עיזבון דיגיטלי
עיזבון דיגיטלי או ירושה דיגיטלית הם מכלול הנכסים הלא מוחשיים במרחב הדיגיטלי שאדם מותיר לאחר מותו. נכסים אלה עשויים לכלול בין היתר חשבונות באתרי אינטרנט, כמו פייסבוק, טוויטר, חשבונות של דואר אלקטרוני, וכן תמונות, סרטוני וידאו, ספרים דיגיטליים, מאמרים, קובצי מוזיקה, יומני רשת (בלוגים), וכדומה. סוגיה שעולה תדירות לאחר מותו של אדם היא האחריות והבעלות על הגישה לאותם נכסים.
המונח "עזבון דיגיטלי" שנוי במחלוקת, שכן הוא מניח מראש שמדובר בקניין בר-הורשה, בעוד שחלק משמעותי מהמידע הדיגיטלי אינו בעל אופי קנייני, כמו תכתובות פרטיות, העדפות מוסיקליות והעדפות צפייה. מחקר של איגוד האינטרנט הישראלי הציע לכנות את המשאבים הדיגיטליים שנותרים אחרי מות האדם כ"זיכרונות דיגיטליים".
בעוד שלשירותי רשת כמו פייסבוק וטוויטר יש מדיניות בנושא מות לקוחותיהם, לרוב האתרים בעולם אין מדיניות שכזאת, ולכן חשבונות מקוונים שבעליהם נפטרו, נשארים לעיתים קרובות רדומים ובלתי נגישים או נמחקים עקב חוסר פעילות. במקרים מסוימים, קרובי הנפטר אף משתלטים על החשבונות המקוונים של הנפטר בצורה חוקית או שאינה חוקית. במקרים נדירים יותר, האקרים אף משתלטים על חשבונות הנפטרים ומתחילים להפיץ מהם ספאם.
במדינת ישראל, אין חוק בנושא המוות הדיגיטלי (קיים חוק בנושא הירושה, אך הוא אינו כולל בתוכו ירושת עזבונות דיגיטליים). במקרים רבים, על מנת לקבל גישה לחשבונות המקוונים של הנפטר נדרשים בני משפחתו להגיש צו משפטי מיוחד לספקי האינטרנט. בדצמבר 2014 התקיים דיון בנושא הסדרת צוואות טכנולוגיות בוועדה לפניות הציבור בכנסת[1].
בהיעדר חקיקה ייעודית, הגישה למידע דיגיטלי שנותר אחרי מות האדם כפופה לחוזה שבין המשתמשים לבין ספק השירות (כמו אפל, פייסבוק, גוגל ושירותים דומים). זהו גם המצב המשפטי ברוב מדינות העולם, למעט ארצות הברית, שבה יש הסדרה מפורטת יותר, ולמעט מספר מדינות באירופה, שהאריכו את הגנת הפרטיות גם אחרי מות האדם.
אתרים בינלאומיים עריכה
| אתר | פירוט | קישור לעמוד רלוונטי |
|---|---|---|
| ויקיפדיה | משתמשים שערכו לפחות כמה מאות עריכות או פחות אך תרמו עריכות משמעותיות לוויקיפדיה זכאים להיות מונצחים בדף הנצחה ייעודי. כמו כן דפי המשתמש של המתים ייחסמו לעריכה על מנת למנוע השחתות. | ויקיפדים שהלכו לעולמם |
| יוטיוב | יוטיוב מעניק גישה לקרובי בעל החשבון שנפטר תחת תנאים מסוימים. עם זאת, בעלי חשבון יוטיוב יכולים להחליט למי תועבר השליטה בחשבונם במקרה והם לא מתחברים מספר חודשים או שנים. | חשבון גוגל |
| גוגל (Gmail) | בעלי חשבון גוגל יכולים להחליט מה יקרה לחשבונם במידה שלא יתחברו אליו למשך פרק זמן מסוים. האפשרות המוצעת להם היא מחיקת חשבון אוטומטית או הורשת חשבונם לאיש קשר שבו הם בוטחים (הכוונה היא לבני משפחה קרובה) | חשבון גוגל |
| טוויטר | טוויטר יכולה לסגור חשבונות של הנפטר ולספק ארכיון של הציוצים הציבוריים שלו (אך לא של הפרטיים) לבני משפחתו לאחר שהציגו בפניהם תעודת פטירה ומילוי טפסים. | טוויטר |
| פייסבוק | בספטמבר 2015 השיקה פייסבוק ישראל את האפשרות לקבוע מי יהיה איש קשר שינהל את פרופיל הפייסבוק במידה שהמשתמש נפטר. [1] | פייסבוק |
אתרים ישראלים וחברות תקשורת ישראליות עריכה
| אתר | מדיניות |
|---|---|
| וואלה | מאפשרים לבני המשפחה לקבל גישה לחשבון הנפטר לאחר הליך אימות. |
| בזק בינלאומי | מאפשרות גישה לחשבון הנפטר לאחר קבלת מספר תעודת זהות וארבע הספרות האחרונות של אמצעי התשלום ושליחת פקס של תעודת פטירה. |
| 013 נטוויז'ן | |
| קפה דה מרקר | דורשות צו בית משפט. |
| תפוז אנשים | |
| 012 מייל | |
| טריפל סי | |
| אינטרנט רימון | אין מדיניות. |
| ישראבלוג |
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מיכאל בירנהק וטל מורס, זכרונות דיגיטליים, איגוד האינטרנט הישראלי ואוניברסיטת תל אביב, 2018
- מורישים את הסיסמאות והקבצים: בריטים משאירים ירושה דיגיטלית, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2011
- אהוד קינן, צוואה דיגיטלית: למי שייך הפרופיל לאחר מותנו?, באתר ynet, 1 בדצמבר 2014
- ויטה קיירס, מה יקרה לפייסבוק שלנו אחרי מותנו? דיון ראשון בכנסת בנושא, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2014
- אתר כתב העת משפט ועסקים, עִזבונות דיגיטליים - מאורי הירש, דצמבר 2016
- אבק דיגיטלי, אתרה של החוקרת ורד שביט
- מאורי הירש, עִזבונות דיגיטליים, משפט ועסקים 26 בדצמבר 2016
הערות שוליים עריכה
- ^ יו"ר הוועדה לפניות ציבור: אקרא לשרת המשפטים להסדיר את נושא העזבונות הדיגיטליים, באתר האינטרנט של הכנסת, 1 בדצמבר 2014