והערים אל המרחב. "הפיסול חייב להיות גבוה הרחק מעל האנשים". בשנות השבעים והשמונים יצר פסלים "אדריכליים", כמו האנדרטה לחטיבת הגולן – אלכסנדרוני במצפה גדות, פסל 'מעלות' בירושלים, פסל 'זהות' בירוחם, ו'מצבו של האדם' בסדום. בשנת 1974 הציג את 'שדה הפסלים' בתערוכת יחיד במוזיאון ישראל, ירושלים. ב-1982 הציג את הפיסול בהימליה בתערוכות יחיד במוזיאון ישראל, ובמוזיאון חיפה לאומנות חדשה. ב-2007 הציג תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון הנגב לאמנות, בבאר שבע.

בשנת 1980 החל לראות את הכוחות המעצבים את פני כדור הארץ כ"פיסול טקטוני". הפסלים הסביבתיים שיצר מכוונים אל קווי שבר גאולוגיים ואל רכסי הרים. אוריון התווה קווי אבנים ובנה מדרגות מאבן מקומית, מעין "כני שיגור של ההכרה". בין יצירות אלה נמנות העבודות בשדה צין, בתל-חי, במצפה רמון, בעריף א-נקה בסיני, ובבקעת האנפורנה בנפאל. במהלך השנים חזר ושיקם את הפסל בנפאל. בשנת 1988 נפגש עם אנשי נאס"א בוושינגטון והציע שרכב רובוטי שישלח אל המאדים יטווה גם שם קו של אבנים-- "השגריר הרחוק ביותר של הפיסול במערכת השמש".

ב-1987 פיתח את הפיסול ה"בין-גלקטי", המתייחס אל אנרגיה כאל חומר פיסולי. בשיתוף עם נאס"א וסוכנות החלל הישראלית הוא שיגר אלומות של קרני לייזר מהתחנות של רשת 'וגנר'. "אובליסק אנרגיה, מיליארד ק"מ גובהו, קתדרלת אור הנוסקת במהירות האור, בניצב למישור הגלקסיה". ב-1997 הציע ליצרנית הזרקורים 'קסנוטק' להציב "תאומי אור אנכיים" מעל גגות מגדלי התאומים בניו-יורק. לאחר שמגדלי התאומים קרסו, ב-2001, האירו בזרקורים שתי אלומות אור, לזכרם.

במקביל לפעילותו כפסל פרסם אוריון ספרי שירה: "לילה גבוה" 1969, "אבק רוחות" 1972, "טרמינל רוחות" 1975, "ערפיליות אבק" 1977, ו"תהומות אבק" 1980. הוא "מפסל את המילים" ומיחס חשיבות למיקומן על הדף. המרווחים בין השורות והמקפים הפזורים מהווים "שתיקה דרוכה". כתיבתו קודרת, קיומית, אתאיסטית ואפוקליפטית.

אוריון חי עם רבקה לבלנג בין 1959-1971, נולדו להם שלושה ילדים. הוא חי עם רותי שדמי מ-1977 ועד מותה ב-1986, נולדו להם שני ילדים. הוא חי עם דפנה חורב משנת 2000 ועד מותו, ב-18 באוקטובר 2015. עזרא אוריון נקבר במדרשת שדה בוקר. אחד מבניו הוא תא"ל (מיל') אסף אוריון, אשר בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון.

גלריית תמונות

עריכה

פרסים

עריכה
  • 1950 פרס נחמה, תחרות לבני נוער לעיצוב שלט אזהרה, משרד החקלאות
  • 1964 מלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל ע"ש שרת להשתלמות
  • 1974 פרס קניה, תחרות לעיצוב אחוזת הקבר של פולה דוד בן-גוריון, רשות הגנים הלאומיים
  • 1986 פרס בנק דיסקנט לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים


כתבי עזרא אוריון

עריכה

קטלוגים ודפדפות

עריכה
  • שדה פסלים, צופר - יועצים ליחסי ציבור, 1968
  • אנדרטת חטיבת הגולן, האגודה להקמת אנדרטה לחטיבת הגולן
  • עזרא אוריון: פסלים 1979-1962, גלריה מבט, תל אביב, 1979
  • עזרא אוריון: פיסול טקטוני, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1982
  • עזרא אוריון: אקט פיסולי על מאדים 1982-1983, [חמו"ל], 1983
  • פיסול במערכת השמש, ספרית פועלים, תל אביב, 1985
  • עזרא אוריון": פיסול בין-גאלאקטי: שיגור ממצפה בר-גיורא 22 יוני 1989, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1989
  • עזרא אוריון: פיסול בין-גאלאקטי: שיגור מרשת וגנר - 27.4.92, [חמו"ל], 1992
  • אלון אוריון (עורך), עזרא אוריון – פַּסָל בין-גלקטי'[3], [חמו"ל], שדה בוקר, 1995
  • פיסול - אלומות תהליכים, מודן, תל אביב, 1995
  • פסול בין גלקטי אל האלף השלישי, [חמו"ל], 1992
  • Sculpture in the Solar System: Intergalactic Sculpture: A Call for Participation 1992-2000,[חמו"ל], 2000
  • עזרא אוריון: שבשמים ובארץ, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע, 2007
  • מרחב ממוסגר: עזרא אוריון, בית הנסן, ירושלים, 2022

שירה

עריכה
  • אסף בן-נר, לילה גבוה 1958-1968, שירים בני זמננו, ירושלים, תשל"א [אסף בן-נר הוא פסדונים של אוריון]
  • טרמינל רוחות: (שטף אטי וקולות): עזרא אוריון 1971-74, הוצאת טרקלין, [תל אביב], [1974]
  • תהומות אבק: שטף אטי וקולות, עקד, תל אביב, 1982
  • תהומות אבק אדם, חלונות, תל אביב, 2000
  • ערפליות אבק: (שטף אטי וקולות), הוצאת טרקלין, [תל אביב], תשל"ז [1977]
  • "שטף איטי", עיתון 77, שנה ה', מס' 28, סיוון-אב תשמ"א, יוני-אוגוסט 1981, עמ' 27
  • "תהומות אבק", עיתון 77, שנה ד' מס' 21, אייר-תמוז תש"ס, מאי-יוני 80, עמ' 35

מאמרים

עריכה
  • "תפיסה סביבתית", סביבות, מס' 2, ספטמבר 81, 39-31
  • "פיתוח איכותי של הנגב", סביבות, מס' 3, נובמבר 81, עמ' 24-22
  • "לשאלת הבחירה בערכים", סביבות, מס' 4, פברואר 82, 36-33
  • "פיסול מדברי", סביבות, מס' 6, נובמבר 82, עמ' 43-40
  • "על מסלע וערכים", סביבות, מס' 12, מאי 84, עמ' 61-60
  • "סביבה כאלומת תהליכים", סביבות, מס' 17-16, ספטמבר 85, עמ' 148-137
  • אתאיזם יוצר, עתון 77, שנה ט', מס' 64-65, סיון-תמוז תשמ"ה, מאי-יוני 1985, עמ'29
  • "הגד: הכל הוא אלומת תהליכים", סביבות, מס' 18, אוגוסט 1986, עמ' 139-4
  • "הדלתה של אברהם", סביבות, עמ' 20, ינואר 1988, עמ' 73-72
  • "פארק לפיסול מדברי על שפת מכתש רמון", סביבות, מס' 21, אוקטובר 1988, עמ' 156-153
  • "דרך פעולה מוצעת", סביבות, מס' 22, מאי 1989, עמ' 157
  • "פיסול בין גלאקטי", עיתון 77, שנה י"ד, גיליון 128, תשרי תשנ"א, ספטמבר 1990, עמ' 35
  • "פיסול קיומי", סביבות, מס' 27, נובמבר 1991, עמ' 165-136
  • עזרא אוריון: פיסול קיומי, אלפיים, קובץ 6, תשנ"ג 1992, עמ' 130-110
  • "אתאיזם יוצר", מוזות, מס' 9, הוצאת מכללת בית ברל, רמת השרון, 1992, עמ' 38-35

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עזרא אוריון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 החטיבה במלחמת ששת הימים, באתר חטיבת אלכסנדרוני - העמותה להנצחת חללי חטיבת הגולן-אלכסנדרוני
  2. ^ החטיבה במלחמת יום כיפור, באתר חטיבת אלכסנדרוני - העמותה להנצחת חללי חטיבת הגולן-אלכסנדרוני
  3. ^ פרטים על הספר 'עזרא אוריון - פסל בין גלקטי'