עין סהרונים

מעיין במכתש רמון בישראל

עין סהרונים הוא מעיין קטן, היחיד במכתש רמון[1], המהווה את מקור המים הגדול והמרכזי ביותר במכתש. המעיין נמצא בשמורת הטבע מצוק הצינים, ובקרבת מצד סהרונים – תחנת דרכים קדומה.[2][3]

עין סהרונים
מיקום המעיין
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 30°36′09″N 34°56′05″E / 30.60263°N 34.93484°E / 30.60263; 34.93484
גישה למעיין
שמורת טבע שמורת מצוק הצינים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עין סהרונים

השם עין סהרונים נובע מצמח הסהרון המשתלשל הגדל באזור.[4] בערבית נקרא המעיין אלמחלה ("המעיין היבש", "מעיין הבצורת") כשם החאן הנבטי קצר אלמחלה.

תיאור כללי

עריכה
 

מעיין עין סהרונים הוא מעיין שכבה קטן הניזון ממי התהום הגבוהים שבאזור ומושפע מאוד משיטפונות. מי המעיין מליחים מעט רוב השנה, אך ניתן לשתות מהם.[5]. עוצמת הנביעה של המעיין ומיקומה תלויות בכמות המשקעים. בחורף גוברת שפיעת המעיין, ומימיו טובים יותר לשתייה. בסוף הקיץ מצטמצמת הנביעה, ויש שהיא חרבה לחלוטין. אז יימצאו מים רק בתוך שקעים חפורים בסחף האפיק.

המעיין נמצא לפני יציאתו של נחל רמון מהמכתש במקום התחברותו לנחל נקרות. הוא מקור המים הטבעי המרכזי במכתש רמון, ולכן הוא משמש מקום מחיה ליעלים, לחמורי בר ולמגוון ציפורים.[4]

היסטוריה

עריכה

עין סהרונים שימש מקור למי שתייה לשיירות שעברו בדרך הבשמים הנבטית, וחנו באכסניה הסמוכה לו. האכסניה ממוקמת בגבעה הנמוכה שממזרח, בנקודה אסטרטגית ליד המעיין.

בעלי חיים וצמחים באזור

עריכה
 

עין סהרונים מהווה מקור מים בעבור הפרא, אשר אוכלוסייתו באזור הוערכה בשנת 2018 ביותר מ-300 פרטים.

בסוף שנות השישים הוחלט להחזיר בעלי חיים לארץ ישראל במבצע מיוחד, שבמסגרתו נרכשו שלושה זוגות פראים פרסיים (המין הקרוב ביותר לפרא הסורי שהתקיים בארץ ישראל, אך נכחד) לצד שלושה פראים נוספים שהובאו מאיראן. תחילה גודלו פראים אלו בחי-בר יטבתה, אך הם שוחררו בשנת 1982 בעין סהרונים, ולאחר מכן במקומות נוספים בנגב. הפראים הללו נקלטו היטב בסביבת עין סהרונים והתרבו במהרה.[2]

באזור הנביעה צומח סבך של שיחי סמר, קנה מצוי, מלוח פגום ועצי אשל.[3] שיחי סהרון משולשל צומחים על הגדה הצפונית של הנחל.

מסלול ההגעה למעיין

עריכה

כעשרה ק"מ דרומה ממצפה רמון, על כביש 40, ישנה פנייה שמאלה לדרך עפר לכיוון חניון בארות (קיים סימון אדום). נסיעה של כחמישה קילומטרים נוספים מובילה לחניון בארות, וממנו ישנה פנייה ימינה (גם כאן הסימון אדום). בהתפצלות הבאה מופיע שילוט של פנייה ימינה, ומשם ישנה נסיעה עד לרחבת החניון של עין סהרונים.

מסלול ההליכה למעיין הוא בשטח מישורי ברובו. במהלך ההליכה מתגלה המעיין עצמו מאחת ממדרגות הסלע, בצורת כתם ירוק של הצמחייה ומים הבולטים בשטח. מסלול הטיול הוא מעגלי, ומחזיר את המטיילים בהליכה לחנייה.[2][3]

לקריאה נוספת

עריכה
  • אנציקלופדיה מפה כרך 5/ מרקוס מנחם
  • מדריך ישראל החדש- הר הנגב והערבה כרך 15/ ספי בן יוסף
  • שביל בצד/ אורי דבריו

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עין סהרונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עין סהרונים, באתר מסלולים
  2. ^ 1 2 3 הר סהרונים ועין סהרונים, באתר רשות הטבע והגנים
  3. ^ 1 2 3 פרסת נקרות, באתר טבע ונופים בישראל
  4. ^ 1 2 עין סהרונים, באתר מסלולרי
  5. ^ נגב עין סהרונים, באתר טיפ לטריפ