פתיחת התפריט הראשי

עין יזרעאל

מעיין בישראל
עין יזרעאל מתל יזרעאל
תעלת המים מהמעיין לבריכה
הבריכה ובית המשאבה
המשאבה

עין יזרעאל הוא מעיין העתק תת-קרקעי הנובע לרגלי העיר המקראית יזרעאל, ליד הגלבוע. המעיין נקרא בערבית עין אלמיתה שפירושו המעיין המת. המקום מוזכר בתנ"ך[1] "כעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל". המעיין נמצא בין צומת נבות לבין צומת יזרעאל, סמוך לקיבוץ יזרעאל. נכון לשנת 2019 יש בו מים.

מעיין ניקבהעריכה

עין יזרעאל הוא מעיין ניקבּה בו המים נובעים בחדר תת-קרקעי בעל שני פתחים עיליים, שדרך אחד מהם ניתן לרדת לניקבה אל המים ולעלות חזרה. המים מהמעיין יוצאים בתעלת אבן לבריכה קרובה ובה שרידי מבנה משאבה ותעלות מים. המקום היה מוקף צמחייה עבותה. הקרן הקיימת לישראל הכשירה את המקום כאתר נופש וטיולים, ונסללה אליו דרך עפר. המים מהבריכה זורמים אל נחל נבות וממנו אל נחל חרוד. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] יבש המעיין כמעט כליל, והחל משנת 2009 מוזרמים אליו מים מקידוח של חברת מקורות. הקידוח, שנמצא ליד צומת נבות, כבר אינו משמש למי שתייה מכיוון שמימיו מלוחים, ומשנת 2009 מוזרמים מימיו אל עין יזרעאל והבריכה חזרה להיות שוקקת פעילות ומים.

היסטוריהעריכה

ויקטור גרן, שסייר בארץ ישראל במאה התשע עשרה, מספר שהמעיין היה מתייבש מדי שנה בעונת הקיץ עד שהתייבש כמעט לגמרי. בשנת 1834 חידשו את המעיין על ידי חפירה ומאז לא חדל לנבוע ולספק את צורכי המים של תושבי הכפר זרעין. זרעין הייתה כפר ערבי קטן שישב במקומה של העיר המקראית יזרעאל ובשמו שימר במידת מה את שם המקום הקדום. הניקבה הורחבה בתקופת המנדט הבריטי כדי להגביר את שפיעת המים מהמעיין. המקום שימש מקום אימון ומסתור לאנשי ההגנה באזור בשל היותו נסתר ומוקף צמחייה עבותה. במלחמת העצמאות של ישראל עברו תושבי הכפר הערביים לג'נין.

בתנ"ךעריכה

עין יזרעאל מוזכר בהקשר לקרב המכריע של שאול נגד הפלשתים, בספר שמואל א פרק כט: א וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה; וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים, בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל. במקום התרחשה גם פרשת נבות היזרעאלי שאחאב מלך ישראל רצה לרשת את כרמו ואשתו של אחאב איזבל, אירגנה משפט לנבות שבסופו ניסקל למוות ואליהו הנביא ניבא את חורבן ממלכת אחאב.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה