עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (בגרמנית: Israel Hildesheimer; כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
 | |
| לידה |
11 במאי 1820 כ"ז באייר תק"ף  הלברשטאדט, ממלכת סקסוניה |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 1899 (בגיל 79) ד' בתמוז תרנ"ט  ברלין, ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
בית עלמין עדת ישראל  |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| השכלה |
אוניברסיטת האלה-ויטנברג |
| תקופת הפעילות |
? – 12 ביולי 1899 |
| השתייכות | נאו-אורתודוקסיה |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
| רבותיו | הרב יצחק ברנייס בהמבורג, הרב יעקב אטלינגר |
| תלמידיו | הרב אלעזר הלוי גרינהוט, הרב זליגמן יששכר מאייר, הרב צבי פישר |
| בני דורו | הרב שמשון רפאל הירש |
| צאצאים |
מאיר הילדסהיימר |
  | |
תולדות חייו עריכה
נולד בהלברשטאדט שבממלכת סקסוניה לאימו גולדה ולאביו יהודה לייב (בנו של משה גלֵיי, בן מאיר גליי) יוצא העיר הילדסהיים, ממנו התייתם בנעוריו. כילד למד בבית-הספר "השארת צבי" בעירו, המוסד החינוכי האורתודוקסי הראשון בקרב יהודי אשכנז שהוכנסו בו לימודי חול (המייסדים חששו מנוהגן של משפחות מסורתיות רבות, כמו הוריו של רש"ר הירש, לשלוח את ילדיהם להתחנך אצל נוצרים).[1] מגיל 17 למד בישיבה של הרב יעקב אטלינגר באלטונה. החכם יצחק ברנייס שימש לו כמודל לחיקוי כדרשן. במקביל למד שפות קלאסיות. ב-1840 חזר להלברשטאדט ולמד בגימנסיה של דום. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין והצטרף לפקולטה לשפות שמיות ולמתמטיקה. ב-1842 עבר להאלה (Halle) והמשיך בלימודיו, אותם סיים עם קבלת דוקטורט על נושא פרשנות התנ"ך(אנ'). לאחר סיום לימודיו חזר להלברשטאט ושם נישא להנרייטה הירש.
ב-1851 התחיל את הקריירה הרבנית שלו כשהתמנה לרב של אייזנשטט, אז בממלכת הונגריה. בבואו לעיר התחיל הרב הילדסהיימר מיד בפעילות חינוכית והקים בעיר בית ספר לבנים, בו, בנוסף ללימודי קודש, למדו לימודי חול והלימודים התקיימו בגרמנית. לאחר מכן הקים בית מדרש להכשרת רבנים, שצמח מ-12 תלמידים ב-1851 עד ל-128 ב-1868, ולמדו בו תלמידים אף מארצות הברית. דרכו של הילדסהיימר עוררה התנגדות גדולה בקרב הקנאים בהונגריה. אלה, כמו הרב הלל ליכטנשטיין וחתנו עקיבה יוסף שלזינגר, האמינו כי הוא מהווה סכנה גדולה יותר מהנאולוגים המתעצמים, שכן בתוקף היותו אורתודוקסי העניק לגיטימיות ללימודי חול וטמיעה תרבותית.[2] ב-1873, כשתמך הילדסהיימר ביוזמה להקים בתי-ספר בירושלים, השווה אותו הרב ליכטנשטיין ל"חזיר הפושט טלפיו."[3]
ב-1869 הוזמן על ידי הקהילה האורתודוקסית עדת ישראל בברלין לכהן כרבה. בתפקיד זה היה עליו להתמודד עם ד"ר אברהם גייגר הרפורמי ששימש כרב הקהילה המרכזית של העיר. בברלין הייתה גם קהילה רפורמית בדלנית קטנה בראשות עמנואל היינריך ריטר, שירש את התפקיד מהרב שמואל הולדהיים. לאחר שהגיע הילדסהיימר לברלין המשיך במפעליו. פתח בית מדרש להכשרת רבנים דומה לקודם בברלין, ובעזרתו של מאיר (מרקוס) להמן - עורך העיתון דער איזראעליט התחיל להוציא ספרים ומאמרים נגד התנועה הרפורמית. למרות היותו רב קהילה נהנה מעצמאות פיננסית, הקים מוסדות חסד רבים, וכן תמך ביישוב הארץ, בה בנה 73 בתים למחוסרי בית בירושלים, שנקראו "בתי מחסה". נסע רבות לקהילות היהודיות, ודאג לשיפור תנאי חייהן והשכלתן. בין הקהילות הידועות להן דאג, אתיופיה ופרס. נפטר בד' בתמוז ה'תרנ"ט (1899) בברלין.
על שמו נקראו מושב עזריאל, ורחובות בירושלים ובתל אביב-יפו.
משפחתו עריכה
נשא את הנרייטה (יטיכן) הירש, בתו של יוסף הירש, סוחר מתכות אמיד מהלברשטט, שנפטרה בט"ז בסיוון ה'תרמ"ג (1883). נולדו להם תשעה ילדים. בנם מאיר היה ממנהלי בית המדרש לרבנים. בנם נפתלי צבי הירש הילדסהיימר, היה עורכו של העיתון היהודי "Jüdische Presse" ומורה בבית המדרש לרבנים. בנם יהודה נישא לבתו של הגביר ישראל ברודסקי (רו') והזוג התגורר באודסה. אחד מחתניהם היה המזרחן יעקב ברט, שלימד גם הוא בבית המדרש לרבנים. אחות של אשתו נישאה לרבי אביעזרי זליג אוירבך.
כתביו עריכה
בעוד בחייו הדפיס בעיקר ספרים בגרמנית בנושאים שונים, כתבים תורניים שלו נותרו בכתבי יד. כאשר נכדו שנקרא על שמו עלה ארצה, העלה איתו את כתבי היד של סבו, ובני משפחתו הוציאו אותם לאור במהלך המאה העשרים:
לקריאה נוספת עריכה
- דוד אלינסון, Rabbi Esriel Hildesheimer and the Creation of a Modern Jewish Orthodoxy. University of Alabama Press, 1990.
- מרדכי אליאב, אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר, מפרסומי המכון ע"ש ליאו בק, ירושלים תשכ"ו, 1965.
קישורים חיצוניים עריכה
- עזריאל הילדסהיימר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ישראל עזריאל הידסהיימר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- פרופ' מרדכי אליאב, ""תורה עם דרך ארץ" בהונגריה (על הישיבה של הרב עזריאל הילדסהיימר באייזנשטאט)", סיני נא, תשכ"ב.
- הספד בעיתון ג'ויש כרוניקל 16 ביוני 1899
- הרב הצדיק ר' עזריאל הילדסהיימר ז"ל., המליץ, 20 ביוני 1899
- עזריאל הילדסהיימר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
עזריאל הילדסהימר (1820-1899), דף שער בספרייה הלאומית
| תקופת חייו של הרב עזריאל הילדסהיימר על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים עריכה
- ^ אלינסון, עמ' 13.
- ^ Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition. התפרסם בתוך : Jack Wertheimer (עורך), The Uses of Tradition: Jewish Continuity since Emancipation, Harvard University Press, 1992. עמ' 38.
ציונות דתית: הרפורמה היהודית בשיח רבני הציונות הדתית בני זמננו, בביצוע ד"ר אדם פרזיגר, סרטון באתר יוטיוב
- ^ הלל בן ברוך ליכטנשטיין. ספר תוכחת מגולה. עמ' ב'.
