עלי (יישוב)

יישוב בשומרון

עֵלִי הוא התנחלות עירונית בהרי בנימין והיישוב הצפוני ביותר במועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן סמוך לכביש 60 דרומית-מזרחית לאריאל.

עלי
Eli COA.png
עלי01.JPG
מראה כללי של היישוב, 2008
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎686 מטר
תאריך ייסוד 1984
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 4,415 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.4% בשנה עד סוף 2019
אתר הבית של היישוב

עלי הוקם בשנת 1984 כיישוב עירוני ומרכזי בגוש שילה, וכיום הוא הגדול ביישובי הגוש. היישוב קרוי על שמו של עלי הכהן ששימש במשכן שילה המזוהה באתר הסמוך ליישוב (תל שילה). ישוב זה הוא היישוב הכי מאוכלס במטה בנימין וכיום מונה כ-900 מישפחות

היסטוריהעריכה

היישוב עלי נמצא בסמוך למספר כפרים ממזרח ליישוב נמצא הכפר קריוּת, המזוהה עם עירו הקדומה של יהודה איש קריות.[2]ממערב ליישוב נמצא הכפר לובן א שרקייה שנהוג לזהותו כלבונה המקראית (שופטים כא,יט)

גרעין המתיישבים הראשוני הגיע למקום באלול תשמ"ד ומנה משפחות משילה, עפרה וכוכב השחר. בחול המועד סוכות בשנת תשמ"ו נחגג אירוע הנחת אבן הפינה.

אחדים מבני היישוב נרצחו בפעולות טרור, בהם בני הזוג אבי ואביטל וולנסקי שנרצחו באוגוסט 2002 בכבישי השומרון, וצבי גולדשטיין נרצח ביוני 2003 בפיגוע בוואדי חרמיה.

היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי.

אוכלוסייהעריכה

היישוב הוא יישוב מעורב המשלב בתוכו אוכלוסייה מגוונת הכוללת בתוכה דתיים וחילוניים, עולים חדשים עם ותיקים. היישוב עלי מונה היום כ-1000 משפחות. תושבי עלי עוסקים במגוון מקצועות ונוסעים לעבודה בירושלים ובגוש דן מדי יום. בנוסף, בעלי פועלים בית תוכנה למחשבים ועסקים נוספים במרכז המסחרי המהווה אבן שואבת לכל ישובי הסביבה (בפרט בימי שישי).

חינוךעריכה

ביישוב פועלים סניף של בני עקיבא וסניף של "אריאל". המכינה הקדם-צבאית הראשונה, בני דוד, הוקמה בעלי ובראשה עומדים הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. המכינה השפיעה רבות על אופיו של היישוב, כיוון שבוגריה, רבים מהם קצינים בשירות קבע, קבעו את ביתם ביישוב וגם הישיבה התיכונית בראשות הרב עובדיה בן משה. בשנת 2018 הוקמה ביישוב ישיבה תיכונית אזורית בבעלות של רשת אמי"ת ולאחר שנתיים הבעלות עברה לרשת בני עקיבא.

שירותי דתעריכה

בקיץ ה'תשס"ו (2006) התמנה הרב אברהם שילר מישיבת הגולן לרב היישוב ועבר להתגורר בו. בנוסף, פועלים רבני קהילות בשכונות ובבתי הכנסת השונים. בשנת 2007 נחנך בית הכנסת המרכזי "משכן עלי" במרכז היישוב, לאחר 6 שנים של השקעה ועבודה מאומצת על ידי הנהגת היישוב ובשיתוף מלא של התושבים, אשר נרתמו בתרומה כספית לאורך 10 שנים. תרומתו הנדיבה של ידיד היישוב, דייוויד ברונפמן הביאה לסיום הקמת בית הכנסת ובו בית כנסת ספרדי "מעשה ניסים" ובית כנסת האשכנזי, מניין צעירים ועוד. ב"משכן עלי" מתקיימים שיעורי תורה קבועים ואירועים קהילתיים לכלל תושבי עלי לאורך השנה כולה.

שכונות ביישובעריכה

השטח הבנוי של היישוב משתרע על כ־2,000 דונמים ב 6 שכונות.

