פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

עין תורעאן (נכתב לעיתים: תרען, תורען, טורען) הוא מעיין הסמוך לכפר טורעאן בגליל התחתון.

השם תרען נזכר במדרש שיר השירים רבה ('נשי תרען'). המעיין נקשר לסיפור הקרב בקרני חיטין כאחת הנקודות שדרכן עבר הצבא הצלבני בכיוון טבריה. בדומה למעיינות ומערות רבים בגליל, היווצרות המעין היא ככל הנראה תוצאה של השילוב בין מסלע גירני, מערכת שברים וסדקים וכמות משקעים רבה.

מיקוםעריכה

המעיין ממוקם כ-1.2 ק"מ צפונית מערבית מקצה הכפר הצפוני במעלה הוואדי שכיוונו בקטע הזה צפון מערב, הדרך מסומנת בסימון שבילים אדום ממרכז הכפר ועד המעיין, מהמעיין מטפס שביל (מסומן אדום) לאורך הוואדי (מתעקל לצפון מזרח) לכיוון הר תורען.

מי המעיין יוצאים מנקבה חצובה בסלע גירני החסומה בקיר אבנים. בקיר החוסם הותקנו ברזים שאפשרו שימוש במי המעיין אך אלה אינם תקינים (ביקור במקום ב-16.3.07). עד חיבור הכפר טורען לרשת המים בשנות החמישים של המאה ה-20 שימש המעיין כמקור המים של הכפר, ואנשיו היו מגיעים לקחת מים מהמעין בכלים מטלטלים. בשנת 1989 נמדדה במעין ספיקה של 180 ליטר בשעה. שיקום האתר בוצע על ידי התנועה האסלאמית.

היסטוריה ומסורתעריכה

השם תרען נזכר במדרש שיר השירים רבה: "נשי תרען היו כשרות עמדו על עצמן ולא נתנו מנזמיהן למעשה העגל" (שיר השירים רבה ו'9). מעריכים כי המדרש "שיר השירים רבה" נערך במאה השישית או לפניה. יש המזהים את הבקעה עם בקעת בית רימון הנזכרת אף היא במקורות.

את בקעת תרען חצתה לאורכה דרך רומית עתיקה שיצאה מעכו דרך ציפורי לכיוון הכנרת.

בכפר התגלו שרידי חומה, מערות ובורות עתיקים מהתקופה הרומית.[1]

המסורת בכפר מספרת שהוא קיים במתכונתו הנוכחית כ-200 שנה.

אחת המסורות הנוצריות מספרת שבקעת תורען נקראת בערבית מרג'-א-סונבול - עמק השיבולת, בגלל מעשה שאירע לישו ותלמידיו.

מעין טורען מוזכר במאמר של פרופסור בנימין זאב קדר אשר עוסק בניתוח מהלכי קרב קרני חיטין, אחת הסברות המוזכרות במאמר היא כי צבא הפרנקים בפיקודו של המלך גיי אשר היה במסע מציפורי לכיוון טבריה (כדי לסייע בהסרת המצור המוסלמי על העיר) השתלט על מעין טרען אך עזב אותו ופנה לכיוון העיר הנצורה.[2]

המחבר מציע הסבר לצעדם של הפרנקים, על ידי מדידת השפיעות של המעין היום [במעין טורען נמדדה שפיעה של 180 ליטר לשעה בלבד בשנת 1989] והשוואה למעיינות לאורך הציר [בעין ציפורי נמדדו ביולי 1950 86,000 ליטר בשעה, במעיינות ליד כפר חיטין נמדדו ביולי 1950 כ-17,000 ליטר בשעה] מגיע המחבר למסקנה כי ספיקות המעין גם בשנת 1187 היו נמוכות מידי כדי לספק את צרכיו של הצבא ולכן לא ניתן למנות את עזיבת המעין כחלק מהטעויות של המלך בניהול הקרב.

גאולוגיהעריכה

הגליל התחתון המרכזי בנוי ממערכת רכסים מקבילים בכיוון כללי מזרח למערב, בין הרכסים קיימות בקעות [למשל רכס הרי נצרת, בקעת תורען, הר תורען, בקעת בית נטופה]. מבנה המערכת הוא קמר (אנטי קלינה) שבותר על ידי מערכת שבירה גאולוגית לגושים מורמים (הורסטים) וגושים שקועים (גרבנים).

הגליל נשלט על ידי מסלע גירני [גיר, דולומיט, קרטון וחוור] ומתאפיין בריבוי של מערות ומעיינות בגלל תופעת הקרסט. תופעת הקרסט היא תוצאה של כמויות משקעים גדולות, מסלע גירני ומערכות שבירה וסידוק.

החבורה הגאולוגית הנפוצה בגליל היא חבורת יהודה הכוללת סלעי דולומיט, גיר וקרטון ומשויכת לתקופות קנומן וטורון. על פי המפות הגאולוגיות המסלע ברכס תורען משויך לתקופת הקנומן [97 מיליון שנה].

מקורותעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה