עין הנצי"ב
עֵין הַנְּצִי"ב הוא קיבוץ מופרט, אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן, כ-1.2 ק"מ מבית שאן. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית עמק המעיינות.
 בית הכנסת בקיבוץ עין הנציב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק המעיינות |
| גובה ממוצע[1] | -146 מטר |
| תאריך ייסוד | 1946 |
| תנועה מיישבת | הקיבוץ הדתי |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| מוצא המייסדים | יהדות גרמניה |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 726 תושבים |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   עין הנצי"ב  באדום - עין הנצי"ב בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
| http://www.hanatziv.org.il | |
הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי השואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים.
היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות).
היסטוריה
עריכההקיבוץ קרוי על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), שקרא לעליה ולהתיישבות בארץ ישראל וכן על-שם שלושת המעיינות הנובעים בתוך שטח הקיבוץ: עין-נפתלי (בשמו הערבי: נָאסרַה), "עין צבי" (סַאבְּחָה), ו"עין יהודה" (אוּם עַמּוּד) - הוא המעיין המוכר למבקרים ומטיילים.
הנקודה מנתה בתחילת דרכה חברים מעטים. קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים" - שישבה שמונה שנים בחולות נחלת יהודה שליד ראשון לציון, ושם נולדו ילדי הקיבוץ הראשונים. קבוצה זו, שכבר גיבשה לעצמה אורח חיים של "תורה עם דרך-ארץ" וטיפחה את דמות "החלוץ תלמיד חכם", הטביעה את חותמה על דמותה של הקבוצה החדשה, והשפעתה ניכרת עד היום. עם השנים התרחבה הקבוצה והפכה מגוף אחיד ומגובש לקבוצה רב-גונית ותוססת. בשנתיים הראשונות שהו חלק מחברי הקבוצה בעמק בית שאן והשאר המשיכו לשהות בנחלת יהודה. הקבוצות התאחדו בנקודת הקבע בעמק בית שאן הראשית 1948[3].
סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה, שבאו מהתופת, מאימת השואה, אך הביאו עמם רוח חדשה ותרבות עשירה.
בתחילת שנות החמישים הגיע גרעין "גאולים", ובתחילת שנות השישים הגיע גרעין "יבנה" שהם חניכי תנועת בני עקיבא שבחרו להגשים את דרך תורה ועבודה. אחריהם עברו בקבוצה גרעינים רבים שכל אחד מהם השאיר נציג או שניים בקיבוץ אך ראויים לציון גרעיני "הראל", "שחם" ו"שחף" שרבים מהם השתקעו בקיבוץ.
הפרטה
עריכהבשנת 2018 הוקם צוות במטרה להביא לשינוי אורחות החיים בקיבוץ. לאישור תוכנית ההפרטה נדרש רוב של 75%. בארבע ההצבעות הראשונות הצביעו בין 65% ל-75% אחוז מתושבי הקיבוץ בעד ההפרטה. בהצבעה החמישית בנובמבר 2018 עברה ההפרטה[4] ברוב של 76%. השינוי התחיל להיכנס לתוקפו באופן מדורג החל מינואר 2019.
ענפי המשק
עריכהמקורות הקיום של עין הנצי"ב הם מפעל "פלציב" למוצרי פלסטיק וענפי חקלאות שונים הכוללים את מטעי הדקלים, הרפת, המדגה, גידולי השדה, מכון תערובת גדול, לולים וכרמי זיתים. הקיבוץ מכיל אף מפעל לגרפיקה ולעבודות יד קטנות, מטבח קייטרינג הנותן שירות חיצוני ו"מפעל תמר" המייצר פרוכות, מעילים לספרי-תורה וחופות.
חינוך
עריכהמערכת החינוך פועלת במתכונת מלאה - מבית התינוקות ועד לתיכון. בית הספר המשותף בשדה אליהו ממשיך לשמור על איזון המשלב לימוד תורני, טכנולוגי ועיוני כללי. בקיבוץ מתקיימים חוגי העשרה נרחבים, פעילות חברתית ושיעורים. גם סניף בני עקיבא פעיל בקיבוץ כל השנה.
בקיבוץ נמצאת גם מדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי שהוקמה בשנת 1986. זו אחת המדרשות הראשונות לנשים, המשלבות שירות בצה"ל או שירות לאומי, עם לימוד תורה, במסלול דו-שנתי. ככזאת מושכת המדרשה בנות רבות ממגזרי הציונות הדתית בארץ. ניתן לראות את מדרשת הבנות כמקבילה נשית של ישיבת הקיבוץ הדתי לבנים.
רב הקיבוץ הוא הרב עקיבא צוקרמן, נכדו של הרב אברהם צוקרמן ממיסדי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה וחתנו של הרב אבי גיסר רבה לשעבר של עופרה.
-
חדר האוכל -
הדשא הגדול -
קיר הפסיפס
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר הבית של קיבוץ עין הנצי"ב
- עין הנצי"ב במרכז המידע להתיישבות בגליל
- עין הנצי"ב באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין בית הכנסת בקיבוץ עין הנצי"ב, באתר 'חלון אחורי', 14 בנובמבר 2015
אמונים, ישוב דתי חדש בעמק בית שאן, ינואר 1946, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
עין הנציב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ בעמק בית שאן, הצופה, 10 בפברואר 1948
- ^ קרני עם-עד, הקיבוצים הדתיים המבוססים כלכלית אמרו לא לשינוי באורח החיים, mynet, 11 בדצמבר 2018