עין השופט
עֵֵין הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ שיתופי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו.
| עין השופט | |
 ג'וערה ביום העלייה לקרקע יולי 1937
| |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מגידו |
| גובה ממוצע[1] | 262 מטר |
| תאריך ייסוד | 1937 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1] | |
| - אוכלוסייה | 841 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה
|
0.6% בשנה עד סוף 2017
|
(למפת הכרמל רגילה)   עין השופט | |
| http://www.keh.co.il | |
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
חברי קיבוץ עין השופט עלו על הקרקע ב-5 ביולי 1937, כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז, לגבעת ג'וערה. כעבור שנה עברו לנקודת הקבע, היא עין השופט. עליית הקיבוץ לרמת-מנשה, נערכה במסגרת התיישבות חומה ומגדל". האזור נקרא אז בטעות "הרי אפרים",[דרושה הבהרה]. הקיבוץ נקרא על שמו של השופט לואי ברנדייס, ממנהיגיה של יהדות ארצות הברית.
בטרם העלייה לג'וערה, שהו חברי הקיבוץ חמש שנים במושבה חדרה, שם הכשירו את עצמם לחיי הקיבוץ. בחדרה נוצר גם האיחוד בין גרעין השומר הצעיר מפולין, "בניר", לבין הגרעין הראשון של השומר הצעיר מצפון אמריקה, לכדי קיבוץ אחד. הקיבוץ הוא הראשון לעלייה החלוצית מצפון אמריקה.
בתקופת המאורעות סבל הקיבוץ מהתקפות ירי רבות.[2] בראשית אפריל 1938 נרצחו שניים מחברי הקיבוץ על ידי חברי כנופיות.[3] ב-1943 מנה הקיבוץ 137 מבוגרים ו-80 ילדים, ושטחו השתרע על 5000 דונם.[4] על חברי הקיבוץ נמנו שמעון אבידן ואהרון אפרת.
הקיבוץ כיוםעריכה
עין השופט הוא קיבוץ שיתופי. בשנה האחרונה[דרושה הבהרה] עובר הקיבוץ תהליך של בחינה מחודשת של מודל השיתוף ואורחות החיים בו, עם דגש על הפרטה חלקית של מקור הפרנסה של החברים.
עיקר פרנסתו של הקיבוץ מגיעה מן התעשייה, הכוללת שלושה מפעלים: "מיברג" - ליצור ברגים וחלקי מתכת בכבישה קרה; "אלתם" - המייצר מוצרים לשוק התאורה; ו"מאג בע"מ" - חברה חדשה שמתמחה ביצור והרכבת מכלולי מתכת לתעשיית הרכב. כמו כן מקיים הקיבוץ מגוון ענפי חקלאות כגון: רפת לחלב, בקר לבשר, לול, מטעי אבוקדו וגידולי שדה.
בשנים האחרונות התפתחו מספר מקורות פרנסה חדשים, ביניהם חברה לשרותי מחשוב - "איניגו תוכנה", מחלבה וענפי תיירות, ואולפן להפקת סרטים - עין השופט הפקות.
כמו כן הוקמו מספר יזמויות עסקיות של חברי קיבוץ בתחומים שונים.
בתחום הקיבוץ נמצאים אולם מופעים אזורי וכן בית הספר התיכון האזורי מגידו.
הקיבוץ פעיל מאד בתחום קליטת העלייה ומפעיל שתי תוכניות: אולפן קיבוץ שנפתח בשנת 1952 וחברי קיבוץ לא מעטים הם בוגריו; ו"בית ראשון במולדת" לעולים צעירים מעל גיל 26, זאת בנוסף לתוכנית המתנדבים של התנועה הקיבוצית. בשנת 2009 היה שותף הקיבוץ גם לתוכנית "גרעין צבר" ובו עולים צעירים שהגיעו לארץ על מנת להתגייס לצה"ל.
הסליק בעין השופטעריכה
ב-1945 נחפר סליק בעין השופט. הסליק נחפר על ידי מספר חברים תחת המתבן שכיום יש במקומו חדר כושר. מיקומו היה סודי והיה ידוע רק למקימיו שסירבו לגלות זאת גם שנים רבות לאחר הקמת המדינה. רק לאחר יותר משישים שנה הסכים אחרון המקימים, ברל קרן, שהיה אז בן 96, לתת פרטים על מיקום הסליק. הסליק התגלה לבסוף ב-16 ביוני 2009. הנשק והתחמושת היו שקועים במים. לאחר הוצאתם וניקויים הם מוצגים בתיאום מראש לקבוצות מבקרים ליד פיר הסליק.
לקריאה נוספתעריכה
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק ק"כ, עין השופט היישוב הראשון בהרי אפרים, מיומני המתיישבים, 1937 - 1938 - העלייה על הקרקע, לילה בעמדת הגנה בסתיו, ימי החורף, הקרבן הראשון
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עין השופט- עין השופט באתר הרשות לפיתוח הגליל
מבט אווירי על עין השופט, 1942, תצלום באתר Getty Images- מבט אווירי על עין השופט, אזור המגורים, 1942, תצלום באתר Getty Images
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית על חדר האוכל ואתרים נוספים בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 23 ביולי 2016
- מידע על אתר עין השופט, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- "הסליק בעין השופט: מאות רימונים, רובים ואקדחים", 16 ביוני 2009
הערות שולייםעריכה
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^ יריות על מגדל ועין השופט, דבר, 30 במרץ 1938
מטר יריות על עין השופט, דבר, 21 באפריל 1938
התקפות ויריות, דבר, 16 במאי 1938
בהתקפה על עין השופט השתתפו 100 מרצחים, דבר, 17 ביולי 1938 - ^ אפרים טיקטין ואליעזר קורנגולד, דבר, 8 באפריל 1938
בעין השופט בימים אלה, דבר, 11 באפריל 1938 - ^ בעין השופט ובכפר חסידים, דבר, 5 בדצמבר 1943