עיריית אשדוד

גוף השלטון המקומי האחראי לניהולה השוטף של העיר אשדוד

עיריית אשדוד היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר אשדוד. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה.

עיריית אשדוד
בית עיריית אשדוד, דצמבר 2023
בית עיריית אשדוד, דצמבר 2023
שמות קודמים
  • מועצה מקומית אשדוד-ים
  • מועצה מקומית אשדוד
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד ראשי רחוב הגדוד העברי 10, קריית התרבות ע"ש צבי צילקר, אשדוד
מנכ"ל אילן בן עדי
אנשי מפתח
  • ד"ר יחיאל לסרי – ראש העירייה
  • אברהם אמסלם – מ"מ רה"ע
  • גבריאל כנפו – מ"מ רה"ע
  • יניב קקון – משנה לרה"ע
  • שמעון כצנלסון – סגן רה"ע
  • אלי נכט – סגן רה"ע
  • יחיאל וינגרטן – סגן רה"ע
עובדים כ-2,800[1]
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־56 שנים)
נוצר מתוך מועצה מקומית אשדוד
פרסים והוקרה
www.ashdod.muni.il
קואורדינטות 31°47′31″N 34°38′17″E / 31.7920336°N 34.6380903°E / 31.7920336; 34.6380903
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראש עיריית אשדוד, החל מ-2008, הוא ד"ר יחיאל לסרי. מנכ"ל העירייה הוא אילן בן עדי. נכון ל-2019, עובדים בעירייה כ-3,000 עובדים.[2]

היסטוריה עריכה

המאה ה-20 עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אשדוד במאה ה-20 בוויקישיתוף

בשנים הראשונות להקמת המדינה, נשלחו קבוצות של מודדים ומתכננים לאזור סוכריר כדי לבחון אתר להקמת תחנת כוח ונמל חדשים בדרום המדינה. ב-1954 שלח ראש הממשלה דוד בן-גוריון מכתב למיליונר עובד בן עמי, ראש עיריית נתניה וממקימיה, ובו כתב: ”עשה בשביל הדרום כפי שעשית בשביל הצפון”, בהתייחסו להקמת עיר נמל חדשה בדרום הארץ. בעקבות קריאה זו בן עמי סיפר: ”לקחתי את הג'יפ ונסעתי לאורך החוף עד שהגעתי לחולות אשדוד. היום היה יפה, השמש זרחה והחול נצץ. טיפסתי לגבעת יונה ואמרתי לעצמי: אם ממשלת ישראל תקים פה נמל, אני אקים את העיר”. כשבא בן-גוריון לשר האוצר לוי אשכול עם ההצעה, אשכול טען כי אין בידיו את המימון הדרוש להקמת הנמל, אך ”אם בן עמי יצליח לגייס 30 מיליון דולר, התוכנית תוכל לצאת אל הפועל”.

במאי 1965 נפתחה ברובע ב' הספרייה הציבורית הראשונה באשדוד במבנה זמני, במעמד סגן שר החינוך אהרן ידלין,[3] וב-1971 הוקמה באופן רשמי באותו רובע, הספרייה העירונית ע"ש יוסף מאירהוף בתרומת הסוכנות היהודית וקרן מאירהוף מבולטימור.[4]

מראשית שנות ה-70 ואילך, עם התרחבות העיר, אופי התכנון המקדים לרבעים התבלט. כל רובע בעיר החל משמש כיחידה עצמאית הכוללת מרכז מסחרי, מתנ"ס, בית ספר תיכון, בתי ספר יסודיים, גנים ציבוריים, תחנה לבריאות המשפחה וקופת חולים. ברבעים המזרחיים (ו' ו-ח'), נבנו בריכות שחייה עירוניות. באותו עשור, התגבר החשש מפיגועי טרור בעיר – במיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973. מועצת העירייה הקימה בתגובה בה משמר אזרחי חמוש שנהג לערוך סיורים במוסדות העירוניים ובבתי הספר ובגנים. משרדי המשמר מוקמו בדרום רחוב הראשונים ברובע א'.[5]

ב-7 במרץ 1984 התרחש בעיר הפיגוע בקו 9 ברחוב רוגוזין בפאתי רחוב חיים משה שפירא ברובע ד', בו שכן אז בית העירייה (כיום, בניין המשרדים "בית אוצר"). בפיגוע התפוצץ רימון יד ונרצחו 3 מתושבי העיר ונפצעו 8, כולם מנוסעי האוטובוס. ראש העירייה אריה אזולאי – הרי שהדף הפיצוץ נשמע היטב ממשרדי העירייה הסמוכים – סייע להחשת מתנדבי המשמר האזרחי למקום.[6] בחשש שתושבי העיר יקחו את החוק לידיים, הנהלת העירייה התכנסה לישיבה מיוחדת שהסתכמה בהחלטה לפעול להרגעת הרוחות בעיר.[6]

