עין השופט

קיבוץ בישראל

עֵֵין הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו.

עין השופט
Jo'ara (1937).jpg
ג'וערה ביום העלייה לקרקע יולי 1937
מחוז הצפון
מועצה אזורית מגידו
גובה ממוצע[1] ‎262 מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 837 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.9% בשנה
מפת היישובים של מועצה אזורית מגידו
באדום - עין השופט
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.keh.co.il

היסטוריהעריכה

חברי קיבוץ עין השופט עלו על הקרקע ב-5 ביולי 1937, כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז, לגבעת ג'וערה. כעבור שנה עברו לנקודת הקבע, היא עין השופט. עליית הקיבוץ לרמת-מנשה, נערכה במסגרת התיישבות חומה ומגדל. האזור נקרא אז בטעות "הרי אפרים"[דרושה הבהרה]. הקיבוץ נקרא על שמו של השופט לואי ברנדייס, ממנהיגיה של יהדות ארצות הברית. בטרם העלייה לג'וערה, שהו חברי הקיבוץ חמש שנים במושבה חדרה, שם הכשירו את עצמם לחיי הקיבוץ. בחדרה נוצר גם האיחוד בין גרעין השומר הצעיר מפולין, "בניר", לבין הגרעין הראשון של השומר הצעיר מצפון אמריקה, לכדי קיבוץ אחד. הקיבוץ הוא הראשון לעלייה החלוצית מצפון אמריקה.

בתקופת המאורעות סבל הקיבוץ מהתקפות ירי רבות.[2] בראשית אפריל 1938 נרצחו שניים מחברי הקיבוץ על ידי חברי כנופיות.[3] ב-1943 מנה הקיבוץ 137 מבוגרים ו-80 ילדים, ושטחו השתרע על 5000 דונם.[4] על חברי הקיבוץ נמנו שמעון אבידן ואהרון אפרת.

הקיבוץ כיוםעריכה

עין השופט הוא קיבוץ שיתופי. החל משנת 2015 עובר הקיבוץ תהליך של בחינה מחודשת של מודל השיתוף ואורחות החיים בו, עם דגש על הפרטה חלקית של מקור הפרנסה של החברים.

עיקר פרנסתו של הקיבוץ מגיעה מן התעשייה, הכוללת שלושה מפעלים: "מיברג" - ליצור ברגים וחלקי מתכת בכבישה קרה; "אלתם" - המייצר מוצרים לשוק התאורה; ו"מאג בע"מ" - חברה חדשה שמתמחה ביצור והרכבת מכלולי מתכת לתעשיית הרכב. כמו כן מקיים הקיבוץ מגוון ענפי חקלאות כגון: רפת לחלב, בקר לבשר, לול, מטעי אבוקדו וגידולי שדה.

מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 התפתחו מספר מקורות פרנסה חדשים, ביניהם החברה "איניגו תוכנה" שמתמחה בבניית מערכות שירות כמו מערכת לניהול ציי רכב ומערכת לניהול קלפי ממוחשבים, מחלבה וענפי תיירות, ואולפן להפקת סרטים - עין השופט הפקות.

כמו כן הוקמו מספר יזמויות עסקיות של חברי קיבוץ בתחומים שונים.

בתחום הקיבוץ נמצאים אולם מופעים אזורי וכן בית הספר התיכון האזורי מגידו.

הקיבוץ פעיל מאוד בתחום קליטת העלייה ומפעיל שתי תוכניות: אולפן קיבוץ שנפתח בשנת 1952 וחברי קיבוץ לא מעטים הם בוגריו; ו"בית ראשון במולדת" לעולים צעירים מעל גיל 26, זאת בנוסף לתוכנית המתנדבים של התנועה הקיבוצית. בשנת 2009 היה שותף הקיבוץ גם לתוכנית "גרעין צבר" ובו עולים צעירים שהגיעו לארץ על מנת להתגייס לצה"ל.

הסליק בעין השופטעריכה

  ערך מורחב – הסליק בעין השופט

ב-1945 נחפר סליק בעין השופט. הסליק נחפר על ידי מספר חברים תחת המתבן שכיום יש במקומו חדר כושר. מיקומו היה סודי והיה ידוע רק למקימיו שסירבו לגלות זאת גם שנים רבות לאחר הקמת המדינה. רק לאחר יותר משישים שנה הסכים אחרון המקימים, ברל קרן, שהיה אז בן 96, לתת פרטים על מיקום הסליק. הסליק התגלה לבסוף ב-16 ביוני 2009. הנשק והתחמושת היו שקועים במים. לאחר הוצאתם וניקויים הם מוצגים בתיאום מראש לקבוצות מבקרים ליד פיר הסליק.

גלריית תמונותעריכה

  • חריש ראשון באדמת עין השופט, 1937

  • חומה ומגדל בעין השופט

  • מצבה לזכרם של שני חברי הקיבוץ שנרצחו ב-1938

  • מתנדבים אוסטרליים בעין השופט, 1973

  • מבט על עין השופט מג'וערה, 2010

לקריאה נוספתעריכה

  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב', פרק קכ, "עין השופט היישוב הראשון בהרי אפרים", מיומני המתיישבים, 1937–1938: העלייה על הקרקע, לילה בעמדת הגנה בסתיו, ימי החורף, הקרבן הראשון, עמ' 1266–1271.

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עין השופט

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ יריות על מגדל ועין השופט, דבר, 30 במרץ 1938
    מטר יריות על עין השופט, דבר, 21 באפריל 1938
    התקפות ויריות, דבר, 16 במאי 1938
    בהתקפה על עין השופט השתתפו 100 מרצחים, דבר, 17 ביולי 1938
  3. ^ אפרים טיקטין ואליעזר קורנגולד, דבר, 8 באפריל 1938
    בעין השופט בימים אלה, דבר, 11 באפריל 1938
  4. ^ בעין השופט ובכפר חסידים, דבר, 5 בדצמבר 1943
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עין_השופט&oldid=32108267"