עין בוקק

מתחם התיירות והבילוי העיקרי בצידו הישראלי של ים המלח

עֵין בּוֹקֵק הוא מתחם התיירות והבילוי העיקרי בצידו הישראלי של ים המלח. המתחם נמצא בתחומי המועצה האזורית תמר, ושוכן לחופי בריכה 5 באגן הדרומי של האגם, בגובה של 392 מטרים מתחת לפני הים. מלונות עין בוקק הוקמו על מניפת הסחף של נחל זוהר, בין חוף האגם ממזרח וכביש 90 ממערב, ואורכו של האתר הוא כקילומטר וחצי מצפון לדרום. המקום קרוי על שם מעיינות עין בוקק שבנחל בוקק.

עין בוקק
מידע
עיר מועצה אזורית תמר
קואורדינטות 31°12′00″N 35°21′50″E / 31.2°N 35.363888888889°E / 31.2; 35.363888888889
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מלונות עין בוקק. בחזית התמונה נראים מצד בוקק וקטע מכביש 90
קטע חוף בעין בוקק (לפני שיפוץ וניקוי החופים ב-2015/16)
האתר בליל ירח מלא

האתר

עריכה

החפירות של מרדכי גיחון לא מצאו עדות ליישוב במקום בתקופת בית ראשון. בתקופת בית שני היה במקום אזור מעובד באורך של כ-3 קילומטר ורוחב של 400 מטר, בנוי טרסות. שמריהו גוטמן תיאר את האזור ככולל חצרות־שדה מוקפות קירות אבנים, שבתוכם חלוקת משנה שנועדה לסייע בהשקיית השדות. בחפירות נמצאו בריכות אגירה, שני אמות מים ועדות לניצול מי שיטפונות.

גוטמן זיהה בגדה הדרומית של נחל בוקק שרידי בקתות כפריות, ששימשו כנראה למגורים ומבצר שאבני הפינה והפתח שלו הם בסגנון "הורדוסי" טיפוסי. מעל למבצר נמצא מעיין של מים מינרליים חמים, ששימש כנראה כמקום מרפא ומבנה גדול שיכל לשמש כאכסניה או למגורים משותפים[1]. מרדכי גיחון כתב שהמקום היה חווה חקלאית מלכותית שיושבה ככל הנראה באריסים יהודיים. הוא מצא במקום מטבעות מתקופת אלכסנדר ינאי ועד לימי אגריפס הראשון. כן נמצאו במקום מבנים ומתקנים לעיבוד צמחי מרפא וככל הנראה גידלו במקום צמחי מרפא כמו נרדימון, צרי ואפרסמון. החווה נחרבה בימי המרד הגדול[2].

במעלה ההר חקר גיחון מצודה שנבנתה במאה הרביעית ושימשה עד סוף התקופה הביזנטית. במצודה נמצאו פפירוסים שאחד מהם כלל ביוונית מידע על הלוואה לאחד האיכרים[2].

בסוף 1951 תיאר אפרים תלמי את עין בוקק[3]:

"מעין אום באריק, הוא עין בוקק — מקום בעל חשיבות מימי קדם ונקודת מעבר ממזרח ים המלח, מן "הלשון" אל החוף המערבי ואל הרי חברון וירושלים. שרידי המצודה על צלע הר אחד ושארית חומות ובריכות מים מעידים על כך. המים הטובים מפכים מבין נקיקי הסלעים שבמערב, כ־70 מטר מעל פני ים המלח, ומכאן חשיבות משנה לפינה זו בישימון."

במרץ 1953 הוא תואר בעל המשמר[4]:

"והנה הכניסה הרומאנטית לנחל בוקק — אום בע'ק בערבית. כאן, במעמקי קניון אדיר, בין קירות־סלע זקופים, פורצים מים, המהווים מפלים קטנים. עין בוקק הוא המקור היחיד של מי־שתייה בין סדום ועין־גדי, ולא ייפלא שכל המטיילים בסביבה היו מתעכבים בנקיק זה ...אך ה"רומאנטיות" תיפגם בקרוב, כשבמקום אשדות המים יקום כאן מפעל מים להספקת מפעל האשלג"...

