עמדת בלויגרונד (צפת)
עמדת בלויגרונד היא עמדה מבוצרת שהוקמה על גג בית משפחת בן ציון בלויגרונד (רב, גבאי וקברן, שנפטר בשנת 1941[1]) ברובע היהודי בצפת. העמדה הוקמה במהלך מאורעות תרצ"ו תרצ"ט, ושימשה את מגיני הרובע היהודי גם בתקופת המצור. במלחמת העצמאות. היא הפכה סמל לגבורה ועמידה של מעטים מול רבים, וממחישה את הצלתה של העיר בקרב על צפת.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | עמדת שמירה |
| מיקום | צפת |
| מדינה | ישראל |
| קואורדינטות | 32°58′07″N 35°29′31″E / 32.968677958433°N 35.49197084007°E |
|
(למפת צפת רגילה)   עמדת בלויגרונד | |
  | |
חשיבותה ההיסטורית של העמדה עריכה
בעבר שלט הבית על הגבול הדרומי של הרובע היהודי ועל "כיכר השוק" שהיה בין הרובע היהודי ובין הרובע הערבי. בקצה הדרומי של רחוב "בית יוסף" בין "המרכז המסחרי "אשת"ם" לשעבר, ובין דפוס פרידמן כיום[2].
העמדה הוקמה במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט כחלק ממערך הגנה שהוקם כתגובה לאירועי פרעות תרפ"ט שפגעו אנושות ביהודי צפת חסרי ההגנה, ובשל הצורך להקים מתרס קדמי בין הרובע היהודי ובין הרובע הערבי שישמש כהגנה בעת צרה.
במהלך מלחמת העצמאות הפכה העמדה לעמדת ירי שממנה ניתן להשקיף על הכניסה הדרומית לרובע היהודי שגבל בסמיכות לרובע הערבי. במהלך שלשת החודשים שקדמו לקרבות בצפת נפגעה העמדה החשופה מצליפות מרובות ועם הזמן הפכה לעמדת דמה שספגה אש רבה מהרובע הערבי, שצלפיו חשבו בטעות שהיא מאוישת. בתקופת הקרבות חוזקה העמדה ושמשה תקופה קצרה למרכז קטע ד' .
בעמדה זו נהרג ביום י"ט בניסן תש"ח (28 באפריל 1948) לוחם הפלמ"ח גדעון אילון[3], כאשר באחת ההתקפות של הערבים על גבולו הדרומי של הרובע היהודי תפס עמדה קדמית זו כדי לכוון בדייקנות את אש תת-המקלע שבידו כלפי התוקפים.
הודות למעשה הגבורה של גדעון אילון, של מפקד קטע ד' בנימין גייגר ושל חבריהם לקרב, נהדפה ההתקפה[4]. על קיר הבית הותקן לוח אבן המנציח את זכרו של גדעון איילון.
שימור העמדה עריכה
עמדת בלויגרונד עומדת בקריטריונים הערכיים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל[5], וזכתה להכרה מצד הוועדה הארכיטקטונית של עיריית צפת:
- לבית בלויגרונד ערך היסטורי, אורבני ושימורי.
- כל בניה על גג המבנה תעלים את החזית ההיסטורית של הבית בו מצויה עמדת בלויגרונד.
- אין לבנות על המבנה החד-קומתי סמוך לבית, כי זה יפגע קשות בנצפות הבית ההיסטורי הראשון בכניסה לעיר העתיקה ובו עמדת הלחימה.
למרות הצהרה זו לא עוגן מעמדה של עמדת בלויגרונד כאתר לשימור, וזאת כיוון שאין בעיר צפת וועדת שימור[6] ולא הוגדרה בה רשימת אתרי מורשת לשימור.
נכון לשנת 2019 נותרו על גג הבית שרידי עמדת הבטון המסייעת, יחד עם פנס תאורה ודגל ישראל המתנוסס עליו, להמחיש את אחד הקרבות המכריעים שהתחוללו בעיר.
המצב בשנת 2019 עריכה
בשנת 2019 דנה הוועדה בתוספת בנייה של קומה נוספת בבית הסמוך לעמדת בלויגרונד, החלטה שמשמעותה הסתרת העמדה ההיסטורית. דיון זה עורר מחאה ברשתות החברתיות של העיר צפת, וגרר מאבק מחודש על המשך שימורה של העמדה ההיסטורית.
לקריאה נוספת עריכה
- יחזקאל המאירי, צפת בצבת, צפת במצור ובקרב תש"ח, משרד הבטחון, 1988
- בנימין גייגר, אחד מזקני צפת, דפי חיים, 2011
- אלעד פלד, צפת בתש"ח, יומן המערכה, אריאל, ארץ הצבי, 2006
קישורים חיצוניים עריכה
- עמדת בלויגרונד, סרטון הדרכה במבט מן העמדה.
הערות שוליים עריכה
- ^ דוד תדהר (עורך), "הרב בן-ציון בלויגרונד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 924
- ^ בנימין גייגר, אחד מזקני צפת, דפי חיים, 20111, עמ' 206, עמ' 238- 245
- ^ גדעון אילון
- ^ צפת בצבת, עמ' 116-111
- ^ הקריטריונים להכרה באתר היסטורי כאתר מורשת
- ^ קווים מנחים לפעולות של ועדות השימור ברשויות המקומיות