עיר עולם

עיר גלובלית. עיר שיש לה השפעה בינלאומית

עיר עולם או עיר גלובליתאנגלית: Global City או World City) היא עיר מתמחה המהווה נקודה מרכזית בעלת השפעה כלכלית, חברתית, או פוליטית ולעיתים קרובות גם תרבותית ואף דתית ישירה ומוחשית על הזירה הבינלאומית, בעידן הגלובליזציה. ערי עולם מוגדרות כבעלות קשר ישיר, שאינו מוגבל למיקומן הגאוגרפי, עם העולם החיצוני למדינת הלאום.

ניו יורק. עיר עולם מסוג אלפא פלוס
לונדון. עיר עולם מסוג אלפא פלוס

את המונח טבעה הסוציולוגית והכלכלנית ססקיה סאסן (S. Sassen) ב-1991.

מאפיינים עריכה

קיימות ארבע רמות שאליהן יש להתייחס בעת בחינה של מידת ה"עולמיות" של עיר:

  1. המערכת האורבנית הגלובלית.
  2. הקשרים האזוריים של העיר.
  3. הקשר שיש לעיר עם ערים גלובליות אחרות, בלי צורך בקשר פיזי ביניהן.
  4. העיר עצמה כמטרופולין.

בעיר זו ירוכזו מטותיהן המרכזיים של חברות מקומיות ובינלאומיות, מרכזי הבנקים הגדולים, הבורסה למסחר בניירות ערך ובתי עסק רבים המשרתים את הגורמים הפיננסיים השונים, לצד שירותים נלווים, כמו תחבורה בינלאומית ענפה.

כך למשל חברות שירות מיוחדות אלו צריכות לספק שירות גלובלי שמשמעותו רשת עולמית של שותפים או צורה אחרת של שותפות, וכתוצאה מכך ניתן לראות התחזקות של עסקאות ורשתות חוצות גבולות בין ערים. דבר המעיד על מערכות עירוניות טרנס-לאומיות. צמיחת השווקים הגלובליים לפיננסים ושירותים מיוחדים, הצורך ברשתות שירות בין-לאומיות עולה עקב עלייה חדה בהשקעות בינלאומיות, התפקיד המופחת של הממשלה בהסדרת הפעילות הכלכלית הבינלאומית, והעלייה המקבילה של זירות מוסדיות אחרות - בעיקר שווקים גלובליים ומטה תאגידי - כולם מצביעים על קיומה של שורה של רשתות טרנס-לאומיות של ערים. השערה קשורה למחקר היא שההון הכלכלי של ערים אלה מתנתק יותר ויותר ממדינות העורף הרחבות יותר או אפילו מהכלכלות הלאומיות שלהן. במידה רבה מרכזי העסקים הגדולים בעולם כיום שואבים את חשיבותם מרשתות בינלאומיות אלו. אין דבר כזה עיר גלובלית אחת - ובמובן הזה יש ניגוד חד עם בירות האימפריות של העבר[1].

תכונות כלליות עריכה

למרות שהגדרת עיר מסוימת כ-"עיר עולם" היא סובייקטיבית מאוד מטבעה, הרי שהתכונות הבאות משותפות לכל הערים שהוכרו כ"ערי עולם":

דירוג ערי העולם של GaWC עריכה

 
פריסת ערי עולם לפי הדירוג של GaWC מ-2010

החל משנת 1999, מנסה ארגון ה-Globalization and World Cities Study Group and Network (הרשת וקבוצת המחקר לגלובליזציה וערי עולם), ה-GaWC, לדרג ולהגדיר את ערי העולם. דירוג ה-GaWC מזהה שלוש דרגות של ערי עולם (אלפא, ביתא וגמא) ומספר דרגות משניות.

הארגון נותן דירוגים לערי העולם כאשר זהו ההסבר שלו לערי העולם השונות[3]:

ערים אלפא++ בכל הניתוחים, לונדון וניו יורק בולטות כאינטגרטיביות ביותר מכל הערים האחרות בעולם ומהוות רמת אינטגרציה גבוהה משלהן.

ערים אלפא+ ערים אינטגרטיביות מאוד אחרות המשלימות את לונדון וניו יורק, וממלאות במידה רבה את צורכי השירות המתקדמים עבור אסיה והאוקיינוס השקט.

אלפא רגיל ואלפא מינוס אלו ערי עולם חשובות מאוד המקשרות אזורים ומדינות כלכליות מרכזיות לתוך הכלכלה העולמית

כל הערים ברמת בטא אלו הן ערי עולם חשובות המסייעות בקישור האזור או המדינה שלהן לכלכלה העולמית. תל אביב נחשבת לפי הארגון כעיר עולם ברמת בטא+.

כל הערים ברמת גמא אלו יכולות להיות ערי עולם המקשרות אזורים או מדינות קטנות יותר לתוך הכלכלה העולמית, או ערי עולם חשובות שהיכולת הגלובלית העיקרית שלהן אינה בשירותי יצור מתקדמים.


[1] מתוך האתר של GaWC: https://www.lboro.ac.uk/microsites/geography/gawc/gawcworlds.html

דירוג ערי העולם של GaWC 2020 עריכה

בראש דירוג ערי העולם של ארגון ה-GaWC לשנת 2020[4] נמצאות הערים הבאות:

דירוג אירופה אסיה המזרח התיכון וצפון אפריקה ארצות הברית וקנדה אמריקה הלטינית אפריקה שמדרום לסהרה אוקיאניה
אלפא ++ לונדון ניו יורק
אלפא + פריז הונג קונג

סינגפור

שנגחאי

בייג'ינג

טוקיו

דובאי
אלפא אמסטרדם

מילאנו

פרנקפורט

מדריד

מוסקבה

בריסל

מומבאי

קואלה לומפור

ג'קרטה

לוס אנג'לס

טורונטו

שיקגו

מקסיקו סיטי

סאו פאולו

סידני
אלפא - ורשה

ציריך

סטוקהולם

וינה

דבלין

לוקסמבורג סיטי

מינכן

ליסבון

פראג

סיאול

בנגקוק

גואגג'ואו

טאיפיי

דלהי

מנילה

שנג'ן

בנגלור

איסטנבול

ריאד

סן פרנסיסקו

מונטריאול

בוסטון

בואנוס איירס

סנטיאגו דה צ'ילה

יוהנסבורג מלבורן
בטא + רומא

המבורג

ברלין

דיסלדורף

ברצלונה

בודפשט

קופנהגן

בוקרשט

ונקובר

צ'נגדו תל אביב

דוחה

קהיר

ביירות

וושינגטון DC

דאלאס

מיאמי

יוסטון

אטלנטה

ונקובר

בוגוטה

לימה

בריזבן

אוקלנד

בטא אתונה

קייב

אוסלו

הלסינקי

הו צ'י מין סיטי

טיינג'ין

צ'נאי

האנוי

ניינג'ינג

צ'ונגצ'ינג

אבו דאבי

קזבלנקה

מנאמה

קראצ'י

דנוור

פילדלפיה

סיאטל

מונטווידאו

ריו דה ז'ניירו

פנמה סיטי

קייפטאון

ניירובי

פרת'
 
ניו יורק

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Sassen, S. (2004). The global city: Introducing a concept. Brown J. World Aff., 11, 27.
  2. ^ Yamamura, S. (2022). From global city makers to global city-shapers: Migration industries in the global city networks. Urban Studies, 59(11), 2234-2254.
  3. ^ מתוך האתר של GaWC
  4. ^ GaWC - The World According to GaWC 2020, ‏21 באוגוסט 2020 (באנגלית).