ערך זה עוסק בפוליטיקאי מצרי. אם התכוונתם לפזמונאי הישראלי, ראו
עלי מוהר.
עלי מאהר באשה (בערבית: علي ماهر باشا; 1882, קהיר – 25 באוגוסט 1960, ז'נבה) היה פוליטיקאי מצרי.
הוא שרת כראש הממשלה המצרי בארבע קדנציות מטעם המפלגה המאוחדת, מפלגת אל-ופד ומפלגת החוקה הליברלית:
מאהר כיהן כראש הקבינט המלכותי של המלך פואד הראשון ב-1935 והיה שותף לחצר המלוכה ואהוד עליה. באותו זמן התגבשה אופוזיציה חזקה כנגד ממשלתו של מוחמד תאופיק נסים (אנ') מצד מפלגת הוופד. לאור התסיסה הרבה שיצרה הוופד במצרים, החזיר פואד את החוקה של 1923 על כנה. נסים התפטר, ועלי מאהר מונה כראש ממשלה בידי פואד. הוא הקים ממשלה קואליציונית כדי לקיים את הבחירות ב-1936. בבחירות אלו ניצחה מפלגת הוופד ומוסטפא א-נחאס עלה לשלטון.
ב-1939 החליט המלך פארוק הראשון לחזור ולהיות גורם כוח משמעותי בזירה הפוליטית המצרית. הוא הפיל את ממשלת הוופד ומינה את מאהר שנית לראש הממשלה. עלי מאהר מינה את עזיז עלי אל-מצרי שהיה ידוע כאוהד גרמני למפקד הצבא. עד מהרה עלי מאהר הודח ב-1940 על ידי השלטון הבריטי, בשל החשש מקשרים עם מדינות הציר ומכך שאלו יוכלו לקבוע את הממשלה המכהנת בתקופת מלחמת העולם השנייה. בעת מהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, מינו אלו את מאהר לראש הממשלה בשל התחושה כי יוכלו לסמוך עליו, אך הוא פוטר זמן קצר לאחר מינויו בעת שהתנגד לרצון הקצינים לקדם רפורמות אגרריות.