עמדת בית תורג'מן

עמדת בית תורג'מן הוא מבנה הממוקם ברחוב חיל ההנדסה 4, במקום בו עבר "הקו העירוני", קו הגבול בין מדינת ישראל לבין ירדן עד מלחמת ששת הימים, המסמן עד היום את המעבר בין ירושלים המערבית לירושלים המזרחית. משמש כיום את מוזיאון על התפר.

עמדת בית תורג'מן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′14″N 35°13′37″E / 31.7872082°N 35.226953°E / 31.7872082; 35.226953
(למפת ירושלים רגילה)
 
עמדת בית תורג'מן
עמדת בית תורג'מן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עמדת בית תורג'מן. כיום משמש המבנה את מוזיאון על התפר

היסטוריה עריכה

הבית נבנה בשנת 1932 על פי תוכניות של האדריכל אנטון ברמכי ברובע של חסאן תורג'מן של שייח' ג'ראח[דרוש מקור]. הוא היה ביתו של ברמכי, שעיצב ובנה בתים רבים ברובע הזה, ובירושלים בכלל. בחזית המבנה מבואת כניסה ובה אכסדרת עמודים בקומה הראשונה והשנייה של המבנה. בחלקו הצפוני של המבנה מגדל משושה.

עמדת ובה כוחות צה"ל או משמר הגבול ששכנה במבנה בין השנים 1948 ו-1967 והגנה על מעבר מנדלבאום הסמוך, בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג' נקראה על שם המבנה.

לאחר מלחמת העצמאות מעבר מנדלבאום היה המעבר היחיד בין שני חלקי העיר ירושלים, ובשל קרבתו אל המובלעת הישראלית בהר הצופים, עברה דרכו השיירה הדו שבועית אל ההר. מבנה בית תורג'מן בוצר על מנת להגן על המעבר. במהלך השנים, נפגע המבנה מכדורים ומפגזים וסימני הפגיעות ניכרים בו עד היום.

לאחר מלחמת ששת הימים אנטון ברמכי ניסה לקבל חזרה את ביתו, אך עקב היותו נפקד מבוקשו לא ניתן לו[1].

בשנת 1981 שופץ המבנה והפך למוזיאון המתעד את תולדות ירושלים החצויה - תוך שימוש בעמדות הבטון שהיו במבנה.

מוזיאון על התפר עריכה

  ערך מורחב – מוזיאון על התפר

מוזיאון על התפר הוקם בשנת 1999, בעקבות תרומה של משפחת גאורג פון-הולצברינק מגרמניה והקרן לירושלים. ביוזמתו של אוצר המוזיאון רפי אתגר, שונה המוזיאון והפך ממוזיאון היסטורי למוזיאון חברתי-פוליטי לאמנות עכשווית, המבקש להציג באמצעות אמנות עמדות בסוגיות פוליטיות וחברתיות, במטרה להשפיע על השיח הציבורי הישראלי. מרבית התערוכות המוצגות במבנה הם בנושאי זכויות אדם ודו-קיום ויוצאות כנגד אלימות. במוקד התערוכות עומדים תפרים לאומיים, מעמדיים, אתניים ודתיים בהקשריהם המקומיים והאוניברסליים.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Prof. Gabi Baramki - Peaceful Resistance, (2010) page 14