ביולי 1952 פורסם בעיתונות הרעיון להקים במקום חוות גדנ"ע[5]. בינואר 1954 פורסם בעיתונות על המצאות כמות גדולה של ביטומן באזור[6]. לקראת סוף 1954 הוקם במקום מחנה מחקר של מחצבי ישראל לבירור הכדאיות לחציבת ביטומן באזור[7]. אנשי המקום ביצעו קידוחים להערכת כמות הביטומין[8]. בקידוחי חיפושי הנפט בהר מצדה שנעשו באותה תקופה השתמשו במים מעין בוקק[9].

בנובמבר-דצמבר 1955 קיים שמריהו גוטמן יחד עם כ-60 נערי גדנ"ע מקיבוץ נען[10] סקר ארכאולוגי באזור[11]. במרץ 1956 תיאר אפרים תלמי את המקום[12]:

"מחנה החוצבים והחוקרים, שהיה נטוי כאן לפני זמן מה, איננו. שרדו רק גלי האבנים המסויידות וסימני המחנה שפורק. ליד צינור־המים הנטוי מן המעיין, בחגווי הסלעים למעלה, עומר חייל ועושה מקלחת מדברית ...המים זורמים בשפע ומציפים את הדרך. אך כאן אפשר גם לבזבז מים, שזורמים הם מהמעיין ללא שימוש. פעם היה כאן מחנה סוללי הדרך מסדום לעין־גדי. אחר כך ישבו כאן חוקרי "מחצבי ישראל" שבדקו את הבאטומין שנתגלה כאן, כדי לעמוד על דרך ניצולו של חומר־גלם זה להפקת כוח ומאור. עתה אין כאן מאומה. המחנה איננו. נשארו רק סימניו והצינור שהונח נשאר לשרת כל עובר ושב וכל מכונית הזקוקה ללגימה."

בשנת 1957 הוחל בניסיון לגדל ירקות על עשרה דונם בעין בוקק[13], על ידי איתן ישראלי[14]. גידול הירקות הראה הצלחה חלקית[15], אך בהיעדר מימון להכשרת הקרקע על ידי שטיפתו ממלח וסיקולו[16], ותחרות בשאבים עם בית המרפא היוזמה גוועה[17].

בשנת 1960 עזב דוד זוהר מקיבוץ עין גדי את הקיבוץ ועבר לגור לבדו בעין בוקק. הוא עבד כשומר בית המרפא ובמקביל סיקל את האדמה ונטע מטע תמרים וירקות. הוא התגורר בתוך אוטובוס ישן[18]. צבועים רעבים במקום השומם טרפו את כלבו[19]. בסוף 1961 סורבה בקשתו לפתוח במקום בית קפה בגלל העדר שירותים סניטריים מתאימים[20]. באוגוסט 1962 הוא התחתן ואשתו הצטרפה אליו במגורים במקום[21]. זוהר פתח במקום קיוסק שמכר שתייה קרה, לה קרא "מינוס 401"[22]. לקראת סוף 1963 קיבל הוראת פינוי מהחברה לפיתוח ים המלח[23] ולאחר מאבק משפטי[24][25] הוא התפנה מהמקום[26][27].

בשנים 1968-1971 חפר במקום מרדכי גיחון מטעם אוניברסיטת תל אביב[2].

בית מרפא

עריכה

בני נוער ומטיילים אחרים בדרך למצדה נהגו לטבול במי המעין בחמי זוהר. גם נשיא המדינה, יצחק בן-צבי נהג לטבול במעיין ולצורכו הונח במקום צריף מעץ[28]. במאי 1956, לאחר שבדיקות של מי המעיין בחמי זוהר הראו שיש להם תכונות מרפא, הוחלט על הקמת בית מרפא בקרבת מקום[29]. בהיעדר מים מתוקים בחמי זוהר, הוחלט שבית המרפא יוקם בעין בוקק והסעות יובילו את המתרחצים מבית המרפא אל חמי זוהר[30].

ב-21 במרץ 1957 נחנכה בעין בוקק בריכה, והונח אבן פינה לבית ההארחה של מרכז המרפא[31]. בחמי זוהר הוקם מבנה בית מרחץ עם חמישה חדרים ובעין בוקק נבנו ארבעה צריפים לצורך בית המרפא[32]. למרות הבטחות חוזרות ונשנות שהבנייה תושלם בעתיד הקרוב[33], בית המרפא נחנך רק ב-24 בדצמבר 1958[34]. בינואר 1959 הוחל בהנחת צינור מים מהמעיין לבית המרפא[35]. בית המרפא פעל בהפסד ועלויות הקמתו היו גבוהות בהרבה מששיערו בתחילה. בין השאר הרכבים ששימשו להסעת המתרחצים הרבו להתקלקל[36].

באוגוסט 1960 קבעה ועדת רופאים מומחים שיש למעיינות סגולות מרפא, במיוחד למחלות עור, לחץ דם, שיגרון וקצרת[37].

קופת חולים הכללית ויתרה על ניהול המקום ובשנת 1963 זכה בנץ פרידן במכרז לניהול בית ההארחה[38][39].

מלונות מודרניים

עריכה
 
מלונות ים המלח מקו המים

כבר בשנת 1955 ביקשה קבוצת משקעים אמריקניים להקים מלון בעין בוקק על פי תוכנית של הארי לוי, שהפעיל את מלון קליה עד 1948[40]. בשנת 1961 נטען שהארי לוי, אז הבעלים של מלון השרון, מתכוון להקים בעין בוקק מלון מודרני[41]. ביוני 1964 פורסם שבכוונת חברת "עיינות" שניהלה את מלון מלכת שבא באילת להקים בעין בוקק מלון מודרני[42]. מתוכניות אלו לא יצא דבר.

בשנת 1967 קיבל יוסי אדלר, צעיר בן 24 ממשפחת מלונאים בצפת זיכיון להקמת מלון גלי זוהר בעין בוקק. הוא חבר לקבלן גדעון בן צבי[43] וביחד הם החלו בבניית המלון בשנת 1968[44]. ב-23 ביולי 1969, לאחר תקופת הרצה[45], נחנך המלון שנוכחות שר התיירות משה קול[46]. מלון שני, מלון "עין בוקק", נבנה בשנת 1970[47] ונפתח בראשית 1971. שני המלונות זכו להצלחה רבה[48] ובעקבות זאת הוגשו בקשות רבות להקמת מלונות נוספים[49]. אחד הזרזים לפיתוח המקום היה פתיחת מקטע הכביש בין עין פשח'ה לעין גדי, אשר איפשר הגעת נוסעים מירושלים למקום ללא עיקוף. כך פורסם המקום כ"חוף הים של ירושלים".[50]

המלון השלישי בעין בוקק, "גני שולמית" נבנה בשנת 1973[51] ונפתח להרצה באמצע 1975[52]. עד תחילת שנות ה-80 לא נפתחו בעין בוקק מלונות נוספים[53]. שני מלונות שנבנו במהלך שנות ה-70[54], מלון לוט ו"צל הרים", שיועדו להיות ברמת שלושה כוכבים נתקעו באמצע הבנייה[55] ונפתחו בראשית שנות ה-80[56]. בשנת 1985 עבר מלון "גני שולמית" לבעלות רשת מוריה ונקרא "גני מוריה"[57]. במרץ 1988 הצטרף למלונות בעין בוקק מלון שישי, מלון הוד[58][59].

בשנת 1996 נפתח מלון הייאט שהיה המלון הגדול ביותר בעין בוקק, עם כ-600 חדרים. ביוני 1997 נפתח מלון הולידיי-אין קראון פלאזה. בשנת 1997 היו עוד שתי מלונות בבנייה: מלון קיסר, ומלון קרסנופולסקי של האחים לוי[60].