המאה ה-21 עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אשדוד במאה ה-21 בוויקישיתוף
 
מרכז הצעירים "כיוונים" הוקם ב-2013
 
בניית הרובע המיוחד (קריית פרס), 2023

ב-2011 החלו לפעול בעיר "מינהלות רבעים" שתפקידן להוות זרוע ביצועית של גופי העירייה השונים לשם שיפור ופיתוח השירותים לתושב ברמה הפנים-רובעית.[דרוש מקור]

ב-2013 הקימה את מרכז הצעירים "כיוונים" במטרה לתת מענה לצורכי הצעירים בעיר (בגילאי 18 עד 35) בתחומים תעסוקה, מעורבות חברתית, עלייה, השכלה גבוהה, וגיוס לצה"ל.[7] המרכז מייעץ לעירייה בכל הנוגע להתנהלות מול התושבים הצעירים.[7] באותה שנה, הקימה את פארק אשדוד-ים – הפארק העירוני הגדול בעיר, בסמוך לחוף הקשתות ולמרינה אשדוד.

 
האגם המלאכותי בפארק אשדוד ים, 2024

ב-2016 הוחלט להוציא לפועל את בניית רובע י"ד בדרום העיר — הרובע האחרון שהופיע בתוכנית חלוקת העיר לרבעים שטרם נבנה — בעקבות תמיכה נרחבת במועצת העירייה.[8] היתכנות בניית הרובע, ששטחו חולש על פארק החולות והדיונה הגדולה – הוטלה בספק במשך שנים. אישור הבנייה נעשה בצל התנגדותם של סביבתנים, רשות הטבע והגנים וכן הפורום העירוני לאיכות הסביבה, עקב חשיבותו האקולוגית הגדולה לאזור. ב-2022 אושרה בנייתו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.[9]

ב-2017 החליטה עיריית אשדוד על הפסקת השימוש במוצרים חד-פעמיים בגנים ובצהרונים בעיר.[10]

ב-2018 החלה את הקמתו של הארכיון לתולדות אשדוד לאיסוף מידע היסטורי אודות תולדות העיר באופן דיגיטלי.[11] הקמתו נגנזה תחילה, אך ב-2023 הוחלט, בזמן כהונת ראש העירייה לסרי, לפתוח אותו לציבור ב-1 במאי לרגל ציון שנת ה-67 לעיר. הארכיון כולל חומר היסטורי רב אודות העיר, כגון פרוטוקולים, התכתבויות, פרסומים, תצלומים, מפות, כרזות, וסרטים תיעודיים.

בתחילת 2019, במעמד פתיחתה המחודשת של הספרייה העירונית ב-2021, הודיעה העירייה כי תקים ספרייה חדשה לצד הספרייה הוותיקה ברובע ב' בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר, ש"תתמקד בעולם הדיגיטלי".[12][13] תושבי העיר השתתפו באופן מקוון בתהליך תכנונה.[14][15]

באוגוסט 2020, החליטה עיריית אשדוד על "חשמול" כל צי כלי הרכב התפעוליים שלה, על ידי החלפת הרכבים ממונעי הבנזין והסולר שהחזיקה, ברכבים חשמליים בעלי טווח נסיעה ארוך.[16]

במרץ 2021, יחד עם מרכז כיוונים, הקימה העירייה את האקסלרטור לחברות ההזנק "האב אשדוד" (HUB Ashdod או "HUB ASH") במטרה לעודד יזמות והקמת חברות הזנק מקומיות. האקסלרטור מציע ליזמים מאשדוד חלל עבודה משותף המעודד רישות עסקי ("נטוורקינג") עם יזמים וסטארטאפיסטים החברים בו.[17][18]

ביולי 2021 הצביעה מועצת העירייה פה אחד על הוצאת מוצרים חד פעמיים, זכוכית וקשיות מרצועת החוף של העיר, ביוזמת ראש העירייה לסרי ובתמיכת האיחוד האירופי במסגרת "Green Deal" (אנ').[10][19] במסגרת היוזמה העירונית, שנקראה "החוף שלי רב פעמי!", חולקו למתרחצים בחופים בקבוקי שתייה רב פעמיים ונאספו בדלי סגריות, שאריות פלסטיק במסגרת מבצע ניקיון חופים התנדבותי של מינהלות הרבעים הוותיקים.[20][21] מוקדם יותר באותה שנה, רשות הספורט העירונית ערכה יחד עם האיחוד פסטיבל כדורגל לקראת יורו 2020 (2021) באצטדיון הסינתטיקו ברובע ב'.[22]

 
שלט מידע על בניית הרובע המיוחד, 2024

באפריל 2021 החליטה עיריית אשדוד לקרוא לרובע המיוחד בשם "קריית פרס" להנצחתו של שמעון פרס, שהיה אזרח כבוד של העיר משנת 1986.[23]

מ-2016 עד 2022 הוציאה לפועל את רפורמת הפיתוח מוטה-התחבורה הציבורית Reway (או Ashdod Metro Bus) בעיר.

 
נתיבי תחבורה ציבורית בשדרות הרצל, רובע הקריה

אירועים עריכה

 
ראש העירייה לסרי בסיור עם שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו בחמ"ל העירוני, לאחר פגיעת רקטת גראד ששוגרה מרצועת עזה לעיר, התפוצצה ופצעה תושבים – מבצע צוק איתן, קיץ 2014

מחאת השבת עריכה

בינואר 2018, הכנסת העשרים אישרה את התיקון לפקודת העיריות (שנודע כ"חוק המרכולים")[24], הקובע כי חוק עזר עירוני בעניין פתיחת בתי עסק בימי מנוחה טעון אישור של שר הפנים. בעקבות החקיקה, הוקשחה אכיפת העירייה בעניין, ופקחיה החלו לגבות קנסות לבעלי חנויות שפתחו אותן בשבת, כשהמקרה הבולט ביותר היה בקניון BIG Fashion בעיר, הפתוח בשבתות כשגרה.[25] בסוף אותו החודש, קמה בתגובה "מחאת השבת" שדרשה ממועצת העירייה לחוקק חוק עזר שיעגן את הסטטוס קוו שהיה נהוג בעיר – שאיפשר חופש דת וקיום צביון דתי, דוגמת הסגירה החלקית לכניסת רכבים בימי מנוחה ברובע ז' שהוא בעל רוב תושבים דתי, וכן החופש מדת מנגד — פתיחת בתי עסק בימי מנוחה ללא חלוקת קנסות.[26][27][28] במרץ, לאחר 3 שבועות שבהם העירייה נמנעה מאכיפת החוק[29], הודיע ראש העירייה לסרי בסופה של ישיבת מועצה סוערת, כי העירייה תחדול כמעט לגמרי מגביית הקנסות – וכי החוק ייאכף רק על עסקים שיפעלו בסמוך לשכונות חרדיות ולבתי כנסת.[29]

יום חילופי השלטון עריכה

מאז 2019 העירייה מקיימת את "יום חילופי השלטון" ביוזמת מועצת התלמידים והנוער העירונית[30], שבמסגרתו הם מחליפים באופן סמלי את אנשי העירייה בתפקידיהם, ודנים איתם באינטרסים של הנוער בעיר.[31]

כיכר החטופים והמאבק העירוני להשבת החטופים עריכה

במהלך מלחמת חרבות ברזל, הפכה העירייה את רחבת ביתה, בשיתוף פעולה עם "מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים", למקום התכנסות לעצרות הזדהות עם המשפחות שבניהן ובנותיהן נחטפו לעזה במתקפת הפתע של חמאס וארגוני הטרור הפלסטינים על יישובי עוטף עזה בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023.[32] זאת, בדומה לכיכר החטופים בתל אביב.

עוד בתחילת המלחמה, העירייה הצטרפה לקמפיין הארצי, ומימנה שלטי חוצות, סטיקרים וטקסים בבתי ספר הקוראים להשבתם.[32][33]

כחלק מאותו מאבק עירוני, בנובמבר 2023, פסל המפרשים בכיכר יהודי סלוניקי ופסל עין השמש בכיכר היובל הוארו בצהוב כאות סולידריות עם החטופים במלאת חודש למתקפה.[34] בינואר 2024, הפסל הואר בכתום לציון יום הולדת שנה לכפיר ביבס – תינוק ישראלי שנחטף לעזה עם משפחתו במהלך הטבח בניר עוז.[35][36]

חברות עירוניות עריכה

 
המרכז העירוני לנוער ע"ש קופף – מופעל על ידי החברה לתרבות

עיריית אשדוד מפעילה מספר חברות עירוניות לשם ביצוע הניהול השוטף של העיר:[37]

  • החברה לתיירות
  • החברה העירונית לתרבות הפנאי
  • הרשות העירונית לספורט
  • מהות
  • החברה העירונית לפיתוח אשדוד (חפ"א)
  • המשכן לאמנויות הבמה

בית העירייה עריכה

 
בניין אגף הגבייה, המשמש גם מרכז שירות ייעוץ לאזרח, 2023
  מדיה וקבצים בנושא בית עיריית אשדוד בוויקישיתוף

בית עיריית אשדוד נמצא בקריית התרבות ע"ש צבי צילקר – ראש העירייה שכיהן בתפקיד במשך התקופה הארוכה (33 שנים) ביותר ומזוהה כמי שפיתח רבות את העיר.[38] בניין העירייה שכן תחילה ברובע א', ומשם עבר[דרושה הבהרה] לבניין שידוע כיום כ"בית האוצר" ברובע ד'. ב-1996[39], עברה העירייה לבניינה החדש בקריית התרבות. מרבית הההפגנות והמחאות בעיר נערכות ברחבת בית העירייה וברחבת גן העיר[40] הסמוכה.