  • שכונת נוף הרים: הוקמה ב-1995 על גבעה בגובה 800 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום כ - 60 משפחות. חלקם בקראוונים וחלקם בבתים רגילים
  • שכונת היובל: הוקמה בשנת 1998, שנת היובל למדינת ישראל (ומכאן שמה), על גבעה בגובה 854 מטר מעל פני הים. בשכונה התגוררו בשנת 2006 כ-45 משפחות. התשתיות בשכונה הוכשרו על ידי משרד השיכון וחלק מהבתים נבנו על ידי הסוכנות היהודית.[3] תושבי השכונה הראשונים היו תלמידים של הרב אלי סדן. למרות הבטחות אישיות של אריאל שרון לא רצה הרב סדן לתמוך בהרחבת היישוב (בשכונת הראה), לפני קבלת אישור כתוב מהממשלה, ואכן קיבל על כך אישור כתוב משר הביטחון שאול מופז.
    בעקבות עתירת שלום עכשיו משנת 2005 שטענה לאי-חוקיותה של השכונה, תחילה בטענה שאין השכונה מוגדרת במסגרת תוכנית בינוי ערים, ואחר כך בטענה לאי-חוקיותם של חלק מהבתים בשכונה על פי תצלומים המוכיחים כי שטחים אלו היו מעובדים קודם עבודות הבנייה, ולכן קיימת אפשרות שיימצא מי שיוכל להוכיח את בעלותו עליהם, וייתכן שמדובר בערבים תושבי הכפר הסמוכים. על פי עתירות אלו הורה בג"ץ לשר הביטחון לבחון מחדש את אישורה של השכונה, או לחלופין להודיע על הוצאת צווי הריסה. במקביל התקיימה מערכה ציבורית להכשרת המבנים בעקבות נפילת שני קצינים מתושבי השכונה, רס"ן רועי קליין ורס"ן אלירז פרץ.[4] במאי 2011 הודיעה המדינה על כוונתה להכשיר את הבתים ולהשאיר שטח חלופי לצורך פיצוי אם יימצא טוען לבעלות על הקרקע (על פי הצעתו של דן מרגלית).[5]
  • שכונת פלגי מים: הוקמה ב-2001 על גבעה בגובה 760 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום 40 משפחות של בעלי בתים עובדים, אברכים וסטודנטים. לכל הבתים בפלגי מים הוצאו צווי הריסה בין 2001 ל–2007 על ידי המינהל האזרחי. כמחציתם יושבים על אדמות פרטיות של פלסטינים שעובדו בעבר וכמחציתם במצב של "סקר" הדורש בדיקה לגבי בעלות האדמות.[6]
  • נווה שוהם: שכונה המתפתחת מתחת לשכונת נוף הרים ועתידה להוות את מרכז היישוב. (צפי ל 600 משפחות). בשכונה נמצאת הישיבה התיכונית האזורית שתומכת שלכל תלמיד יהיה בחירה מה ללמוד (אמי"ת צפון מטה בנימין)שבשנה הבאה תהפוך לבני עקיבא .
  • נווה שיר: השכונה המערבית של היישוב והקרובה ביותר לכביש 60 מכל בתי היישוב, עקב גובהה הנמוך.

אתרים בעלי ענייןעריכה

סמוך לצד הדרומי של עלי נמצאים מעיין הגבורה ועין עוז - מעיינות אשר שופצו על ידי היישוב להנצחת הנופלים. מצפון ליישוב מתחת לשכונת פלגי מים נמצא עין ברקית.

אתר חפירות ארכאולוגי מתקופת בית שני נמצא במרכז ״השכונה המערבית״ ביישוב.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עלי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, ירושלים, עמ' 50.
  3. ^ אבי אשכנזי, בעקבות בג"ץ: ייהרס ביתו של רס"ן קליין, באתר nrg‏, 14 ביולי 2009
  4. ^ בימין בירכו: הכשרת גבעת היובל - צעד נכון
    ח"כים מהימין: להכשיר מאחזים שדייריהם נפלו
    בני משה, ביקור הזדהות בשכונת "היובל", באתר ערוץ 7
  5. ^ עמיחי אתאלי, המדינה תודיע לבג"ץ: בית אלירז פרץ יוכשר, באתר nrg‏, 1 במאי 2011
    יהודה יפרח, בעלות? תלוי מי הקובע, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 במאי 2011
  6. ^ אור קשתי, חיים לוינסון, רק בישראל: ראש היחידה לאכיפת בנייה לא חוקית גר בבית לא חוקי, באתר הארץ, 19 בינואר 2017