 
קניון ים המלח

נכון לשנת 2014, שוכנים בעין בוקק 12 בתי מלון ובהם כ-4,000 חדרים[61], ושלושה מרכזים מסחריים ("עין בוקק", "פטרה" ו"עין התכלת") שבהם מסעדות, חנויות ושירותים נוספים. בשנת 2018 נפתח במרכז עין בוקק קניון שמשתרע על פני שטח של כ-10,000 מ"ר.

בחלק מבתי המלון פועלים מרכזים רפואיים המתמחים בתיירות מרפא. חופי עין בוקק הוכשרו לרחצה על ידי החברה להגנות ים המלח במסגרת תקציבי שיקום ים המלח על ידי משרד התיירות, כיל ומועצה אזורית תמר. טיילת באורך של שלושה קילומטרים מחברת בין עין בוקק למתחם התיירות של חמי זוהר, הנמצא ליד היישוב נווה זוהר שמדרום לעין בוקק, ובו שלושה בתי מלון נוספים. בשטח הלא מפותח שבין שני אזורי המלונות קיים פוטנציאל לפיתוח מלונאי נוסף בהיקף של עד 8,000 חדרי מלון נוספים[62]. בעין בוקק שוכנים מצד בוקק, מצודה ביזנטית הנמצאת מצפון לנחל בוקק, סמוך ממערב לכביש 90, וכן שרידי בית חווה חשמונאי בגודל של 23X23 מטרים שחרב במרד הגדול.

קווי אוטובוס סדירים פועלים בין עין בוקק לירושלים, ערד, דימונה, אילת ולבאר שבע, ובעונות הטיולים אוטובוס תיירותי של המועצה האזורית מקשר בינה לבין אתרי התיירות לאורך ים המלח והיישובים.

רשימת מלונות

עריכה
מלונות עין בוקק[63]
שם נוכחי שנת הקמה שמות בעבר מספר חדרים
אואזיס, ספא קלאב 1969 "גלי זוהר", קרלטון (לפני 2006)[64] 98[65]
לאונרדו אין 1971 "עין בוקק" 96[66]
ישרוטל נגה (גנים המחודש) 1975 "גני שולמית", "גני מוריה" (מ-1985), רדיסון גני מוריה[67], "גני ים המלח"[68], "גנים"[69] 196
ספא לוט 1981 לוט 199
מילוס[70] 1982 צל הרים 162
הוד הרברט סמואל ים המלח 1988 הוד המדבר[71] 203
מלון דייוויד 1996 הייאט ריג'ינסי (1996-2003), מרידיאן (2004-2013)[72] 580[73]
VERT ים המלח 1997 הולידיי-אין קראון פלאזה 310
ישרוטל נבו 1998 קיסר, ישרוטל ים המלח 298[74]
Enjoy ים מלח 1999[75] גולדן טוליפ פריוויליג', דניאל[76] 302[65]
רויאל 2001 רימונים[77] 400

עליית מפלס מי הבריכות

עריכה

מתחם המלונות בעין בוקק נקשר בעליית מפלס מי בריכות האידוי שבדרומו של ים המלח, הנגרמת כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח. בין תעשיית התיירות לתעשיית האשלג בים המלח שוררת מערכת של יחסי תלות הדדית[78]: הפעילות התעשייתית מאפשרת, מחד, את המשך קיומו של גוף מים שלצידו מוקמים בתי המלון, ומאידך גורמת לשקיעת מלח, לעליית מפלס הבריכות ולאפשרות של הצפת שטחי החוף והמתקנים הסמוכים לקו החוף. לאחר דיונים ממושכים והסכמים מורכבים, החלה חברת כיל, הבעלים של מפעלי ים המלח, בתיאום עם "החברה הממשלתית להגנות ים המלח" בהקמה והפעלה של מערך לקציר המלח בבריכות[79]. לפי התוכניות ישונעו כ-20 מיליון טון של מלח בשנה מבריכה 5 לים המלח, ויפוזרו בים. נכון לשנת 2017, תוכנית קציר המלח טרם התחילה.

