עטרת שלמה

מוסד תורני חרדי

עטרת שלמה היא רשת מוסדות תורה חרדית ליטאית, הכוללת ישיבה גדולה, כוללי אברכים, ישיבות לצעירים תלמודי תורה וגני ילדים, ובה כארבעים מוסדות בישראל (נכון ל-2016).

עטרת שלמה
לוגו ישיבת עטרת שלמה
לוגו ישיבת עטרת שלמה
פעילות כוללי אברכים, ישיבה גדולה, ישיבות קטנות, תלמודי תורה, גני ילדים
תחום חינוך
מדינה ישראל
מטה הארגון ראשון לציון עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים שלום בער סורוצקין
נשיא (עד לפטירתו) הרב חיים קניבסקי
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°58′56″N 34°47′45″E / 31.982248144839°N 34.795956446349°E / 31.982248144839; 34.795956446349
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראש רשת המוסדות הוא הרב שלום בער סורוצקין. נשיא המוסדות היה הרב אהרן יהודה לייב שטינמן ולאחריו הרב חיים קניבסקי, עד פטירתו (2022).

ארון הקודש בכולל עטרת שלמה

כוללים עריכה

תחילתה של הרשת בשנת תשנ"ה (1995) שנתיים לאחר תחילת האכלוס החרדי בבית שמש, אז פתח סורוצקין כולל לאברכים צעירים במקום, בשם "עטרת שלמה", על שם הרב שלמה זלמן אוירבך שנפטר באותה שנה. עם השנים נפתחו עוד סניפים בעיר. בשנת תשס"ד נבנה בניין מרכזי ובו רוכזו כל הכוללים בעיר. באותה שנה נפתח גם כולל בביתר עילית ובהמשך נפתחו כוללים של הרשת גם בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, פתח תקווה, צפת, רכסים, ירוחם, נתיבות, בית מאיר, אשדוד, חיפה, טלז סטון, יסודות, טבריה, בית חלקיה ואופקים. בשנת 2012 התרחבו המוסדות לפעילות גם במגזר החסידי, והוקם כולל כלל חסידי בירושלים, ובהמשך גם בבני ברק, אשדוד, בית שמש ומודיעין עילית.

ברשת הכוללים לומדים למעלה מאלפיים וחמש מאות אברכים.[1]

מלבד המלגה החודשית הניתנת לאברכי הכוללים, הרשת מסייעת לאברכים הלומדים בה בחלוקת ביגוד והלבשה לאברכים ובני משפחותיהם, ובהשתתפות כספית עבור מצרכי מזון לפני חגים.[2] במסגרת זאת מחלקת הרשת אלפי חבילות מצות שהיא אופה במאפיית מצות בית שמש, במחיר מסובסד לאברכי הרשת.

בערב פסח תשע"א (2011) הושמעה ביקורת על כך שחולקו על ידי הכולל סלי מזון לקמחא דפסחא בשיתוף פעולה עם כולל חב"ד.[3] הרב סורוצקין השיב שקיבל את הסכמתו של הרב שטיינמן ודחה את הטענה כי מקור המימון הוא מהקרן לידידות.[4]

בזמן מגפת הקורונה בישראל (2020) ישיבת עטרת שלמה הייתה הראשונה שקיימה לימודים במסגרת מתווה הקפסולות.[5]

ישיבות עריכה

בשנת תשנ"ח (1998) נפתחה ישיבה קטנה בבית שמש, בשם "אור אליעזר" על שם הרב אליעזר לאטץ. עם השנים נפתחו ישיבות קטנות נוספות, בירושלים ("עטרת שלמה אריה"), בני ברק ("עטרת יוסף"), מודיעין עילית ("עטרת יוסף שלום"), נתיבות ("תורת ישראל") וביתר עילית ("עטרת שלמה") ואחיסמך (לוד) ("עטרת שלמה")

בשנת תשע"ד (2014) נפתחה ישיבה גדולה בראשון לציון, בקמפוס בו שכן בעבר כפר נוער "שדה חמד". בראשות הישיבה עומדים הרב חיים פיינשטיין והרב חיים מרדכי אוזבנד. המשגיח הוא הרב יוסף דייוויס. בתשרי תשע"ז התקיימה חנוכת הבית לבניין הישיבה בשילוב הכנסת שבעה ספרי תורה, בהשתתפות הרב אהרן יהודה ליב שטינמן והרב חיים קניבסקי.[6]

תלמודי תורה עריכה

בשנת תשס"ד (2004) נפתח תלמוד תורה של הרשת בבית שמש. בהמשך נפתחו תלמודי תורה גם במודיעין עילית ובבני ברק.

