On Bullshit (בתרגום מאנגלית: על בולשיט) הוא ספר משנת 2005 (במקור - מסה משנת 1986) מאת הפילוסוף האמריקאי הארי פרנקפורט המציג תאוריית בולשיט המגדירה את המושג ומנתחת את יישומי הבולשיט בהקשר של תקשורת. פרנקפורט קובע שבולשיט הוא דיבור שנועד לשכנע בלי להתחשב באמת. לשקרן אכפת מהאמת והוא מנסה להסתיר אותה; לבולשיטן לא אכפת אם מה שהוא או היא אומרים נכון או לא נכון, אלא אכפת לו רק אם המאזין ישוכנע.[1] הניתוח הפילוסופי של פרנקפורט לבולשיט ספג ביקורת ולחלופין אומץ על ידי אנשי אקדמיה מאז פרסומו.[2]

על "בולשיט"!
On Bullshit
מידע כללי
מאת הארי פרנקפורט
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה, פמפלט עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1986 עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
הספר הבא On Truth עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הארי ג'י פרנקפורט

היסטוריה עריכה

פרנקפורט פרסם במקור את החיבור "על בולשיט" בכתב העת Raritan Quarterly Review ב-1986. ב-2005 פורסם החיבור כספר, תחת הכותרת "על בולשיט". הספר התגלה כפופולרי. הוא הופיע במשך 27 שבועות ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס[3] ונדון בתוכנית הטלוויזיה הדיילי שואו[4] וכן בראיון עם נציג של ההוצאה לאור, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון.[5][6] על בולשיט שימש בסיס לספר ההמשך של פרנקפורט "על האמת" (2006).

סיכום עריכה

פרנקפורט הוא פילוסוף מקצועי, בעל הכשרה בפילוסופיה אנליטית. כשנשאל מדוע החליט להתמקד בבולשיט, הסביר:

כבוד לאמת ודאגה לאמת הם בין היסודות לציוויליזציה. הרבה זמן הפריע לי חוסר הכבוד לאמת, בו הבחנתי... בולשיט הוא אחד העיוותים של ערכים אלה.[7]

בספרו על בולשיט מתייחס פרנקפורט לדאגתו זו, ועושה הבחנה בין "בולשיטרים" (מפיצי בולשיט) לשקרנים. הוא מסיק שבולשיטרים הם ערמומיים יותר: הם מהווים איום גדול יותר על האמת מאשר שקרנים.[8]

רמאות ובולשיט עריכה

פרנקפורט מתחיל את עבודתו על בולשיט על ידי הצגת הסבר ובחינה של מושג הרמאי (humbug) של מקס בלאק. [9] המסה של בלאק על הרמאי והספר של פרנקפורט על בולשיט דומים. שניהם מתמקדים בהבנה, בהגדרה ובהסבר של המושגים תוך שימוש בדוגמאות. פרנקפורט מתמקד ברמאים מכיוון שהוא מאמין שהם דומים למפיצי בולשיט. הוא משתמש בעבודתו של בלאק על הרמאי כדי לפרק את תיאור הרמאי לגורמים מגדירים: "מצג שווא מטעה",[10] "קרוב לשקר"[11] ו"מצג שווא... של מחשבות, רגשות או עמדות של האדם עצמו".[12] הניתוח של פרנקפורט מאפשר לו להבחין בהבדל בין רמאות לשקר. ההבחנה העיקרית היא הכוונה שמניעה את הרמאי או השקרן. הכוונה מאחורי הרמאי היא מצג שווא, בעוד שהכוונה מאחורי השקר היא קיצונית יותר, מתוך כוונה לכסות על האמת. ההשוואה בין הרמאות לשקר משמשת כהקדמה ראשונית לדיון בבולשיט. רמאות קשורה קשר הדוק לבולשיט, אבל פרנקפורט מאמין שאין די בתיאר ואפיון הרמאות על מנת להסביר את הבולשיט ואת מאפייניו.[13]

שקר ובולשיט עריכה

ספרו של פרנקפורט מתמקד רבות בהגדרת הבולשיט ובדיון בהבדל בין שקר לבולשיט. ההבדל העיקרי בין השניים הוא כוונה והונאה. גם אנשים שמשקרים וגם אנשים שאומרים אמת מתמקדים באמת. השקרן רוצה להרחיק אנשים מגילוי האמת והאדם שאומר את האמת רוצה להציג את האמת. הבולשיטן שונה הן משקרנים והן מאנשים המציגים את האמת, בכך שהוא מתעלם מהאמת, לא מתייחס אליה, בכך שהיא בלתי רלוונטית עבורו כשיקול בבחירתו מה לומר ולמה להתייחס. פרנקפורט מסביר איך מפיצי בולשיט או אנשים שמשמיעים בולשיט נבדלים בכך שהם לא מתמקדים באמת. פרנקפורט[14] מגדיר שיט (חרא), פעילות ייצור השיט ובול (שור - במשמעות המקורית של המונח האנגלי, "חריוני שור"). הגדרה זו נעשתה בצורה לקסיקונית המפרקת את המילה "בולשיט" ובוחנת כל מרכיב בה. מרכיבי המילה "בולשיט" מבליטים את המונחים המתכתבים עמה, מונחים המקיפים את המשמעות הכוללת של המילה בולשיט: חסר תועלת, חסר משמעות והבלים, קשקוש.