אקלים

עריכה

האקלים בעין בוקק מדברי (צחיח). בחודשי הקיץ הטמפרטורות מגיעות אל מעל 40° צלזיוס, ואילו בחודשי החורף הטמפרטורות נוחות ויורדים גשמים לעיתים רחוקות. הטמפרטורות הגבוהות במקום הופכות אותו לאחד החמים בישראל. ממוצע המשקעים השנתי במקום נמוך מ-50 מ"מ, כמו בכל אזור ים המלח ודרום הארץ.

אקלים בעין בוקק
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 20.9 22.3 25.8 30.1 34.9 38.3 40.7 39.8 37 32.8 27.1 22.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 13.4 14.9 17.8 21.4 25.4 28.4 30.5 30.7 28.9 25.7 20 14.9
משקעים ממוצעים (מ"מ) 6.9 7 6.6 2.8 0.5 0 0 0 0 4.7 3 9.6
מקור: Israel Weather

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עין בוקק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בעין בוקק באיזור ים המלח נחשפו שרידי יישוב יהודי, על המשמר, 8 במאי 1956
  2. ^ 1 2 3 אליעזר ירושלמי, חווה חשמונאית הרודינית נחשפה בעין בוקק, דבר, 10 בדצמבר 1970
  3. ^ אפרים תלמי, בדרך היבשה לעין גדי, דבר, 22 בנובמבר 1951
  4. ^ ש. קפלן, הדרך לעין גדי, על המשמר, 2 במרץ 1953
  5. ^ תכנית לפיתוח איזור דרום ים המלח, שערים, 28 ביולי 1952
  6. ^ 50 טון אבן ביטומן באדמות חבל סדום, דבר, 22 בינואר 1954
  7. ^ עבודות מחקר ליד סדום, על המשמר, 19 בדצמבר 1954
    סיכויים לניצול ביטומין לדלק, דבר, 14 במרץ 1955
  8. ^ מונע־התפוצצות יוכנס לקידוח הנפט עם חדושו, דבר, 6 ביוני 1955
  9. ^ הופסק קידוח הנפט בבארי, דבר, 6 בפברואר 1955
  10. ^ מורי הקיה"מ דנים על בעיות האמנות וידיעת־הארץ בחינוך, למרחב, 10 ביולי 1956
  11. ^ נערי גדנ"ע עוסקים בארכיאולוגיה, דבר, 1 בדצמבר 1955
  12. ^ אפרים תלמי, העלייה להר מצדה, דבר, 28 במרץ 1956
  13. ^ נסיונות חקלאיים בעין בוקק, הַבֹּקֶר, 17 בנובמבר 1957
  14. ^ יצחק יעקבי, איתן עושה חקלאות, דבר, 14 במרץ 1958
  15. ^ נכשל הנסיון לגדל ירקות בעין תמר, על המשמר, 20 במרץ 1958
  16. ^ יצחק יעקבי, יחיד מנסה לעשות חקלאות בערבת ים המלח, דבר, 16 בינואר 1959
  17. ^ ישראלי מטפח החקלאות הערבית, מעריב, 28 ביולי 1970
  18. ^ זוהר מחמי זוהר, למרחב, 24 באוגוסט 1961
  19. ^ צבועים טרפו כלבים, על המשמר, 16 באוקטובר 1961
  20. ^ מתנגדים לפתיחת בית קפה בעין בוקק, על המשמר, 7 בדצמבר 1961
  21. ^ ד. זוהר, המתיישב הראשון בעין בוקק בונה ביתו המשפחתי, על המשמר, 20 באוגוסט 1962
    לרובינזונים בעין בוקק נולד בן, על המשמר, 18 במרץ 1964
  22. ^ מנחם תלמי, הקיוסק הנמוך ביותר בעולם, מעריב, 30 באוקטובר 1962
  23. ^ מנשלים את "רובינזון קרוזו" מעין בוקק, על המשמר, 20 בנובמבר 1963
  24. ^ שלמה גבעון, הרובינזון מעין בוקק לוחם על זכויותיו בכוחות עצמו, מעריב, 17 ביוני 1964
