עלי מאהר
ערך זה עוסק בפוליטיקאי המצרי עלי מאהר. אם התכוונתם לפזמונאי הישראלי, ראו עלי מאהר באשה (בערבית: علي ماهر باشا; 1882, קהיר - 25 באוגוסט 1960, ז'נבה) היה דמות פוליטית מצרית באמצע המאה ה-20.
 | |
| לידה |
1882 קהיר, ח'דיוות מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 1960 (בגיל 78 בערך) ז'נבה, שווייץ |
| מדינה |
מצרים |
| עיסוק |
דיפלומט, פוליטיקאי, עורך דין |
| מפלגה |
מפלגת אל-ופד |
  | |
הוא שרת כראש הממשלה המצרי בארבע קדנציות:
- מ-30 בינואר 1936 ועד 9 במאי 1936
- מ-18 באוגוסט 1939 ועד 28 ביוני 1940
- מ-27 בינואר 1952 ועד 2 במרץ 1952
- מ-23 ביולי 1952 ועד 7 בספטמבר 1952
מאהר כיהן כראש הקבינט המלכותי של המלך פואד הראשון ב-1935 והיה שותף לחצר המלוכה ואהוד עליה. באותו זמן התגבשה אופוזיציה חזקה כנגד ממשלתו של מוחמד תאופיק נסים (אנ') מצד מפלגת הוופד. לאור התסיסה הרבה שיצרה הוופד במצרים, החזיר פואד את החוקה של 1923 על כנה. נסים התפטר, ועלי מאהר מונה כראש ממשלה בידי פואד. הוא הקים ממשלה קואליציונית כדי לקיים את הבחירות ב-1936. בבחירות אלו ניצחה מפלגת הוופד ומוסטפא אל-נחאס עלה לשלטון.
ב-1939 החליט המלך פארוק הראשון לחזור ולהיות גורם כוח משמעותי בזירה הפוליטית המצרית. הוא הפיל את ממשלת הוופד ומינה את מאהר שנית לראש הממשלה. עלי מאהר מינה את עזיז עלי אל-מצרי שהיה ידוע כאוהד גרמני למפקד הצבא. עד מהרה עלי מאהר הודח ב-1940 על ידי השלטון הבריטי, בשל החשש מקשרים עם מדינות הציר ומכך שאלו יוכלו לקבוע את הממשלה המכהנת בתקופת מלחמת העולם השנייה. בעת מהפכת הקצינים החופשיים ב-1952, מינו אלו את מאהר לראש הממשלה בשל התחושה כי יוכלו לסמוך עליו, אך הוא פוטר זמן קצר לאחר מינויו בעת שהתנגד לרצון הקצינים לקדם רפורמות אגרריות.
קישורים חיצונייםעריכה
- מאמר אודות עלי מאהר, אתר אל-אהראם (באנגלית)