לאחר מכן מתמקד פרנקפורט במילה השלמה עצמה, בהשלכותיה ובקבלתה. הוא מציג דוגמה לעצות שניתנו לילד מאביו, עצות המעודדות לבחור בבולשיט על פני שקרים כשאפשר.[15] פרנקפורט מציג שתי רמות של שוני בהשלכות בין בולשיט לשקר. ראשית, השקרן נתפס כמטעה או מזיק במכוון בגלל הכוונה הנלווית למעשה. שנית, לאדם המשמיע את הבולשיט אין את סוג הכוונה האופיינית לשקרן. הפקת בולשיט לא דורשת ידיעת האמת. השקרן נמנע בכוונה מהאמת והבולשיטר עשוי להיות דובר אמת או מספק רכיבים מהאמת ללא כוונה לעשות זאת.[16] פרנקפורט מאמין שבולשיט והקבלה הגוברת של בולשיט מזיקים יותר לחברה מאשר שקרנים ושקרים. הסיבה לכך היא שהשקרנים שוקלים באופן פעיל את האמת כשהם מסתירים אותה, בעוד שבולשיטנים מתעלמים לחלוטין מהאמת. "בולשיט הוא אויב גדול יותר של האמת מאשר שקרים."[1] פרנקפורט מאמין שהגם שכלפי הבולשיט אפשר לגלות סובלנות גדולה יותר, הוא הרבה יותר מזיק.

עליית הבולשיט עריכה

פרנקפורט מסיים את ספרו בדיון בעליית הבולשיט.[14] הוא לא טוען שיש יותר בולשיט בחברה עכשיו מאשר בעבר, אלא מסביר שכל צורות התקשורת גדלו והתרבו וכך הובילו ליותר בולשיט נראה, נקרא ונשמע. הוא קובע שהציפייה החברתית מיחידים לקבל ולהביע את דעתם בכל הנושאים דורשת יותר בולשיט.[17] למרות חוסר ידע בנושא, למשל בפוליטיקה, דת או אמנות, ישנה ציפייה להשתתף בשיחה ולחוות דעה. דעה זו עשויה להיות בולשיט לפעמים מכיוון שהיא לא מבוססת על עובדות ומחקרים. הדעה מונעת על ידי התעלמות מהאמת מתוך רצון להיראות בקי או בעל דעה, בהתאם למוסכומת חברתיות. פרנקפורט מכיר בכך שבולשיט אולי לא תמיד מכוון, אבל מאמין שבסופו של דבר הוא מושמע תוך התעלמות מהאמת וחוסר זהירות של האמת.[18] פרנקפורט טוענת שהעלייה הזו בבולשיט מסוכנת שכן היא מקבלת ומאפשרת התעלמות גוברת מהאמת.

ביקורת עריכה

התגובות לעבודה של פרנקפורט היו מגוונות ונעו בין עיבוד, שבח וביקורת.[19] הוא זכה לקבלה חיובית על ידי אקדמאים רבים,[20][21] והפופולריות שלו ניכרה במעמדו כרב מכר במשך שבועות רבים.[22] אך יצירתו זכתה גם לביקורות. אחת הביקורות העיקריות הייתה שהיצירה פשטנית מדי[20] וצרה מדי:[23] שהספר אינו מכיר בגורמים הדינמיים הרבים המעורבים בתקשורת, או בטבעה הדינמי של האמת.[20] "על בולשיט" מוגבל בניתוח מניעים וצורות בולשיט אחרות מלבד מניעים הנובעים מחוסר התייחסות לאמת.[23] אחד המבקרים מציין שהספר אינו מזכיר, או אף פוסל, את יכולתו של הקהל לזהות בולשיט:[19] שההסבר של פרנקפורט לבולשיט מציג נרטיב שבו הבולשיט אינו מורגש או ניתן לסליחה בקלות על ידי הקהל.[24] מבקר אחר מצביע על כישלונו של הספר בשכתבו החיבור המקורי כדי לכלול הכרה או דיון בביקורת והסבר על ההתפתחויות והרעיונות החדשים בפסיכולוגיה ובפילוסופיה בפרק הזמן של 19 שנה שבין פרסום המאמר ופרסום הספר.[25]

למרות כל הביקורות הללו, העבודה פופולרית וזכתה לקבלת פנים חיובית. האנתרופולוג והאנרכיסט דייוויד גרייבר מתייחס לטקסט של פרנקפורט בספרו מ-2018 "Bullshit Jobs" (אנ').

מקורות עריכה

  • "On Bullshit". Raritan Quarterly Review. 6 (2): 81–100. Fall 1986.
  • "On Bullshit". The Importance of What We Care About: Philosophical Essays. Cambridge: Cambridge University Press. 1988. pp. 117–133. doi:10.1017/CBO9780511818172.011. ISBN 0-521-33324-5. (hardback), ISBN 0-521-33611-2 (paperback).
  • On Bullshit. Princeton, NJ: Princeton University Press. 2005. ISBN 0-691-12294-6. ISBN 978-0691122946

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Blessing, Kimberly A.; Marren, Joseph J. (2007). "Bullshit and Political Spin: Is the Medium the Massage?". In Holt, Jason (ed.). The Daily Show and Philosophy: Moments of Zen in the Art of Fake News. Malden, MA: Blackwell. pp. 133–145. ISBN 978-1-4051-6314-9.
  • Sneddon, Andrew (2007). "Bullshitting Bullshitters and the Bullshit They Say". In Holt, Jason (ed.). The Daily Show and Philosophy: Moments of Zen in the Art of Fake News. Malden, MA: Blackwell. pp. 146–157. ISBN 978-1-4051-6314-9.
  • Pfeifer, Karl (Summer 2006). "On Bullshit". Book Reviews. Dialogue. 45 (3): 617–620. doi:10.1017/S0012217300001189.Verbatim preprint archived here: [1]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 On Bullshit (2005), by Harry Frankfurt. p. 61.
  2. ^ Fredal, James (2011). "Rhetoric and Bullshit". College English. pp. 243–259. JSTOR 25790474. נבדק ב-8 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Wallace, Niamh (2005-10-11), On College, Bullshit, and Love, UWM Post, אורכב מ-המקור ב-2016-03-06, נבדק ב-2008-08-11
  4. ^ Blessing, Kimberly; Marren, Joseph (2013), "More Bullshit: Political Spin and the PR-ization of Media", in Holt, Jason (ed.), The Ultimate Daily Show and Philosophy: More Moments of Zen, More Indecision Theory, Malden, MA: Wiley-Blackwell, pp. 139–1154, ISBN 978-1-118-39768-8
  5. ^ Frankfurt, Harry G. (בינואר 2005), "On Bullshit (Part 1; 6m12s): A Conversation with Harry G. Frankfurt", youtube.com, Princeton University Press, נבדק ב-16 ביולי 2017 {{citation}}: (עזרה). Interview conducted by Ben Tate, Director of Subsidiary Rights, Princeton University Press
  6. ^ Frankfurt, Harry G. (בינואר 2005), "On Bullshit (Part 2; 5m20s): A Conversation with Harry G. Frankfurt", youtube.com, Princeton University Press, נבדק ב-16 ביולי 2017 {{citation}}: (עזרה). Interview conducted by Ben Tate, Director of Subsidiary Rights, Princeton University Press
  7. ^ "On Bullshit Part 1 - YouTube". www.youtube.com. נבדק ב-2020-11-19.
  8. ^ "On Bullshit Part 1 - YouTube". www.youtube.com. נבדק ב-2020-11-19.
  9. ^ Black, Max (1983). The Prevalence of Humbug and Other Essays. New York: Cornell University Press. ISBN 9780801415142.
  10. ^ Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. p. 6. ISBN 9780691122946.
  11. ^ Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. p. 9. ISBN 9780691122946.
  12. ^ Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. p. 12. ISBN 9780691122946.
  13. ^ Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. ISBN 9780691122946.
  14. ^ 1 2 Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. ISBN 9780691122946.Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. ISBN 9780691122946.
  15. ^ Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. p. 48. ISBN 9780691122946.
  16. ^ "Harry Frankfurt on Bullshit And Lying". ieet.org. נבדק ב-2020-11-02.
  17. ^ Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. p. 63. ISBN 9780691122946.
  18. ^ Frankfurt, Harry (2005). On Bullshit. New Jersey: Princeton University Press. p. 65. ISBN 9780691122946.
  19. ^ 1 2 Fredal, James (2011). "Rhetoric and Bullshit". College English. pp. 243–259. ISSN 0010-0994. JSTOR 25790474.
  20. ^ 1 2 3 Perla, Rocco J.; Carifio, James (2007-06-01). "Psychological, Philosophical, and Educational Criticisms of Harry Frankfurt's Concept of and Views about "Bullshit" in Human Discourse, Discussions, and Exchanges". Interchange (באנגלית). pp. 119–136. doi:10.1007/s10780-007-9019-y. ISSN 1573-1790.
  21. ^ Holt, Jim. "Say Anything". The New Yorker (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-11-02.
  22. ^ Frankfurt, Harry G. (2005-01-30). On Bullshit (באנגלית). ISBN 978-0-691-12294-6.
  23. ^ 1 2 Johnson, Andrew (2010-07-01). "A New Take on Deceptive Advertising: Beyond Frankfurt's Analysis of 'BS'". doi:10.5840/bpej2010291/43. נבדק ב-2020-11-02.
  24. ^ Fredal, James (2011). "Rhetoric and Bullshit". College English. p. 250. JSTOR 25790474.
  25. ^ Perla, Rocco; Carifio, James (2007). "Psychological, Philosophical, and Educational Criticisms of Harry Frankfurt's Concept of and Views about "Bullshit" in Human Discourse, Discussions, and Exchanges". Interchange. p. 132. doi:10.1007/s10780-007-9019-y.