  25. ^ תביעה להרוס את הבקתה בעין בוקק, הַבֹּקֶר, 1 ביולי 1964
  26. ^ מיכל מירון-שקד, זוהר במדבר, מעריב, 28 בנובמבר 1980
  27. ^ לעוד על דוד זוהר ראו: ריביירה בנאות עין פשחה, על המשמר, 5 בספטמבר 1969
  28. ^ צבי לביא, עין בוקק - יריב של טבריה, מעריב, 7 באפריל 1957
  29. ^ עין בוקק - מקום מרפא, למרחב, 14 במאי 1956
  30. ^ מנחם תלמי, מעשה סדום בימי מועד, מעריב, 10 באפריל 1958
  31. ^ נורתה אבן פנה לבית הארחה חדש ליד חוף ים המלח, הצופה, 22 במרץ 1957
  32. ^ יהודה הגדרתי, מעין המרפא שומם, הַבֹּקֶר, 1 באפריל 1958
  33. ^ החורף ייפתח בית מרפא לייד מעינות הגופרית של עין־בוקק, על המשמר, 30 באוגוסט 1956
    משלימים בניית המרכז הרפואי בעין בוקק, הצופה, 26 בדצמבר 1957
    מרחצאות הגופרית בעין בוקק יופעלו עוד בעונה זו, על המשמר, 23 בפברואר 1958
  34. ^ מרחצאות לחולי עור נפתחו בעין בוקק, למרחב, 25 בדצמבר 1958
  35. ^ הוחל בהנחת קו מים מעין בוקק לבית המרפא, הַבֹּקֶר, 29 בינואר 1959
  36. ^ מהמתחדש בחבל "ים המוות", על המשמר, 20 בפברואר 1959; המשך
  37. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1960
  38. ^ מנחם תלמי, האיש הנותן לאכול במדבר, מעריב, 16 באוגוסט 1963
    יורחב בית ההארחה בעין בוקק, למרחב, 3 בדצמבר 1964
  39. ^ התפטר מנהל החברה לפיתוח חוף ים המלח, מעריב, 30 באוקטובר 1968
    רפאל אלדור, "מנהל החברה לפיתוח חוף ים המלח - פוטר", מעריב, 1 בנובמבר 1968
  40. ^ יאיר קוטלר, מלון ומרחצאות בעין בוקק, הארץ, 28 בדצמבר 1955
  41. ^ י. גינצבורג, מלון תיירים יוקם בעין בוקק, הַבֹּקֶר, 14 בספטמבר 1961
  42. ^ 7.5 מיליון ל"י יושקעו בהקמת מלזן לתיירים בעין־בוקק, על המשמר, 16 ביוני 1964
  43. ^ מנחם תלמי, מלון וכביש בחוף ים המלח, מעריב, 11 באפריל 1969
  44. ^ המלון המודרני הראשון ייחנך בקרוב בים המלח, על המשמר, 16 ביולי 1968
  45. ^ מלון "גלי זוהר" בחוף ים המלח יופעל בקרוב במתכונת מלאה, מעריב, 15 ביולי 1969
  46. ^ נחנך מלון "גלי זוהר", דבר, 24 ביולי 1969
  47. ^ הסכם על הבאת תיירי מרפא מאירופה, למרחב, 20 באוגוסט 1970
  48. ^ משולם עד, שעת כושר לים המלח, דבר, 11 במאי 1971
  49. ^ 12 משקיעים מבקשים להקים בתי־מלון באזור ים־־המלח, דבר, 20 בדצמבר 1971
  50. ^ שלמה גבעון, הריביירה של ים המלח, מעריב, 30 ביוני 1970
  51. ^ משולם עד, ים המלח - גן העדן האבוד?, דבר, 23 בדצמבר 1973
  52. ^ שמעון פינס, גוברת תיירות המרפא בים־המלח, דבר, 1 בספטמבר 1975
  53. ^ דויד מושיוב, ים המלח - שילוב של תיירות ומרפא, דבר, 17 ביולי 1981; המשך
  54. ^ משולם עד, מלונות נוספים לים המלח, דבר, 29 באפריל 1977
  55. ^ יוסף פריאל, ים המלח - מכרה זהב, דבר, 3 בפברואר 1980
  56. ^ שירות אדיב וחייכני ומחירים סבירים, דבר, 30 במאי 1983
  57. ^ נואיבה הים תיכונית, מעריב, 5 ביוני 1985
  58. ^ תפקידים חדשים, מעריב, 22 במרץ 1988
  59. ^ מלונות, בתי הארחה ואכסניות, מעריב, 12 ביולי 1989
  60. ^ אביבה קרול, ‏בתי המלון באזור ים המלח מתריעים מפני מחסור צפוי במים בקיץ, באתר גלובס, 15 ביוני 1997
  61. ^ יחד עם שלושת המלונות שבחמי זוהר, כשלושה ק"מ מדרום לעין בוקק.
  62. ^ תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13 לים המלח וחופיו - סובב ים המלח ומערבו - סוגיות תכנון עיקריות, ספטמבר 2010, עמ' 38
  63. ^ המלונות והמחירים, nrg, 8 בנובמבר 2001
  64. ^ תמר וילרפורט, יוצאים לנופש שקט, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2008
  65. ^ 1 2 תמר וילרפורט, יורדים נמוך: המלונות הטובים בים המלח, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2009
  66. ^ מלון לאונרדו אין ים המלח – רשת פתאל
  67. ^ אביבה קרול, ‏גני מוריה ים המלח נסגר לשיפוצים, באתר גלובס, 8 בנובמבר 1999
  68. ^ אביבה קרול, ‏מבטחים במו"מ עם רשת מלונות דן לשיווק מלונותיה בארץ ובחו"ל, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1999
  69. ^ שהם לוי, רשת ישרוטל רוכשת את מלון גנים בים המלח לפי שווי של 73 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2010
  70. ^ דני שדה, הצצה ראשונה: המלון היווני בים המלח, באתר ynet, 3 ביוני 2019
  71. ^ ענת שיחור-אהרונסון, ‏ארקיע רוכשת את מלון "הוד המדבר" בים המלח מפסגות, באתר גלובס, 19 ביולי 2011
  72. ^ עירית רוזנבלום, אחרי עשר שנים: פתאל תחדל לנהל את מלון מרידיאן ים המלח, מגאפון, 3 באוקטובר 2013
  73. ^ דוד חיון, ‏מלון הייאט ריג'נסי ים המלח מצטרף לרשת מלונות פתאל, באתר גלובס, 2 בפברואר 2004
  74. ^ נעמה סיקולר, ישרוטל השלימה רכישת מלון קיסר ים המלח, באתר ynet, 10 באפריל 2007
    דליה טל, ‏ישרוטל תשקיע 8 מיליון שקל בשיפוץ מלון קיסר פרמייר בים המלח, באתר גלובס, 13 במאי 2007
  75. ^ אביבה קרול, ‏גולדן-טוליפ חנכה מלון בים המלח; תקים מלון בעין כרם, באתר גלובס, 29 בספטמבר 1999
  76. ^ דליה טל, ‏מלון גולדן טוליפ בים המלח נמכר ב-32 מיליון דולר, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2005
  77. ^ יסמין גיל, רשת מלונות רימונים תנהל את מלון רויאל בים המלח, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2010
  78. ^ תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13 לים המלח וחופיו - סובב ים המלח ומערבו - סוגיות תכנון עיקריות, ספטמבר 2010, עמ' 37
  79. ^ אתר החברה הממשלתית להגנות ים המלח
מלונות עין בוקק ממזרח