בית העירייה שוכן בסמוך לשאר מבני התרבות הראשיים בעיר – מרכז תרבות מונארט, מוזיאון אשדוד לאמנות, המשכן לאמנויות הבמה ומרכז פסג"ה.


ב-2022 אגף הגבייה של העירייה עבר לבניין חדש ליד מרכז כיוונים, המשמש גם כמרכז שירות ייעוץ לאזרח.[41]

מבנה פוליטי עריכה

בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית אשדוד (וכפי כל עירייה במדינת ישראל) עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה, נבחרים בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת חברי מועצת העיר, המתמודדים ברשימות שונות שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית. ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העיר, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה, פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.

ראש העירייה עריכה

 
עובד בן עמי, ראש צוות ההקמה מטעם הממשלה
 
צבי צילקר, ראש העירייה שכיהן בתפקיד את משך הזמן הרב ביותר – 33 שנים, ומזוהה עם פיתוח העיר[38]
 
ד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד החל משנת 2008
מס' שם קדנציות זמן כהונה סיעה רקע אירועים עיקריים
1 עובד בן עמי 1 19561959 ראש צוות ההקמה מטעם מדינת ישראל איש עסקים ויהלומן, גויס על ידי שר האוצר לוי אשכול לתמיכה כספית בהקמת עיר נמל בשטחה של אשדוד, לאחר שפעל להקמת נתניה ואבן יהודה.[43] ממקימי "קבוצת בוני ערים", שבנתה את יחידות הדיור הראשונות במועצה.[44] כיהן עד הקמת המועצה הראשונה.
על שמו קרויה שדרה בדרום העיר, החוצה אותה ממזרחה למערבה.
עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב עד הקמת המועצה הראשונה.
2 דב גור 1 19591960 נציג עצמאי מטעם משרד הפנים מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 לשמש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים. חצי שנה לאחר מינויו לראש המועצה, הגיש גור את התפטרותו למשרד הפנים, מסיבות אישיות.
על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
3 אפרים לנגסנר מ"מ 1960 מפד"ל סגנו, וממלא מקומו של דב גור.
4 רוברט חיים 1 19611963 מפא"י נבחר לראשות המועצה בבחירות הראשונות אליה. יליד מצרים, בעברו כלכלן. שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף.
בחר את סמל העוגן והאריה של העיר, הניח את אבן הפינה של הנמל וליווה את הקמתו. בתקופתו נפרסו תשתיות רבות והוקמו מפעלים גדולים שתרמו לעתידה של העיר.
5 אבנר גרעין 1 1963–1968 מפא"י כיהן כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד יוגוסלביה, בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג. בכהונתו נעשה התכנון לחלוקת העיר אשדוד ל-17 רבעים שבמרכזם הקריה ("הסיטי").
6 צבי צילקר 3 19691983 הליכוד נציג הליכוד – ראש העירייה השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים 19691983. יליד גרמניה, בעברו שימש כמהנדס העיר. הביא למימוש את מרבית התוכנית לחלוקת העיר, שנעשתה בכהונת קודמו, גרעין.
כיהן בה את תקופת הזמן הארוכה ביותר, ונחשב לאחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
7 אריה אזולאי 1 19841989 העבודה יליד מרוקו, בעברו איש חינוך. בתקופת כהונתו התקיים הפיגוע בקו 9, והוא פעל להרגעת הרוחות בעיר – שפעלו בה ערבים רבים באותה התקופה.[45]
8 צבי צילקר 3 19892008 הליכוד נציג הליכוד ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "קדימה" – נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-2003, רץ ברשימה עצמאית וב-2005 הצהיר על תמיכתו באריאל שרון, אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד.
על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד 2008. כיהן כחבר מועצה כ-51 שנים, וכ-33 שנים כראש עירייה.[46]
בניית ופיתוח רובע הקריה במרכז העיר.
9 ד"ר יחיאל לסרי 3 2008 "אשדוד בתנופה", הליכוד נציג סיעת "אשדוד בתנופה" והליכוד, שירת בצה"ל כרופא הראשי של חיל הים בדרגת סגן-אלוף, רופא במקצועו. יליד מרוקו, בעבר כיהן מטעם הסיעה העצמאית "אשדוד החדשה", וקודם לכן בתור חבר הכנסת בין 2001 ל-2003. בכהונתו הוקמו בעיר בית החולים אסותא אשדוד, ואירעה תנופת בנייה מאסיבית בדרום העיר – אליה אשדוד מתרחבת.

