פתיחת התפריט הראשי

עין בוקק

מתחם התיירות והבילוי העיקרי בצידו הישראלי

מלונות עין בוקק. בחזית התמונה נראים מצד בוקק וקטע מכביש 90
קטע חוף בעין בוקק (לפני שיפוץ וניקוי החופים ב-2015/16)
האתר בליל ירח מלא

עֵין בּוֹקֵק הוא מתחם התיירות והבילוי העיקרי בצידו הישראלי של ים המלח. המתחם נמצא בתחומי המועצה האזורית תמר, ושוכן לחופי בריכה 5 באגן הדרומי של האגם, בגובה של 392 מטרים מתחת לפני הים. מלונות עין בוקק הוקמו על מניפת הסחף של נחל זוהר, בין חוף האגם ממזרח וכביש 90 ממערב, ואורכו של האתר הוא כקילומטר וחצי מצפון לדרום. המקום קרוי על שם מעיינות עין בוקק שבנחל בוקק.

האתרעריכה

החפירות של מרדכי גיחון לא מצאו עדות ליישוב במקום בתקופת בית ראשון. בתקופת בית שני היה במקום אזור מעובד באורך של כ-3 קילומטר ורוחב של 400 מטר, בנוי טרסות. שמריהו גוטמן תיאר את האזור ככולל חצרות־שדה מוקפות קירות אבנים, שבתוכם חלוקת משנה שנועדה לסייע בהשקיית השדות. בחפירות נמצאו בריכות אגירה, שני אמות מים ועדות לניצול מי שטפונות.

גוטמן זיהה בגדה הדרומית של נחל בוקק שרידי בקתות כפריות, ששימשו כנראה למגורים ומבצר שאבני הפינה והפתח שלו הם בסגנון "הורדוסי" טיפוסי. מעל למבצר נמצא מעיין של מים מינרליים חמים, ששימש כנראה כמקום מרפא ומבנה גדול שיכל לשמש כאכסניה או למגורים משותפים[1]. מרדכי גיחון כתב שהמקום היה חווה חקלאית מלכותית שיושבה ככל הנראה באריסים יהודיים. הוא מצא במקום מטבעות מתקופת אלכסנדר ינאי ועד לימי אגריפס הראשון. כן נמצאו במקום מבנים ומתקנים לעיבוד צמחי מרפא וככל הנראה גידלו במקום צמחי מרפא כמו נרדימון, צרי ואפרסמון. החווה נחרבה בימי המרד הגדול[2].

במעלה ההר חקר גיחון מצודה שנבנתה במאה הרביעית ושימשה עד סוף התקופה הביזנטית. במצודה נמצאו פפירוסים שאחד מהם כלל ביוונית מידע על הלוואה לאחד האיכרים[2].

בסוף 1951 תיאר אפרים תלמי את עין בוקק[3]:

"מעין אום באריק, הוא עין בוקק — מקום בעל חשיבות מימי קדם ונקודת מעבר ממזרח ים המלח, מן "הלשון" אל החוף המערבי ואל הרי חברון וירושלים. שרידי המצודה על צלע הר אחד ושארית חומות ובריכות מים מעידים על כך. המים הטובים מפכים מבין נקיקי הסלעים שבמערב, כ־70 מטר מעל פני ים המלח, ומכאן חשיבות משנה לפינה זו בישימון."

במרץ 1953 הוא תואר בעל המשמר[4]:

"‬והנה הכניסה הרומאנטית לנחל בוקק — אום בע'ק בערבית. כאן, במעמקי קניון אדיר, בין קירות־סלע זקופים, פורצים מים, המהווים מפלים קטנים. עין בוקק הוא המקור היחיד של מי־שתייה בין סדום ועין־גדי, ולא ייפלא שכל המטיילים בסביבה היו מתעכבים בנקיק זה ‭ ...‬אך ה"רומאנטיות" תיפגם בקרוב, כשבמקום אשדות המים יקום כאן מפעל מים להספקת מפעל האשלג‭"... ‬

ביולי 1952 פורסם בעיתונות הרעיון להקים במקום חוות גדנ"ע[5]. בינואר 1954 פורסם בעיתונות על המצאות כמות גדולה של ביטומן באזור[6]. לקראת סוף 1954 הוקם במקום מחנה מחקר של מחצבי ישראל לבירור הכדאיות לחציבת ביטומן באזור[7]. אנשי המקום ביצעו קידוחים להערכת כמות הביטומין[8]. בקידוחי חיפושי הנפט בהר מצדה שנעשו באותה תקופה השתמשו במים מעין בוקק[9].

