עינב קטן-שמיד

חוקרת ומורה למחול ישראלית
אין תמונה חופשית

עינב קטן-שמיד (נולדה ב-1977 בשם עינב קטן) היא חוקרת בתחום הפילוסופיה של המחול ומנהלת בית הספר למחול בסמינר הקיבוצים.

קריירה מקצועיתעריכה

בתיאטרוןעריכה

בשנת 1997 נרשמה קטן-שמיד ללימודי תיאטרון ומשחק ב"תיאטרון החדר". במסגרת הלימודים השתתפה בהצגת הדגמה של בית הספר "המעגל הפתוח - דם".[1] לאחר סיום לימודיה המשיכה לעבוד בתיאטרון כמנהלת תכנים. בשנת 2003 החלה קטן-שמיד להשתתף בשיעורי הבוקר של להקת בת שבע,[2] והמשיכה לרקוד גם במהלך לימודיה לתואר שני.[3]

באקדמיהעריכה

ב-2002 סיימה בהצטיינות תואר ראשון בתוכנית הרב תחומית לאומנויות באוניברסיטת תל אביב, וב-2006 סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. את עבודת התזה שלה כתבה על ספרו של קפקא "הטירה" בהנחייתו של פרופסור משה צוקרמן. קטן-שמיד הגישה את המחקר מייד לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, שלדבריה השפיעה על כתיבתה לאחר שחשה כי בתוך הקונפליקטים החברתיים, אין אף קול שביטא את קולה.[4]

בשנת 2007 יצאה לשנת מחקר באוניברסיטת בוסטון, ולאחריה התארחה במשך סמסטר אחד במחלקה למחול של בית הספר הגבוה לאמנויות, ג'וליארד בניו יורק. את עבודת הדוקטורט שלה כתבה בזמן ששימשה כעמיתת מחקר באוניברסיטת הומבולט בברלין. נושא המחקר היה שפת התנועה של אוהד נהרין, והמחקר נכתב בהנחיה משותפת מתל אביב, ניו יורק וברלין. בעקבות הדוקטורט הוציאה את הספר Embodied Philosophy in Dance שהתפרסם בשנת 2016 ומכר למעלה מ-15,000 עותקים.[5]

לאורך השנים שימשה קטן-שמיד כמרצה וכעוזרת מחקר והוראה בקורסים שונים במכללת שנקר, בית ברל ואוניברסיטת תל אביב.[6] את הפוסט־דוקטורט שלה עשתה קטן-שמיד במעבדה הבין־תחומית "דימוי, ידע, עיצוב" (Gestaltung, Knowledge, Image) באוניברסיטת ברלין, ובמחקרה חיברה בין פילוסופיה, טכנולוגיה ומחול במציאות מדומה. במקביל לימדה מחקר פרקטי ותאורטי של תנועה במסגרות שונות, ביניהן התוכנית לתואר שני בכוריאוגרפיה בבית הספר הגבוה למחול עכשווי בברלין (HZT).[2]

בהמשך, התחילה מחקר מקיף סביב עבודתן של שש כוריאוגרפיות ישראליות: יסמין גודר, ענת דניאלי, אילנית תדמור, דנה רוטנברג, דנה יהלומי ורננה רז.[5] במסגרת המחקר יזמה קטן-שמידט בתקופת מגפת הקורונה סדרת שיחות מקוונות לקהל הרחב, בהן שוחחו היוצרות על הפעילות האומנותית שלהן בהקשר של מגע על הבמה, בסטודיו ובחיי היום יום.[7] בספטמבר 2021 הפסיקה את המחקר עם כניסתה לתפקיד מנהלת בית הספר למחול בסמינר הקיבוצים במקומה של שלומית עפר.[4]

חיים אישייםעריכה

קטן-שמיד הייתה נשואה בעבר לאמיר אוריין, המבוגר ממנה ב-34 שנים, שלימד אותה בתיאטרון החדר בסוף שנות ה-90. השניים נפרדו לאחר שבע שנות זוגיות.[8]

ב-2016 נישאה לצלם והקולנוען הגרמני אלכסנדר שמיד, אותו הכירה בתקופת מגוריה בברלין. השניים מתגוררים ביפו.[5]

עינב היא טבעונית. בילדותה עברה בהדרגה לתזונה צמחונית וכעבור כמה שנים עברה לתזונה טבעונית.[3]

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תיאטרון החדר - הצגות, באתר www.roomtheater.co.il
  2. ^ 1 2 "חברו בין מאמץ לתענוג!" - התגברות על הפער התפישתי בין גוף לנפש, באתר יומני מחול
  3. ^ 1 2 כהן, ריקי (2004-06-25). "געגועים למילקי". Ynet. נבדק ב-2022-11-24.
  4. ^ 1 2 ."ליצור ולא רק לספוג": - שיחה עם ד"ר עינב קטן-שמיד עם כניסתה לתפקיד מנהלת בית הספר למחול של סמינר הקיבוצים, באתר יומני מחול
  5. ^ 1 2 3 Reut Barnea, נכון לעכשיו // עינב קטן־שמיד, בית הספר למחול, סמינר הקיבוצים, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2022-09-10
  6. ^ עינב קטן שמיד, קורות חיים, באתר מכללת בית ברל
  7. ^ Play - סטודיו לתנועה אימפרוביזציה וקונטקט, Touching Gestures, באתר www.facebook.com, ‏15 באוגוסט 2021
  8. ^ "אורייניזם". הארץ. נבדק ב-2022-11-24.