מועצה עריכה

מועצת העירייה עריכה

המועצה ה-11 (2018-2023) עריכה
  1. יחיאל לסרי (ראש העירייה)
  2. מאיר אברג'ל
  3. אלכסנדר אוברפלד
  4. מני אזולאי
  5. אורית אלמוזלינו רייז
  6. חיים אמסילי
  7. אבי אמסלם (מ"מ רה"ע)
  8. משה בוטרשוילי
  9. הלן גלבר
  10. חנוך דרך ארליך
  11. גרשוב ולדימיר
  12. דוד טוויטו
  13. אהרון כהן
  14. גבריאל כנפו (מ"מ רה"ע)
  15. שמעון כצנלסון (סגן רה"ע)
  16. אלי לחמני
  17. אופיר לסרי
  18. שרון מרק
  19. אפרת נאור
  20. אלי נכט (סגן רה"ע)
  21. גרשון פלדמן
  22. אברהם פלר
  23. יניב קקון (משנה לרה"ע)
  24. לינה קרצמו
  25. שמואל שוק
  26. אברהם דרעי
  27. אפרים וובר
  28. סטלה ויינשטיין
  29. יחיאל וינגרטן (סגן רה"ע)
המועצה ה-10 (2013-2018) עריכה
  1. יחיאל לסרי (ראש העירייה)
  2. צחי אבו
  3. חיים אמסילי
  4. אבי אמסלם
  5. שירלי אסולין
  6. משה בוטרשווילי
  7. לובה בורשטיין
  8. דוד בן חמו
  9. מאיר בן סימון
  10. ולדימיר גרשוב
  11. בוריס גיטמן
  12. הלן גלבר
  13. משה דנינו
  14. אפריים וובר
  15. אלון חסן
  16. דוד טלקר
  17. יעקב טסלר
  18. גבי כנפו
  19. עמרם כנפו
  20. שמעון כצנלסון
  21. אלי לחמני
  22. מרדכי ליברמן
  23. גרשון פלדמן
  24. יהודה פרנקל
  25. צבי צילקר
  26. נעים שומר
  27. עזרא שור
  28. אבינועם שושן
המועצה ה-9 (2008-2013) עריכה
  1. יחיאל לסרי (ראש העירייה)
  2. ולדימיר אדלשטיין
  3. שמעון אטיאס
  4. שלמה אלבז
  5. אנטון קוזין
  6. משה בוטרשווילי
  7. לאון בנלולו (סגן רה"ע)
  8. מרי ברוסקין
  9. יצחק גבאי
  10. בוריס גיטמן (מ"מ רה"ע)
  11. הלן גלבר
  12. ולדימיר גרשוב (סגן רה"ע)
  13. יצחק דרי
  14. אפרים וובר
  15. בנימין חדד
  16. יבגני טיומקין
  17. דוד טלקר
  18. יעקב טסלר
  19. גבריאל כנפו (יו"ר המועצה)
  20. עמרם כנפו (מ"מ רה"ע)
  21. הרב מרדכי ליברמן (סגן רה"ע)
  22. אריה ללוש
  23. לריסה לנין
  24. מאיה סלוצקי
  25. יהודה פרנקל
  26. צבי צילקר
  27. בועז רענן
המועצה ה-8 (2003-2008) עריכה
  1. צבי צילקר (ראש העירייה)
  2. שמעון אטיאס
  3. שלמה אלבז
  4. משה בוטראשוילי
  5. משה בורשטיין
  6. דניאל בן אבו
  7. ג'קי בן זקן
  8. אליהו בן חמו
  9. לאון בן לולו
  10. ארקדי ברובר
  11. מרי ברוסקין
  12. בוריס גיטמן
  13. יצחק גל
  14. ולדימיר גרשוב
  15. עובדיה דהן
  16. יצחק דרי
  17. אפרים וובר
  18. דוד טלקאר
  19. יפים ליפס
  20. עמרם כנפו
  21. מרדכי ליברמן
  22. אריה ללוש
  23. לריסה לנין
  24. יחיאל לסרי
  25. אלייה מושייב
  26. מאיה סלוצקי
  27. מאיר עמר
  28. גרשון פלדמן
  29. מרינה רוז'נקו
המועצה ה-7 (1998-2003) עריכה
  1. צבי צילקר (ראש העירייה)
  2. אלה אברבוך
  3. שמעון אטיאס
  4. מרקו אשכנזי
  5. ג'קי בן זקן
  6. אליהו בן חמו
  7. אייל בן שמחון
  8. ארקדי ברובר
  9. מרי ברוסקין
  10. אילן גילאון
  11. נינה גינזבורסקי
  12. פירה גרינס
  13. ולדימיר גרשוב
  14. עובדיה דהן
  15. יצחק דרי
  16. אפרים וובר
  17. מילה טנדלר
  18. צביקה יעקב