בנובמבר-דצמבר 1955 קיים שמריהו גוטמן יחד עם כ-60 נערי גדנ"ע מקיבוץ נען[10] סקר ארכאולוגי באזור[11]. בשנת 1957 הוחל בניסיון לגדל ירקות על עשרה דונם בעין בוקק[12]. גידול הירקות הראה הצלחה חלקית[13].

בשנת 1960 עזב דוד זוהר מקיבוץ עין גדי את הקיבוץ ועבר לגור לבדו בעין בוקק. הוא עבד כשומר בית המרפא ובמקביל סיקל את האדמה ונטע מטע תמרים וירקות. הוא התגורר בתוך אוטובוס ישן[14]. צבועים רעבים במקום השומם טרפו את כלבו[15]. בסוף 1961 סורבה בקשתו לפתוח במקום בית קפה בגלל העדר שירותים סניטריים מתאימים[16]. באוגוסט 1962 הוא התחתן ואשתו הצטרפה אליו במגורים במקום[17]. זוהר פתח במקום קיוסק שמכר שתייה קרה, לה קרא "מינוס 401"[18]. לקראת סוף 1963 קיבל הוראת פינוי מהחברה לפיתוח ים המלח[19] ולאחר מאבק משפטי[20][21] הוא התפנה מהמקום[22][23].

בשנים 1968-1971 חפר במקום מרדכי גיחון מטעם אוניברסיטת תל אביב[2].

בית מרפאעריכה

בני נוער ומטיילים אחרים בדרך למצדה נהגו לטבול במי המעין בחמי זוהר. גם נשיא המדינה, יצחק בן-צבי נהג לטבול במעיין ולצורכו הונח במקום צריף מעץ[24]. במאי 1956, לאחר שבדיקות של מי המעיין בחמי זוהר הראו שיש להם תכונות מרפא, הוחלט על הקמת בית מרפא בקרבת מקום[25]. בהיעדר מים מתוקים בחמי זוהר, הוחלט שבית המרפא יום בעין בוקק והסעות יובילו את המתרחצים מבית המרפא אל חמי זוהר[26]. ב-21 במרץ 1957 נחנכה בעין בוקק בריכה, והונח אבן פינה לבית ההארחה של מרכז המרפא[27]. בחמי זוהר הוקם מבנה בית מרחץ עם חמישה חדרים ובעין בוקק נבנו ארבעה צריפים לצורך בית המרפא[28]. למרות הבטחות חוזרות ונשנות שהבנייה תושלם בעתיד הקרוב[29], בית המרפא נחנך רק ב-24 בדצמבר 1958[30]. בינואר 1959 הוחל בהנחת צינור מים מהמעיין בלית המרפא[31]. בית המרפא פעל בהפסד ועלויות הקמתו היו גבוהות בהרבה מששיערו בתחילה. בין השאר הרכבים ששימשו להסעת המתרחצים הרבו להתקלקל[32].

קופת חולים הכללית ויתרה על ניהול המקום ובשנת 1963 זכה בנץ פרידן במכרז לניהול בית ההארחה[33][34].

מלונות מודרנייםעריכה

כבר בשנת 1961 נטען שהארי לוי, הבעלים של מלון השרון מתכוון להקים בעין בוקק מלון מודרני[35]. ביוני 1964 פורסם שבכוונת חברת "עיינות" שניהלה את מלון מלכת שבא באילת להקים בעין בוקק מלון מודרני[36]. מתוכניות אלו לא יצא דבר.

בשנת 1967 קיבל יוסי אדלר, צעיר בן 24 ממשפחת מלונאים בצפת זיכיון להקמת מלון גלי זוהר בעין בוקק. הוא חבר לקבלן גדעון בן צבי[37] וביחד הם החלו בבניית המלון בשנת 1968[38]. ב-23 ביולי 1969, לאחר תקופת הרצה[39], נחנך המלון שנוכחות שר התיירות משה קול[40]. מלון שני, מלון "עין בוקק", נבנה בשנת 1970[41] ונפתח בראשית 1971. שני המלונות זכו להצלחה רבה[42] ובעקבות זאת הוגשו בקשות רבות להקמת מלונות נוספים[43]. אחד הזרזים לפיתוח המקום היה פתיחת מקטע הכביש בין עין פשח'ה לעין גדי, אשר איפשר הגעת נוסעים מירושלים למקום ללא עיקוף. כך פורסם המקום כ"חוף הים של ירושלים".[44]

המלון השלישי בעין בוקק, "גני שולמית" נבנה בשנת 1973[45] ונפתח להרצה באמצע 1975[46]. עד תחילת שנות ה-80 לא נפתחו בעין בוקק מלונות נוספים[47]. שני מלונות שנבנו במהלך שנות ה-70[48], מלון לוט ו"צל הרים", שיועדו להיות ברמת שלושה כוכבים נתקעו באמצע הבנייה[49] ונפתחו בראשית שנות ה-80[50]. בשנת 1985 עבר מלון "גני שולמית" לבעלות רשת מוריה ונקרא "גני מוריה"[51]. במרץ 1988 הצטרף למלונות בעין בוקק מלון שישי, מלון הוד[52][53].

בשנת 1996 נפתח מלון הייאט שהיה המלון הגדול ביותר בעין בוקק, עם כ-600 חדרים. ביוני 1997 נפתח מלון הולידיי-אין קראון פלאזה. בשנת 1997 היו עוד שתי מלונות בבנייה: מלון קיסר, ומלון קרסנופולסקי של האחים לוי[54].

נכון לשנת 2014, שוכנים בעין בוקק 12 בתי מלון ובהם כ-4,000 חדרים[55], ושלושה מרכזים מסחריים ("עין בוקק", "פטרה" ו"עין התכלת") שבהם מסעדות, חנויות ושירותים נוספים. בשנת 2018 נפתח במרכז עין בוקק קניון שמשתרע על פני שטח של כ-10,000 מ"ר.

בחלק מבתי המלון פועלים מרכזים רפואיים המתמחים בתיירות מרפא. חופי עין בוקק הוכשרו לרחצה על ידי החברה להגנות ים המלח במסגרת תקציבי שיקום ים המלח על ידי משרד התיירות, כיל ומועצה אזורית תמר. טיילת באורך של שלושה קילומטרים מחברת בין עין בוקק למתחם התיירות של חמי זוהר, הנמצא ליד היישוב נווה זוהר שמדרום לעין בוקק, ובו שלושה בתי מלון נוספים. בשטח הלא מפותח שבין שני אזורי המלונות קיים פוטנציאל לפיתוח מלונאי נוסף בהיקף של עד 8,000 חדרי מלון נוספים[56]. בעין בוקק שוכנים מצד בוקק, מצודה ביזנטית הנמצאת מצפון לנחל בוקק, סמוך ממערב לכביש 90, וכן שרידי בית חווה חשמונאי בגודל של 23X23 מטרים שחרב במרד הגדול.

קווי אוטובוס סדירים פועלים בין עין בוקק לירושלים, ערד, דימונה, אילת ולבאר שבע, ובעונות הטיולים אוטובוס תיירותי של המועצה האזורית מקשר בינה לבין אתרי התיירות לאורך ים המלח והיישובים.

