עיר האלוהים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

[על אודות] עיר האלוהיםלטינית De Civitate Dei, ידוע גם בשם De Civitate Dei contra Paganos: [על אודות] עיר האלוהים כנגד עובדי האלילים) הוא ספר שנכתב בלטינית על ידי אוגוסטינוס בתחילת המאה ה-5. הספר עוסק בנושאים הקשורים באלוהים, במרטיריות, ביהודים ובפילוסופים נוצריים אחרים.

עיר האלוהים
De civitate Dei contra paganos
עמוד השער לעיר האלוהים, עותק משנת 1470.
עמוד השער לעיר האלוהים, עותק משנת 1470.
versus Sibyllae עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מאת אוגוסטינוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא פילוסופיה נוצרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
De civitate Dei, 1483

אוגוסטינוס כתב את מסתו על מנת להסביר את מערכת היחסים של הנצרות עם דתות ופילוסופיות מתחרות, ועם הממשל הרומי, בו השתלבה הנצרות במידה הולכת וגוברת. המסה נכתבה מעט לאחר שרומא נבזזה בידי הויזיגוטים בשנת 410. אירוע זה הותיר את רישומו על הרומאים ורבים ראו בו עונש על זניחתם את דתם האלילית. זהו הקשר החלטתו של אוגוסטינוס להציע את נחמת הנצרות, בכותבו כי עיר האלוהים תנצח בסופו של דבר, באופן סמלי. אוגוסטינוס הפנה את המבט השמימה, לכיוון גן העדן, מוטיב חוזר ביצירות נוצריות מתקופת שלהי העת העתיקה וחידוש מהפכני לאחר מילניום של התמקדות פגאנית בעניינים ארציים.

על אף כינונה של הנצרות כדתה הרשמית של האימפריה הרומית, אוגוסטינוס הפיץ מסר רוחני יותר מאשר פוליטי. על הנצרות, כך טען, להתעסק בירושלים האלוהית והמיסטית ולא בפוליטיקה הארצית. התאולוגיה שלו תמכה, ואף סייעה, להגדיר את הפרדת הכנסייה מהמדינה, שאפיינה את הפוליטיקה המערב אירופאית במרוצת ימי הביניים ולאחר מכן.

הספר מציג את ההיסטוריה האנושית כקונפליקט בין מה שאוגוסטינוס כינה "עיר האלוהים" לבין "עיר האדם" (קונפליקט שעתיד להסתיים בניצחונה של הראשונה). עיר האלוהים מאופיינת באנשים שוויתרו על עונג ארצי אשר הקדישו את חייהם לקידום ערכים נוצריים. מאידך, עיר האדם מורכבת מאנשים אשר תעו אל מחוץ לעיר האלוהים. שתי הערים אינם מכוונות לייצג מקומות או ארגונים ממשיים, אם כי ברור שאוגוסטינוס חשב כי הכנסייה הנוצרית מהווה את לבה של עיר האלוהים:

חילקתי את המין האנושי לשני סדרים. האחד מכיל את אלו אשר חיים על פי דרך האדם, והאחר את אלו אשר חיים על פי דרכו של האל. כיניתי שני סדרים אלו, בצורה אלגורית, כשתי ערים: כלומר, שתי חברות של אדם. האחת המיועדת לשלטון נצחי עם האל, והאחרת אשר עתידה להתנסות בעונשים נצחיים עם השטן.

עיר האלוהים, ספר XV, פרק 1

מבנה הספר

עריכה

החיבור מחולק לשלושים ושניים פרקים (המכונים ספרים), המשויכים לשני חצאים. חציו הראשון של החיבור (ספרים I-X) מוקדש לדיון אודות הדת והפילוסופיה ברומא. חציו השני של הספר (ספרים XI-XXII) מוקדש לדיון אודות היחס בין עיר האלוהים השמיימית, לעיר הארצית.

  • ספרים I–V מוקדשים בעיקרם לביקורת על הדת הפגאנית
    • ספר I: ביקורת על עובדי האלילים התולים את נפילתה של רומא, בקבלת הנצרות, זאת בעוד הם ניצלו בזכות העובדה שהתוקפים נמנעו מלהרוג את מי שמצא מקלט בכנסיה. הספר גם מנסה להסביר כיצד ומדוע דברים טובים ורעים קורים לאנשים צדיקים ורשעים כאחד.
    • ספר II: בספר זה מנסה המחבר להוכיח כי הסגידה לאלים הפגאניים הביאה את רומא לסבול מהאסון הגדול מכולם, אשר הוא שחיתות מוסרית.
    • ספר III: בספר זה מנסה המחבר להוכיח כי האלים הפגאניים לא הגנו על רומא בעבר.
    • ספר IV: בספר זה מנסה המחבר להוכיח כי לא האלים הפגאניים הם שהביאו לשגשוג, אלא דווקא אלוהי הנצרות.
    • ספר V: בספר זה מתחיל המחבר לתאר את עיקרי הדת הנוצרית, כמו הבחירה החפשית.
  • ספרים VI-X מוקדשים בעיקרם לביקורת על הפילוסופיה הפגאנית;
    • ספר VI: כולל ברובו הפרכה של הקביעה שיש לסגוד לאלים הפגאניים כדי לזכות לחיי נצח. אוגוסטינוס טען שאפילו התאולוג הפגאני המוערך וארו ספג בוז לאלים.

קישורים חיצוניים

עריכה

טקסט מקוון של עיר האלוהים

עריכה

חיבור אודות עיר האלוהים

עריכה