  19. עמרם כנפו
  20. שמעון כצנלסון
  21. אשר לוי
  22. אריה ללוש
  23. לריסה לנין
  24. יחיאל לסרי
  25. אהרון משיאשוילי
  26. גרשון פלדמן
  27. דוד פרייפלד
  28. שמשון שהרבני
המועצה ה-6 (1993-1998) עריכה
  1. צבי צילקר (ראש העירייה)
  2. אסתר אטיאס
  3. שלמה אלזרע
  4. משה אלמליח
  5. מרדכי אשכנזי
  6. משה בורשטין
  7. ג'קי בן זקן
  8. אליהו בן חמו
  9. דניאל בנלולו
  10. אייל בן שמחון
  11. אילן גילאון
  12. עובדיה דהן
  13. גד דיעי
  14. יצחק דרי
  15. חיים ורדה
  16. יהושע זונטג
  17. אברהם חזי
  18. שמעון כצנלסון
  19. אשר לוי
  20. סופה לנדבר
  21. אורי מור יוסף
  22. אהרון משיאשוילי
  23. אבינועם סרי
  24. ציון עמר
  25. סלומון פינטו
  26. אבי פלדינגר
  27. משה פרחן
  28. שמשון שהרבני
  29. לוי שמעוני
המועצה ה-5 (1989-1993) עריכה
  1. צבי צילקר (ראש העירייה)
  2. אריה אזולאי
  3. יהודה אלבז
  4. ניסים אלבז
  5. משה אלמליח
  6. יהודה בן הרוש
  7. אליהו בן חמו
  8. שמשון בן יוסף
  9. משה דירנפלד
  10. יצחק דרי
  11. סעדיה דרעי
  12. ניסים חדד
  13. שמעון כצנלסון
  14. אשר לוי
  15. סופה לנדבר
  16. אורי מור יוסף
  17. אהרון משיאשוילי
  18. אבינועם סרי
  19. ארז רן
  20. נעים שומר
  21. לוי שמעוני
המועצה ה-4 (1983-1989) עריכה
  1. אריה אזולאי (ראש העירייה)
  2. משה בורשטיין
  3. סם בלום
  4. יעקב בן זיקרי
  5. אלי בן חמו
  6. חיים ברודג'ק
  7. מריו ברנט
  8. אפרים גור
  9. גד דיעי
  10. סעדיה דרעי
  11. ניסים חדד
  12. אורי מור יוסף
  13. אהרון משיאשוילי
  14. אבינועם סרי
  15. עדי עם שלום
  16. שמשון פז
  17. איתן פרוטיץ
  18. צבי צילקר
  19. רוחמה קציר
  20. משה שאולי כהן
  21. נעים שומר
המועצה ה-3 (1979-1983) עריכה
  1. צבי צילקר (ראש העירייה)
  2. יוסף אביטן
  3. ראובן אבל
  4. שלמה אלקבץ
  5. יוסף אסרף
  6. משה בורשטיין
  7. סם בלום
  8. יהודה בן הרוש
  9. אלי בן חמו
  10. שרית גרינברג
  11. דני דדון
  12. משה הרב שאולי כהן
  13. מאיר חזוט
  14. שרה לוין
  15. משה משיאשוילי
  16. מאיר מיכא
  17. אשר מלול
  18. אבינועם סרי
  19. עדי עם שלום
  20. מנחם פולק
  21. אביגדור תשובה
המועצה ה-2 (1974-1979) עריכה
  1. אריה אזולאי (ראש העירייה)
  2. יוסף אביטן
  3. ראובן אבל
  4. שלמה אלקבץ
  5. יוסף אסרף
  6. משה בורשטיין
  7. סם בלום
  8. יהודה בן הרוש
  9. אלי בן חמו
  10. שרית גרינברג
  11. דני דדון
  12. משה הרב שאולי כהן
  13. מאיר חזוט
  14. שרה לוין
  15. משה משיאשוילי
  16. מאיר מיכא
  17. אשר מלול
  18. אבינועם סרי
  19. עדי עם שלום
  20. מנחם פולק
  21. אביגדור תשובה
המועצה ה-1 (1969-1974) עריכה
  1. צבי צילקר (ראש העירייה)
  2. יוסף אביטן
  3. ראובן אבל
  4. יוסף אסרף
  5. יעקב ארגמן
  6. סם בלום
  7. יעקב בן זיקרי
  8. שאול בן שמחון
  9. ג'ילברט דוקהן
  10. יהושע זונטג
  11. דוד מוסקוביץ
  12. ישראל אברהם סופר
  13. עדי עם שלום
  14. מלבינה פז
  15. אריה קלנג
  16. לוי שמעוני