רשימת מלונותעריכה

מלונות עין בוקק[57]
שם נוכחי שנת הקמה שמות בעבר מספר חדרים
אואזיס, ספא קלאב 1969 "גלי זוהר", קרלטון (לפני 2006)[58] 98[59]
לאונרדו אין 1971 "עין בוקק" 96[60]
ישרוטל גנים 1975 "גני שולמית", "גני מוריה" (מ-1985), רדיסון גני מוריה[61], "גני ים המלח"[62], "גנים"[63] 196
ספא לוט 1981 לוט 199
מילוס[64] 1982 צל הרים 162
הוד 1988 הוד המדבר[65] 203
מלון דייוויד 1996 הייאט ריג'ינסי (1996-2003), מרידיאן (2004-2013)[66] 580[67]
קראון פלאזה 1997 הולידיי-אין קראון פלאזה 310
ישרוטל 1998 קיסר 298[68]
דניאל 1999[69] גולדן טוליפ פריוויליג'[70] 302[59]
רויאל 2001 רימונים[71] 400

עליית מפלס מי הבריכותעריכה

מתחם המלונות בעין בוקק נקשר בעליית מפלס מי בריכות האידוי שבדרומו של ים המלח, הנגרמת כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח. בין תעשיית התיירות לתעשיית האשלג בים המלח שוררת מערכת של יחסי תלות הדדית[72]: הפעילות התעשייתית מאפשרת, מחד, את המשך קיומו של גוף מים שלצדו מוקמים בתי המלון, ומאידך גורמת לשקיעת מלח, לעליית מפלס הבריכות ולאפשרות של הצפת שטחי החוף והמתקנים הסמוכים לקו החוף. לאחר דיונים ממושכים והסכמים מורכבים, החלה חברת כיל, הבעלים של מפעלי ים המלח, בתיאום עם "החברה הממשלתית להגנות ים המלח" בהקמה והפעלה של מערך לקציר המלח בבריכות[73]. לפי התוכניות ישונעו כ-20 מיליון טון של מלח בשנה מבריכה 5 לים המלח, ויפוזרו בים. נכון לשנת 2017, תוכנית קציר המלח טרם התחילה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בעין בוקק באיזור ים המלח נחשפו שרידי יישוב יהודי, על המשמר, 8 במאי 1956
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אליעזר ירושלמי, חווה חשמונאית הרודינית נחשפה בעין בוקק, דבר, 10 בדצמבר 1970
  3. ^ אפרים תלמי, בדרך היבשה לעין גדי, דבר, 22 בנובמבר 1951
  4. ^ ש. קפלן, הדרך לעין גדי, על המשמר, 2 במרץ 1953
  5. ^ תכנית לפיתוח איזור דרום ים המלח, שערים, 28 ביולי 1952
  6. ^ 50 טון אבן ביטומן באדמות חבל סדום, דבר, 22 בינואר 1954
  7. ^ עבודות מחקר ליד סדום, על המשמר, 19 בדצמבר 1954
    סיכויים לניצול ביטומין לדלק, דבר, 14 במרץ 1955
  8. ^ מונע־התפוצצות יוכנס לקידוח הנפט עם חדושו, דבר, 6 ביוני 1955
  9. ^ הופסק קידוח הנפט בבארי, דבר, 6 בפברואר 1955
  10. ^ מורי הקיה"מ דנים על בעיות האמנות וידיעת־הארץ בחינוך, למרחב, 10 ביולי 1956
  11. ^ נערי גדנ"ע עוסקים בארכיאולוגיה, דבר, 1 בדצמבר 1955
  12. ^ נסיונות חקלאיים בעין בוקק, הבוקר, 17 בנובמבר 1957
  13. ^ נכשל הנסיון לגדל ירקות בעין תמר, על המשמר, 20 במרץ 1958
  14. ^ זוהר מחמי זוהר, למרחב, 24 באוגוסט 1961
  15. ^ צבועים טרפו כלבים, על המשמר, 16 באוקטובר 1961
  16. ^ מתנגדים לפתיחת בית קפה בעין בוקק, על המשמר, 7 בדצמבר 1961
  17. ^ ד. זוהר, המתיישב הראשון בעין בוקק בונה ביתו המשפחתי, על המשמר, 20 באוגוסט 1962
    לרובינזונים בעין בוקק נולד בן, על המשמר, 18 במרץ 1964
  18. ^ מנחם תלמי, הקיוסק הנמוך ביותר בעולם, מעריב, 30 באוקטובר 1962
  19. ^ מנשלים את "רובינזון קרוזו" מעין בוקק, על המשמר, 20 בנובמבר 1963
  20. ^ שלמה גבעון, הרובינזון מעין בוקק לוחם על זכויותיו בכוחות עצמו, מעריב, 17 ביוני 1964
  21. ^ תביעה להרוס את הבקתה בעין בוקק, הבוקר, 1 ביולי 1964
  22. ^ מיכל מירון, זוהר במדבר, מעריב, 28 בנובמבר 1980
  23. ^ לעוד על דוד זוהר ראו: ריביירה בנאות עין פשחה, על המשמר, 5 בספטמבר 1969
  24. ^ צבי לביא, עין בוקק - יריב של טבריה, מעריב, 7 באפריל 1957
  25. ^ עין בוקק - מקום מרפא, למרחב, 14 במאי 1956
  26. ^ מנחם תלמי, מעשה סדום בימי מועד, מעריב, 10 באפריל 1958
  27. ^ נורתה אבן פנה לבית הארחה חדש ליד חוף ים המלח, הצופה, 22 במרץ 1957
  28. ^ יהודה הגדרתי, מעין המרפא שומם, הבוקר, 1 באפריל 1958
  29. ^ התורף ייפתח בית מרפא לייד מעינות הגופרית של עין־בוקק, על המשמר, 30 באוגוסט 1956
    משלימים בניית המרכז הרפואי בעין בוקק, הצופה, 26 בדצמבר 1957
    מרחצאות הגופרית בעיך בוקק יופעלו עוד בעונה זו, על המשמר, 23 בפברואר 1958
  30. ^ מרחצאות לחולי עור נפתחו בעין בוקק, למרחב, 25 בדצמבר 1958
  31. ^ הוחל בהנחת קו מים מעין בוקק לבית המרפא, הבוקר, 29 בינואר 1959
  32. ^ מהמתחדש בחבל "ים המוות", על המשמר, 20 בפברואר 1959; המשך
  33. ^ מנחם תלמי, האיש הנותן לאכול במדבר, מעריב, 16 באוגוסט 1963
    יורחב בית ההארחה בעין בוקק, למרחב, 3 בדצמבר 1964
  34. ^ התפטר מנהל החברה לפיתוח חוף ים המלח, מעריב, 30 באוקטובר 1968
    רפאל אלדור, "מנהל החברה לפיתוח חוף ים המלח - פוטר", מעריב, 1 בנובמבר 1968
  35. ^ י. גינצבורג, מלון תיירים יוקם בעין בוקק, הבוקר, 14 בספטמבר 1961
  36. ^ 7.5 מיליון ל"י יושקעו בהקמת מלזן לתיירים בעין־בוקק, על המשמר, 16 ביוני 1964
  37. ^ מנחם תלמי, מלון וכביש בחוף ים המלח, מעריב, 11 באפריל 1969
  38. ^ המלון המודרני הראשון ייחנך בקרוב בים המלח, על המשמר, 16 ביולי 1968
  39. ^ מלון "גלי זוהר" בחוף ים המלח יופעל בקרוב במתכונת מלאה, מעריב, 15 ביולי 1969
  40. ^ נחנך מלון "גלי זוהר", דבר, 24 ביולי 1969
  41. ^ הסכם על הבאת תיירי מרפא מאירופה, למרחב, 20 באוגוסט 1970
  42. ^ משולם עד, שעת כושר לים המלח, דבר, 11 במאי 1971
  43. ^ 12 משקיעים מבקשים להקים בתי־מלון באזור ים־־המלח, דבר, 20 בדצמבר 1971
  44. ^ שלמה גבעון, הריביירה של ים המלח, מעריב, 30 ביוני 1970
  45. ^ משולם עד, ים המלח - גן העדן האבוד?, דבר, 23 בדצמבר 1973
  46. ^ שמעון פינס, גוברת תיירות המרפא בים־המלח, דבר, 1 בספטמבר 1975
  47. ^ דויד מושיוב, ים המלח - שילוב של תיירות ומרפא, דבר, 17 ביולי 1981; המשך
  48. ^ משולם עד, מלונות נוספים לים המלח, דבר, 29 באפריל 1977
  49. ^ יוסף פריאל, ים המלח - מכרה זהב, דבר, 3 בפברואר 1980
  50. ^ שירות אדיב וחייכני ומחירים סבירים, דבר, 30 במאי 1983
  51. ^ נואיבה הים תיכונית, מעריב, 5 ביוני 1985
  52. ^ תפקידים חדשים, מעריב, 22 במרץ 1988
  53. ^ מלונות, בתי הארחה ואכסניות, מעריב, 12 ביולי 1989
  54. ^ אביבה קרול, ‏בתי המלון באזור ים המלח מתריעים מפני מחסור צפוי במים בקיץ, באתר גלובס, 15 ביוני 1997
  55. ^ יחד עם שלושת המלונות שבחמי זוהר, כשלושה ק"מ מדרום לעין בוקק.
  56. ^ תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13 לים המלח וחופיו - סובב ים המלח ומערבו - סוגיות תכנון עיקריות, ספטמבר 2010, עמ' 38
  57. ^ המלונות והמחירים, nrg, 8 בנובמבר 2001
  58. ^ תמר וילרפורט, יוצאים לנופש שקט, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2008
  59. ^ 59.0 59.1 תמר וילרפורט, יורדים נמוך: המלונות הטובים בים המלח, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2009
  60. ^ מלון לאונרדו אין ים המלח – רשת פתאל
  61. ^ אביבה קרול, ‏גני מוריה ים המלח נסגר לשיפוצים, באתר גלובס, 8 בנובמבר 1999
  62. ^ אביבה קרול, ‏מבטחים במו"מ עם רשת מלונות דן לשיווק מלונותיה בארץ ובחו"ל, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1999
  63. ^ שהם לוי, רשת ישרוטל רוכשת את מלון גנים בים המלח לפי שווי של 73 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2010
  64. ^ דני שדה, הצצה ראשונה: המלון היווני בים המלח, ynet, 4 ביוני 2019
  65. ^ ענת שיחור-אהרונסון, ‏ארקיע רוכשת את מלון "הוד המדבר" בים המלח מפסגות, באתר גלובס, 19 ביולי 2011
  66. ^ עירית רוזנבלום, אחרי עשר שנים: פתאל תחדל לנהל את מלון מרידיאן ים המלח, מגאפון, 3 באוקטובר 2013
  67. ^ דוד חיון, ‏מלון הייאט ריג'נסי ים המלח מצטרף לרשת מלונות פתאל, באתר גלובס, 2 בפברואר 2004
  68. ^ נעמה סיקולר, ישרוטל השלימה רכישת מלון קיסר ים המלח, באתר ynet, 10 באפריל 2007
    דליה טל, ‏ישרוטל תשקיע 8 מיליון שקל בשיפוץ מלון קיסר פרמייר בים המלח, באתר גלובס, 13 במאי 2007
  69. ^ אביבה קרול, ‏גולדן-טוליפ חנכה מלון בים המלח; תקים מלון בעין כרם, באתר גלובס, 29 בספטמבר 1999
  70. ^ דליה טל, ‏מלון גולדן טוליפ בים המלח נמכר ב-32 מיליון דולר, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2005
  71. ^ יסמין גיל, רשת מלונות רימונים תנהל את מלון רויאל בים המלח, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2010
  72. ^ תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13 לים המלח וחופיו - סובב ים המלח ומערבו - סוגיות תכנון עיקריות, ספטמבר 2010, עמ' 37
  73. ^ אתר החברה הממשלתית להגנות ים המלח
מלונות עין בוקק ממזרח