עלי שמח'אני

(הופנה מהדף עלי שמחאני)

עלי שׁמח'אניפרסית: علی شمخانی; נולד ב-29 בספטמבר 1955) הוא פוליטיקאי ומצביא איראני. מכהן כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. בעבר היה מפקד חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית ומפקד חיל הים האיראני בדרגת אדמירל. כיהן כשר ההגנה של איראן בין השנים 19972005.

עלי שמח'אני
علی شمخانی
לידה 29 בספטמבר 1955 (בן 68)
אהוואז, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת שהיד צ'מראן באהוואז עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ארגון המוג'אהדין של המהפכה האסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי
10 בספטמבר 2013
שר ההגנה של איראן
20 באוגוסט 1997 – 24 באוגוסט 2005
(8 שנים)
שירות צבאי
השתייכות משמרות המהפכה האסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה אדמירל
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת איראן-עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שמח'אני נולד ב-29 בספטמבר 1955 באהוואז שבח'וזסתאן, איראן, למשפחה ממוצא ערבי[1][2]. לפני המהפכה האיראנית, שמח'אני היה חבר בקבוצת גרילה איסלאמיסטית חשאית בשם "מנסורון", שהייתה מעורבת במאבק מזוין נגד שושלת פהלווי. לאחר המהפכה הוא הצטרף למוג'אהדין של המהפכה האסלאמית[3]. הוא למד הנדסה ב'אוניברסיטת שהיד צ'מראן באהוואז'[4].

שמח'אני שימש כמפקד חיל הים של משמרות המהפכה האסלאמית בדרגת אדמירל[5]. מאוחר יותר, הוא פיקד גם על הצי של חיל הים האיראני, בנוסף לצי של משמרות המהפכה[6]. בשנת 1988 הוא מונה לשר משמרות המהפכה[7].

מאוגוסט 1997 ועד אוגוסט 2005 הוא כיהן בתפקיד שר הביטחון של איראן בממשלתו של מוחמד ח'אתמי[8][9][10]. מחליפו בתפקיד היה מוסטפא מוחמד נג'אר[6].

בשנת 2001 התמודד שמח'אני בבחירות לנשיאות איראן[2][11]. בשנת 2005 מונה לנהל את המרכז למחקרים אסטרטגיים של צבא איראן והחזיק בתפקיד זה עד 2013[12][13]. הוא שימש גם כיועץ צבאי למנהיג העליון, עלי ח'אמנאי[14][15].

ב-10 בספטמבר 2013 מונה על ידי הנשיא חסן רוחאני למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי[15]. במאי 2023 עזב את תפקידו[16].

פרסים ועיטורים עריכה

בשנת 2003 קיבל שמח'אני את "מדליית האומץ", המדליה הצבאית הגבוהה ביותר באיראן, על ידי הנשיא מוחמד ח'אתמי[17].

בשנת 2004 קיבל שמח'אני את עיטור עבד אל-עזיז אל סעוד, המדליה הגבוהה ביותר בערב הסעודית, מהמלך פהד[18]. זאת כהוקרה על תפקידו הבולט בתכנון וביישום פיתוח היחסים עם מדינות ערב במפרץ הפרסי[19][17]. הוא השר האיראני הראשון שקיבל עיטור זה[17].

בשנת 2005 הוענק לו עיטור על שמונה שנות כהונתו כשר ביטחון[17].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עלי שמח'אני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Bar, Shmuel (2004). "Iranian Defense Doctrine and Decision Making" (PDF). Institute for Policy and Strategy. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 באפריל 2012. נבדק ב-29 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Antony Preston (באוגוסט 2001). "Yards Compete for Denmark's Command and Support Vessels". Navy League of the United States. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2011. נבדק ב-27 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Alfoneh, Ali (2013), Iran Unveiled: How the Revolutionary Guards Is Transforming Iran from Theocracy into Military Dictatorship, AEI Press, p. 10
  4. ^ "Ali Shamkhani". Los Angeles Times. Tehran. 15 בנובמבר 1998. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Zeb, Rizwan (12 בפברואר 2003). "The emerging Indo-Iranian strategic alliance and Pakistan". CACI Analyst. נבדק ב-21 באוגוסט 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Rouhani's Cautious Pick For Defense Minister". 2017-11-07. אורכב מ-המקור ב-2017-11-07. נבדק ב-2018-03-26.
  7. ^ "JAMʿIYAT-E MOʾTALEFA-YE ESLĀMI i. Hayʾathā-ye Moʾtalefa-ye Eslāmi 1963-79". Encyclopædia Iranica. Fasc. 5. Vol. XIV. New York City: Bibliotheca Persica Press. 20 בפברואר 2013 [December 15, 2008]. pp. 483–500. נבדק ב-15 במרץ 2016. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  8. ^ Bahman Baktiari (1996). Parliamentary Politics in Revolutionary Iran: The Institutionalization of Factional Politics. University Press of Florida. p. 157. ISBN 978-0-8130-1461-6. נבדק ב-27 באוגוסט 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ Mehran Riazaty (29 ביוני 2005). "Iran's new president". American Thinker. נבדק ב-27 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Rachel Ingber (14 באוגוסט 1997). "Khatami's Cabinet Choices: On the Record" (Policy Watch 264). נבדק ב-28 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Sahliyeh, Emile (2002). "The reforming elections in Iran, 2000–2001" (PDF). Electoral Studies. 21. doi:10.1016/s0261-3794(01)00041-5. נבדק ב-21 באוגוסט 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ "Iran to Down Other US Drones If Violations Continue". The Journal of Turkish Weekly. 16 בדצמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-27 באוגוסט 2013. נבדק ב-27 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "General Mohammad Salimi". Iran Briefing. 3 בפברואר 2011. נבדק ב-17 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Jamil Theyabi (12 באוגוסט 2008). "The Iranian "Giant"". Al Hayat. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2016. נבדק ב-27 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 "Rouhani Appointed Former Defense Minister as the Secretary of NSC". Nasim Online. 10 בספטמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-14 באוקטובר 2013. נבדק ב-10 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ אסף רוזנצוייג, ‏זעזוע באיראן: עלי שמח'אני עזב את תפקידו כמזכיר המועצה לביטחון לאומי, באתר ‏מאקו‏, 22 במאי 2023
  17. ^ 1 2 3 4
  18. ^ Najmeh Bozorgmehr, Ali Shamkhani: Iran will not seek to resume diplomatic ties with US, ‏22 בדצמבר 2014 (באנגלית)
  19. ^ علی شمخانی گزینه اصلی تصدی گری وزارت کشور روحانی (אורכב 09.05.2016 בארכיון Wayback Machine) Barfaaz