המועצה המקומית (אשדוד ואשדוד-ים) עריכה

המועצה ה-4 (1968-1969) עריכה
  1. אבנר גרעין (ראש המועצה)
  2. יוסף אביטן
  3. יצחק בוסקילה
  4. יואב גבאי
  5. ג'ילברט דוקהן
  6. ניסים חדד
  7. שלמה לוי
  8. יצחק מדר
  9. אברהם סופר ישראל
  10. שרל פילו
  11. אריה קלנג

המועצה ה-3 (1963-1968) עריכה

  1. אבנר גרעין (ראש המועצה)
  2. יוסף אביטן
  3. יצחק בוסקילה
  4. יואב גבאי
  5. ג'ילברט דוכהן
  6. פנחס דרורי
  7. ניסים חדד
  8. שלמה לוי
  9. יצחק מדר
  10. אהרון נגרו
  11. אברהם סופר ישראל
  12. שרל פילו
  13. אריה קלנג
  14. חיים רוברט

המועצה ה-2 (1961-1963) עריכה

  1. רוברט חיים (ראש המועצה)
  2. מקלף אדרי
  3. אריאל אילת
  4. פרג' אסלן
  5. שאול בן שמחון
  6. שלום דנינו
  7. יוסף והבה
  8. לוי שלמה
  9. אפרים לנגסנר
  10. יצחק מדר
  11. זמושי עזריאל

המועצה ה-1 (1960-1961) עריכה

  1. דב גור (ראש המועצה)
  2. מכלוף אדרעי
  3. אוריאל אילת
  4. פרג' אסלן
  5. שאול בן שמחון
  6. שלום דנינו
  7. יוסף והבה
  8. שלמה לוי
  9. אפרים לנגסנר (מ"מ ראש המועצה)
  10. יצחק מדר
  11. חיים רוברט