מוסדות עטרת שלמה עריכה

אזור הצפון

חריש

  • תלמוד תורה
  • כולל אברכים

אזור המרכז

ירושלים

  • ישיבה קטנה - עטרת שלמה אריה
  • כולל אברכים (דוד ילין)
  • כולל אברכים (נווה יעקב)
  • כולל אברכים (ליבו חפץ)

טלז סטון

  • כולל אברכים
  • תלמוד תורה

בית מאיר

  • כולל אברכים

בית שמש

  • ישיבה קטנה - אור אליעזר
  • כולל אברכים רמה א'
  • כולל אברכים רמה ד'
  • תלמוד תורה רמה א'
  • תלמוד תורה רמה ג'
  • תלמוד תורה רמה ד'

ביתר עילית

  • ישיבה קטנה - עטרת שלמה

מודיעין עילית

  • ישיבה קטנה - עטרת יוסף שלום
  • בית מדרש
  • תלמוד תורה

בני ברק

  • ישיבה קטנה - עטרת יוסף
  • כולל אברכים
  • תלמוד תורה בני ברק (מרכז)
  • תלמוד תורה בני ברק (מערב)

אלעד

  • ישיבה קטנה - עטרת שלמה

פתח תקווה

  • כולל אברכים

גני תקווה

  • כולל אברכים

ראשון לציון

אחיסמך

  • כולל אברכים
  • תלמוד תורה

אזור הדרום

אופקים

  • ישיבה קטנה - תורת ישראל
  • כולל אברכים

ירוחם

  • כולל אברכים

ישיבה גדולה עטרת שלמה (ראשון לציון) עריכה

הישיבה בראשון לציון נוסדה בשנת ה'תשע"ד (2014) ובה לומדים כ-850 בחורים.

 
הדמיה של ארון הקודש

בתשרי ה'תשע"ז (2016) נחנך בניין בית המדרש, החגיגה נערכה בהשתתפות הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי בשילוב הכנסת 7 ספרי תורה לישיבה.[7] מבנה בית המדרש נועד בעת בנייתו להרחבה. ואכן מאז 2016 הוא שופץ והורחב שלוש פעמים. למרות ששיפוצו של בית המדרש תם, אין עדיין ארון קודש בישיבה, ארון הקודש בבנייה מתמשכת בימים אלו ובנייתו צפויה להסתיים בחודש אב התשפ״ד, ארון הקודש צפוי להיות כלי הכסף הגדול בעולם[8].

הר"מים הם: הרב מרדכי ויזל, הרב יהושע ויינברגר, הרב אליעזר לוי, הרב דוד שרייבר, הרב יהודה יצחק ברמן, הרב שמעון יחזקאל סורוצקין[9], הרב מנחם זאב חסידה[10], הרב אברהם ישעיהו גינזבורג והרב יהושע רובינשטיין. ראש הקיבוץ הוא הרב דוד כהנוביץ'. המשגיח בישיבה הוא הרב יוסף דייוויס. באלול תשפ"ב מונה הרב יצחק אילן[11] ל'ר"מ בקיאות'.

בדרך הלימוד בישיבה יש מחלוקת בין אנשי הצוות השונים בעניין "שיטת מהרי"ל"[12]. ראש הישיבה הרב חיים מרדכי אוזבנד מתנגד לה, אך אנשי צוות אחרים בישיבה למדו בה ומביאים מתורתה.

בישיבה ניתן דגש ייחודי ללימוד בימי שישי ושבת, יש בהם הספק מיוחד, וניתנת ללומדים מלגה ייחודית. הישיבה נוהגת להעניק לתלמידים לפני פסח כובעים וחליפות, וארבעת המינים לפני סוכות.

 
פורים שפיל תשפ"ג

המנהגים בישיבה הם על פי מנהגי ישיבת טלז שנקבעו על ידי ראשיה.

  • במוצאי יום כיפור נהוג לחגוג בישיבה יום טוב לזכר היום טוב שהיה עושה הכהן הגדול.[13]
  • בט"ו בשבט נהגו בישיבה לעשות סעודה בשרית עם הרבה מיני פירות וירקות
  • בפורים נהגו בישיבה לעשות הצגה כמו בטעלז ומכונה "פורים שפיל"
  • נוסח התפילה בישיבה שונה מעט מנוסח אשכנז, בהתאם לכך הדפיסה הישיבה בשנת תשע"ט, סידור ובו הנוסח והמנהגים.

גיוס כספים עריכה

הרב סורוצקין שוהה זמן רב בנסיעות ברחבי העולם על מנת לגייס כספים לרשת.[1] בפברואר 2019 יצאה הרשת בקמפיין מימון המונים-מצ'ינג נרחב במטרה לגייס 35 מיליון שקלים תוך 35 שעות. סיסמת הקמפיין הייתה "להציל את עולם התורה", ודבריו של הרב חיים קניבסקי נשיא הרשת "כי בנפשי הדבר". בסופו של דבר הושגו כ-46 מיליון שקלים.[14]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עטרת שלמה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה