עין בלתי מזוינת

עין בלתי מזוינת הוא מושג המתאר תצפית על ידי שימוש ביכולת ראייה של עין אנושית ללא עזרים אופטיים עם יכולות כגון הגדלה או איסוף ומיקוד אור כגון טלסקופ או מיקרוסקופ, אם כי שימוש באמצעים לתיקון ראייה כגון עדשות מגע או משקפיים נחשבים עדיין לעין בלתי מזוינת.

עין בלתי מזוינת

המושג נפוץ באסטרונומיה, בו הוא משמש לתיאור תופעות וגופים שמימים, שניתן לראותם ללא עזרים, כגון כוכבים, כוכבי לכת, התקבצויות, כוכבי שביט, מטרי מטאורים, או אסטרואידים כגון ווסטה.

מאפיינים עריכה

מאפייני ראייה בעין בלתי מזוינת הם:

  • מיקוד מהיר למרחקים של 25 סנטימטר (לאנשים צעירים) ו-50 סנטימטר (לאנשים בני 50 ומעלה) לאינסוף.
  • רזולוציה אופטית של דקה, 1/60 של מעלה (0.017°) או 0.0003 רדיאנים, מה שמאפשר לראות עצם בגודל 0.3 מטר במרחק של 1 קילומטר.
  • שדה ראייה של 160 על 175 מעלות לערך.
  • יכולת זיהוי של כוכבים בבהירות של 8+(נדיר) בתנאים אופטימליים, כאשר הסף הנמוך הוא 6.5+.
  • פוטומטריה של עד ±10% או 1% של עוצמה – בטווח שבין יום ללילה של 1:10,000,000,000.
  • זיהוי סימטריה של 10-20 דקות.
  • יכולת הערכה של אינטרוול של 3-5 אחוז.
  • זיהוי תנועה תת הכרתי.

למרות זאת, גורמים כגון זיהום אור ו-זיהום אוויר מקשים על התנאים בהם ניתן לראות גורמים שמימים בעין בלתי מזוינת. למעשה יכולת ההבחנה של העין בשטח מעויר, היא סביב +4.5 ואף פחות. וכדי לממש את טווח הפוטנציאל נדרש ריחוק מאזורים מאוכלסים וצפייה מאזור חשוך בשביל לחזות בהם.

עצמים קטנים עריכה

כאמור, רזולוציה אופטית של העין היא 1 דקה = 1/60 מעלות = 0.0003 רדיאנים. ניתן לחזות שבתנאי תאורה סטנדרטיים (מקור אור בעוצמה של 1,000 לומן בערך, בגובה 600-700 מילימטר ובזווית תצפית של בערך 35 מעלות) במרחק תצפית של 400 מילימטר (מרחק קריאה), רזולוציית העצם הקטן ביותר תהיה 0.116 מילימטר. במעבדות משתמשים במרחק תצפית של 200-250 מילימטר שמאפשר זיהוי עצם בדוגל של 0.058-0.072 מילימטר (58-72 מיקרומטר).

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.