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עיריית אשדוד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משאבי אנוש אתר עיריית אשדוד
  2. ^ רבקה יניב, ניתוח תקציב עיריית אשדוד ל-2019: שלושה מיליארד שקל, באתר כאן דרום אשדוד, ‏6 בינואר 2019
  3. ^   פתיחת הסיפריה העירונית באשדוד ברובע ב', במעמד סגן שר החינוך אהרון ידלין, מאי 1965, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
  4. ^   בניית הספרייה העירונית, רובע ב' באשדוד, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
  5. ^ משה דרור, אריאלה ברמכר (ע), הקדנציה השנייה, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022, עמ' 136
  6. ^ 1 2 ישראל אוחיון, יום קטלני: 32 שנה לפיגוע הראשון באשדוד, באתר אשדוד Online, ‏20 במרץ 2016
  7. ^ 1 2 מרכז הצעירים כיוונים באתר עיריית אשדוד
  8. ^ מנהל האתר, רוב מכריע במועצת העיר לבניית רובע י"ד, באתר אשדוד נט, ‏27 באוקטובר 2016
  9. ^ שמואל סרדינס, עכשיו זה רשמי הוועדה המחוזית מאשרת אלפי יחדות דיור ברובע יד, באתר אשדוד נט, ‏13 בנובמבר 2022
  10. ^ 1 2 מאשדוד ועד חופי אירופה: נקודות ציון חשובות במאבק האיחוד האירופי נגד זיהום הפלסטיק, באתר משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל, ‏8 ביולי 2021
  11. ^ שמואל סרדינס, כל ההיסטוריה במקום אחד – הארכיון העירוני לתולדות אשדוד הושק חגיגית, באתר אשדוד נט, ‏1 במאי 2023
  12. ^ שחר כחלון, ספריה חדשה וחכמה, באתר אשדוד נט, ‏2 בפברואר 2019
  13. ^ מערכת "כאן דרום", אחרי מתיחת פנים: פתיחה מחודשת לספרייה העירונית על שם מאירהוף באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏5 בנובמבר 2021
  14. ^ לראשונה: תושבי אשדוד מעורבים בתכנון מבנה ציבורי, באתר חדשות אשדוד - אשדוד10, ‏בינואר 2020
  15. ^ חשיפה: בקרוב תוקם ספרייה עירונית חדשה ומשודרגת, באתר אשדוד אונליין, ‏3 בינואר 2019
  16. ^ עוד רכבים חשמליים לטובת הסביבה, באתר עיריית אשדוד, ‏ינואר 2024
  17. ^ "תתחילו לשנן – HUB אשדוד", באתר עיריית אשדוד, ‏מרץ 2021
  18. ^ חלל עבודה האב אשדוד, באתר spacing
  19. ^ From Ashdod to the Beaches of Europe: Important Milestones in the EU's Battle against Plastic Pollution, משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל, ‏8 ביולי 2021
  20. ^ חן מור אטיאס, מיזם החוף שלי חד פעמי: הביקור המפתיע בחוף אשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏15 באוגוסט 2023
  21. ^ מנחם דויטש, חופי אשדוד תחת הקמפיין "החוף שלי רב פעמי", באתר חרדים אשדוד, ‏12 באוגוסט 2022
  22. ^ פסטיבל כדורגל, באתר משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל, ‏16 ביוני 2021
  23. ^ משה סידי, רובע חדש באשדוד - 'קריית שמעון פרס', באתר אשדוד10, ‏28 באפריל 2021
  24. ^ גדעון אלון, לאחר לילה ארוך: חוק המרכולים אושר בכנסת, באתר ישראל היום, 9 בינואר 2018
  25. ^ אבי כהן, העירייה חילקה דוחות לבעלי עסקים באשדוד, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2018
  26. ^ יניר יגנה‏, "נלחמים על החופש שלנו כיהודים": הפנים מאחורי מחאת השבת באשדוד, באתר וואלה!‏, 22 בינואר 2018
  27. ^ משה ויסברג, רבני אשדוד עושים סוף ל"מחאת השבת": רק הרב גולדקנופף מוסמך, באתר בחדרי חרדים, 18 בינואר 2018
  28. ^ יהודית קלר, מלחמת השבת באשדוד: "תחזרו לפוטין שלכם", באתר ynet, 14 בינואר 2018
  29. ^ 1 2 שלומי דיאז, אשדוד תפסיק לחלק דוחות לעסקים בשבת, באתר ישראל היום, 7 במרץ 2018
  30. ^ ראשת העיר ליום אחד, באתר אשדוד אונליין, ‏12 במרץ 2019
  31. ^ מערכת "כאן דרום", ראשת עיר ליום אחד: יום חילופי שלטון בעיריית אשדוד, באתר SchokenGroup, ‏8 ביוני 2022
  32. ^ 1 2 100 ימים – 100 דקות: עיריית אשדוד ציינה את הקמפיין למען החטופים, באתר אשדוד10, ‏14 בינואר 2024
  33. ^ חן מור אטיאס, מצטרפת למאבק: שלטי חוצות להשבת החטופים נתלו באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏5 בנובמבר 2023
  34. ^ שחר כחלון, לזכר הקורבנות כיכרות בצהוב, באתר אשדוד נט, ‏8 בנובמבר 2023
  35. ^ משה סידי, אשדוד כתומה – אשדוד עם כפיר ביבס, באתר אשדוד אונליין, ‏18 בינואר 2024
  36. ^ הצבע הכתום הפך לסמלה של משפחת ביבס, עקב היות שני בניהם, אריאל (בן 4) וכפיר (בן 9 חודשים) בעלי שיער ראש ג'ינג'י
  37. ^ חברות עירוניות באתר עיריית אשדוד
  38. ^ 1 2 עופר אדרת, ראש העיר אשדוד לשעבר צבי צילקר מת בגיל 88, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2021
  39. ^ בועז רענן, אשדוד 2000, אשדוד: החברה להגנת הטבע, סניף אשדוד, 2000, עמ' 53
  40. ^ מעבר לכביש ברחוב הגדוד העברי
  41. ^ עופר אשטוקר, עיריית אשדוד תקים בניין חדש לאגף הגבייה בעלות של יותר מ-30 מיליון שקל על פי הערכה, באתר אשדוד נט, ‏23 בפברואר 2017
  42. ^   בניין עיריית אשדוד הראשון, 1961, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
  43. ^ נ. שרוני, עיר נמל ישראלית תמצח במולדתו של גלית הפלשתי, מעריב, 4 בדצמבר 1956
  44. ^ אלה תולדות חוזה אשדוד, מעריב, 9 באוגוסט 1964
  45. ^ ישראל אוחיון, יום קטלני: 32 שנה לפיגוע הראשון באשדוד, באתר אשדוד אונליין, ‏20 במרץ 2016
  46. ^ עופר אדרת, ראש העיר אשדוד לשעבר צבי צילקר מת בגיל 88, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2021