פתיחת התפריט הראשי

תהילים קל"ז

מזמור תהילים המתאר את הגעגועים לציון
(הופנה מהדף על נהרות בבל)

על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהליםתרגום השבעים מספרו קל"ו). המזמור קרוי כך על-פי הפסוק הפותח אותו:

תהלים קל"ז
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר.
ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ז זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

שער בשכונת גאולה בירושלים משנת 1927 עם המילים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של ציון, בית המקדש הראשון וממלכתם.

תוכן עניינים

תוכן המזמורעריכה

במזמור תשעה פסוקים, הנחלקים לשלושה חלקים:

המזמור מתאר את אבלות הגולים, שבתגובה לבקשת שוביהם הבבלים לנגן משירי ציון, תלו את כינורתיהם על עצי הערבה שעל גדות נהרות בבל, ולא היו מסוגלים לשיר ולנגן על אדמת נכר. הגולים נשבעים שאם ישכחו את ירושלים תשכח יד ימינם (תשכח איך לעשות פעולות, תשכח איך לנגן), ואם לא יזכירו את ירושלים בראש כל שמחה, תדבק לשונם לחכם (ולא יוכלו לשיר עוד).

הגולים מתפללים לנקמה בבני אדום שסייעו לבבל בהחרבת ירושלים, וכנגד בת בבל השדודה (השודדת או העתידה להישדד).

זהות הכותב, זמן כתיבתו ומקום כתיבתועריכה

המזמור הוא מזמור "יתום" ואין בתחילת המזמור שלו ייחוס למשורר מסוים, בתרגום השבעים, לעומת זאת, מופיע בראש המזמור יחוס: "לדוד ירמיהו" (Τῷ Δαυΐδ ῾Ιερεμίου).

דעות שונות נאמרו לגבי זהותו של כותב המזמור וזמן כתיבתו:

המסורת מייחסת את רוב מזמורי תהילים לדוד המלך, ובכללם מזמור קל"ז: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון מלמד שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון..."[1], עם זאת, היו בקרב פרשני המקרא הראשונים, שייחסו כתיבת מזמור זה לתקופה מאוחרת יותר: רבי אברהם אבן עזרא, בהקדמה שלו לספר תהילים[2], מתאר מחלוקת בין הפרשנים אם דוד המלך, שחי למעלה מ-400 שנה לפני גלות בבל, כתב גם את מזמור זה שעוסק בגלות בבל בנבואה או שנכתב בידי משורר מגולי בבל.

יש ששיערו שהמזמור נכתב בידי יהודי משבי ציון ומסיקים מהניסוח הלשוני של המזמור שלא סביר שהוא נכתב בבבל, הן בשל לשון העבר שבה משתמשים בפסוקים 1 עד 3 ("בכינו", "תלינו" וכו') והן בשל ההתייחסות הגאוגרפית למקום אחר (המילה "שם" במשפט "על נהרות בבל שם ישבנו")[דרוש מקור]. אהרן קמינקא טען כנגד דעה זו: "זמן המזמור אינו בתקופת העלייה מבבל, אז לא שרו עוד שירים כאלה, והסגנון העברי היה כבר עכור ומשובש ומושפע מארמית"..[3]

על פי מסורת יהודיי עאנה, זה היה היישוב היהודי הראשון בבל ולכן גם נכתב שם מזמור זה.[דרוש מקור]

המזמור בליטורגיהעריכה

יש נוהגים לומר מזמור זה קודם ברכת המזון בימות החול,[4] ויש נוהגים לאומרו רק בסעודה המפסקת של תשעה באב. בימים שבהם אין אומרים תחנון מחליפים אותו בשיר המעלות (מזמור קכ"ו).

עדות המזרח אומרות את המזמור מב' באב ועד ח' באב לאחר תפילת ערבית,[דרוש מקור] ובליל תשעה באב פותח המזמור את תפילת ערבית[דרוש מקור].

מזמור זה הוא התשיעי מבין עשרת המזמורים של התיקון הכללי שהנהיג רבי נחמן מברסלב לומר כתיקון לפגם הברית.

המזמור בתרבות - אם אשכחך ירושליםעריכה

 
כתובת על גבי בית ברובע היהודי של קהילת ווריה בפאתי סלוניקי
 
הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" והמילה "ציון" באריחי קרמיקה בצלאל בבית הספר לבנים, ברחוב אחד העם בתל אביב

קודם לשבירת הכוס תחת החופה (ולפי מנהגים רבים, נתינת 'אפר מקלה' בראש החתן) נהוג שהחתן אומר את הפסוקים החמישי והשישי,

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם,
תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי,
אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

כיום בחתונות דתיות לאומיות הקהל נוהג לשיר את הפסוקים קודם לכן, בלחנים מוכרים.

יש הנוהגים לתלות שלט ובו קטע זה, בסמוך לאמה המושארת לא מסוידת סמוך לפתח הבית, או כתחליף לה.

באופרה "נבוקו" מאת ג'וזפה ורדי עורגים היהודים למולדתם. שירת העבדים העבריים באופרה (Va pensiero, sull'ali dorate - "עופי מחשבה על כנפי זהב") מזכירה פרק זה בתהילים.

קיימת תמונה מפורסמת של אלברט איינשטיין בהגיעו לביקור רשמי במדינת ישראל, בהזמנתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון ירד מהמטוס כששלט גדול בעברית עם פסוקי 'אם אשכחך ירושלים' כתובים בו. איינשטיין בחר להצטלם כשלשונו משתרבבת מפיו, וידו אחוזה בתוך אפודתו כבתוך סד, תוך קריצה.[5]

למזמור זה ולקטע האמור לחנים רבים, עתיקים וחדשים, ביניהם של חסידי באבוב ומודזיץ, לחנים משנות השישים של להקות פרחי לונדון, פרחי ניו יורק וכלה בלחנו הפופולרי של יונתן שפירא (המוכר בביצועו של יעקב שואקי) ובלחנו של שרון אבילחק בביצועו של מידד טסה.[6]

הסופר והחוקר זאב גלילי כתב מאמר על משמעות הניגון ו'שירי ציון' לאור פסוקים אלו, ולאור 'ניגון' כלומר לחן של חסידות מודזיץ.[7]

המזמור נכלל בתפילות הבוקר הנאמרות מדי יום שישי בנצרות האורתודוקסית.

בתרגומו לאנגלית ישנו לחן מוכר וישן, שהופץ בידי להקת פיטר פול ומרי בשנות השישים ובביצוע מחודש של דון מקלין בשנות השבעים של המאה העשרים,[8] ולהקת בוני אם התפרסמה ב-1974 עם שיר פופולרי 'ביי דה ריברז אוף בבילון'.[9]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז, עמוד ב'
  2. ^ הקדמת אבן עזרא לספר תהילים (ויקיטקסט)
  3. ^ מצוטט מספרו של יששכר יעקבסון "נתיב בינה" נתיב בינה
  4. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 553.
  5. ^ פורסם בספר 'שלום ואש' של דוד פאיאנס, הוצ' עמיחי 1968
  6. ^ לחנים ל'אם אשכחך' של פרחי מיאמי (אתר יהדות חוזי), הביצוע המוכר של יעקב שוואקי ללחנו של יונתן שפירא 'על נהרות בבל' וכן ביצועו של מידד טסה בלחן של שרון אבילחק [1] (אתר יוטיוב)
  7. ^ הניגון של חסידות מודזיץ (אתר זאב גלילי)
  8. ^   Waters of Babylon, בביצוע דון מקלין, סרטון באתר יוטיוב
  9. ^   By the rivers of Babylon, בביצוע להקת בוני אם, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב