עמוס אטינגר

משורר, פזמונאי תסריטאי, מראיין ומגיש ברדיו וטלוויזיה ישראלי

עמוס אֵטִינְגֶר (15 בספטמבר 19376 בדצמבר 2023) היה משורר, פזמונאי, תסריטאי, מראיין ומגיש רדיו וטלוויזיה ישראלי. הוא נודע בזכות תוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה" ובעבודתו כפזמונאי. זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים (2009).

עמוס אטינגר
עמוס אטינגר, 2006
עמוס אטינגר, 2006
לידה 15 בספטמבר 1937
י' בתשרי ה'תרצ"ח
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בדצמבר 2023 (בגיל 86)
כ"ג בכסלו ה'תשפ"ד
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19552023 (כ־68 שנים)
מעסיק קול ישראל, רשות השידור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג תמר אבידר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אבי אטינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בתל אביב וגדל ברמת גן, בנם של יוסף ורבקה אטינגר. אביו נמנה עם מקימי תחנת הכוח של חברת החשמל בנהריים. בנעוריו היה חניך בקן השומר הצעיר ברמת גן. למד בתיכון קלעי בגבעתיים והיה שחיין בנעוריו[1].

בצבא שירת בלהקת פיקוד המרכז לצד אילי גורליצקי, שייקה לוי, עודד קוטלר ועודד תאומי.

קריירה

עריכה

ברדיו

עריכה

בשנת 1959 התקבל בעזרתה של רבקה מיכאלי לעבודה בקול ישראל.

בטלוויזיה- מגיש התוכנית "אלה הם חייך"

עריכה

בשנת 1966 החל להגיש את התוכנית "אלה הם חייך" על פי מודל בריטי. בהמשך עברה התוכנית לטלוויזיה הישראלית בשם "חיים שכאלה". בתוכנית זו אירח עשרות אישים ביניהם: עזר ויצמן, גולדה מאיר, יעקב חודורוב ועוד, וכן את הדודאים ותזמורת צה"ל. המשפט בתוכנית שהפך למטבע לשון היה: "מה אומר לך הקול הבא?", שאלה שהיה נשאל אורח התוכנית, והיה עליו לזהות לפי הקול את מי יזמין אטינגר לשולחן התוכנית. במשך 30 שנה שודרו בטלוויזיה 80 תוכניות של "חיים שכאלה". בשנת 2000 שודרה התוכנית האחרונה בה התארח העיתונאי שייקה בן פורת.

בשנת 2002 פרש לגמלאות מרשות השידור.

פזמונאי ומשורר

עריכה

אטינגר כתב שירים רבים בזמר העברי. בין המוכרים: "טיול לילי" (הדודאים), "כבר אחרי חצות" (אילן ואילנית), "נערה ושמה כנרת" (גאולה גיל), "יש מקום" (יהורם גאון) ו"יפו" למחזמר "קזבלן", שלושתם ללחן של דובי זלצר, המנון חטיבת גולני "גולני שלי" ו"המנון גבעתי" (אפי נצר), "ברח המלך" ללחן של יוסף הדר, הפזמון "המורה לזמרה" (מאיר הרניק) שבו כיכבה יונה עטרי, "אם רק תבואי בחמש" (יוחנן זראי), "אמא אמא" (משה וילנסקי) ו"כשאור דולק בחלונך" (סשה ארגוב).

בין ספריו, ספרי השירה "רבע לפני חצות", "רבע אחרי המלחמה", "רבע לפנות בוקר" ו"רבע לפני הגיוס".

בנוסף כתב מותחן ופרסומות, כמו הפרסומת עם יורם ארבל לנקה 7, ופרסומת לעלית[1].

פרסים

עריכה

חיים אישיים

עריכה

אטינגר היה נשוי במשך 30 שנה לעיתונאית תמר אבידר, שהייתה מבוגרת ממנו ב-7 שנים. בנו מנישואים אלה הוא הקומיקאי אבי אטינגר.

לאחר גירושיו מאבידר נישא בשנית לשריל, אמריקאית הצעירה ממנו ב-15 שנים, והתגרש ממנה לאחר כ-4 שנים.

בשנת 2004 נישא בשלישית לזמרת אוקראינית בשם לנה (ילנה), הצעירה ממנו ב-45 שנים. השניים נפגשו במסעדה בעיירת הנופש ירמצ'ה שבקרפטים, שם ראה אותה שרה בעברית את אחד משיריו.[4] לנה הייתה במקהלת הנוער של קייב.

אטינגר נפטר ב-6 בדצמבר 2023, בגיל 86.[5]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עמוס אטינגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה