עמוס אטינגר
עמוס אֵטִינְגֶר (נולד ב-15 בספטמבר 1937) הוא משורר, פזמונאי, תסריטאי, מראיין ומגיש רדיו וטלוויזיה ישראלי. הוא נודע בעיקר בזכות תוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה".
 | |
| עמוס אטינגר, 2006 | |
| לידה |
15 בספטמבר 1937 (בן 85) י' בתשרי ה'תרצ"ח תל אביב, פלשתינה (א"י)   |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1955–הווה (כ־68 שנים) |
| מעסיק |
קול ישראל, רשות השידור |
| בן או בת זוג |
תמר אבידר |
| צאצאים |
אבי אטינגר |
| פרסים והוקרה |
פרס אקו"ם |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נולד בתל אביב וגדל ברמת גן, בנם של יוסף ורבקה אטינגר. אביו נמנה עם מקימי תחנת הכוח של חברת החשמל בנהריים. בנעוריו היה חניך בקן השומר הצעיר ברמת גן. שירת בלהקת פיקוד המרכז לצד אילי גורליצקי, שייקה לוי, עודד קוטלר ועודד תאומי. בשנת 1959 התקבל בעזרתה של רבקה מיכאלי לעבודה בקול ישראל. בשנת 1966 החל להגיש את התוכנית "אלה הם חייך" על פי מודל בריטי. בהמשך עברה התוכנית לטלוויזיה הישראלית בשם "חיים שכאלה". בתוכנית זו אירח עשרות אישים ביניהם: עזר ויצמן, גולדה מאיר, יעקב חודורוב ועוד, וכן את הדודאים ותזמורת צה"ל. המשפט בתוכנית שהפך למטבע לשון היה: "מה אומר לך הקול הבא?", שאלה שהיה נשאל אורח התוכנית והיה עליו לזהות לפי הקול את מי יזמין אטינגר לשולחן התוכנית. במשך 30 שנה שודרו בטלוויזיה 80 תוכניות של "חיים שכאלה". בשנת 2000 שודרה התוכנית האחרונה בה התארח העיתונאי שייקה בן פורת.
בשנת 2002 פרש לגמלאות מרשות השידור.
בשנת 2009 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי למחבר.
בין ספריו, ספרי השירה "רבע לפני חצות", "רבע אחרי המלחמה", "רבע לפנות בוקר" ו"רבע לפני הגיוס".
אטינגר כתב שירים רבים בזמר העברי. בין המוכרים: "טיול לילי" ללחן של מאיר נוי, "כבר אחרי חצות" ללחן של נורית הירש, "נערה ושמה כנרת", "יש מקום" ו"יפו" למחזמר "קזבלן", שלושתם ללחן של דובי זלצר, "גולני שלי" ו"המנון גבעתי" (אפי נצר), "ברח המלך" ללחן של יוסף הדר, הפזמון "המורה לזמרה" (מאיר הרניק) שבו כיכבה יונה עטרי, "אם רק תבואי בחמש" (יוחנן זראי), "אמא אמא" (משה וילנסקי) ו"כשאור דולק בחלונך" (סשה ארגוב).
חיים אישייםעריכה
אטינגר היה נשוי במשך 30 שנה לעיתונאית תמר אבידר, המבוגרת ממנו ב-7 שנים. בנו מנישואים אלה הוא הקומיקאי אבי אטינגר.
לאחר גירושיו מאבידר נישא לשריל, אמריקאית הצעירה ממנו ב-15 שנים, והתגרש לאחר כ-4 שנים. בשנת 2004 נישא לזמרת אוקראינית בשם לנה (ילנה), הצעירה ממנו ב-45 שנים. השניים נפגשו במקהלת הנוער של קייב שם ראה אותה שרה בעברית את אחד משיריו.[1]
קישורים חיצונייםעריכה
- עמוס אטינגר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- עמוס אטינגר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- עמוס אטינגר, באתר שירונט
עמוס אטינגר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
עמוס אטינגר, באתר Discogs (באנגלית)- עמוס אטינגר, דף שער בספרייה הלאומית
- עמוס אטינגר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- עמוס אטינגר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
.svg){kind=logo}
- עמוס אטינגר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- עמוס אטינגר, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- עמוס אטינגר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- עמוס אטינגר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- רון קסלר, הצד השני של המטבע: לעמוס אטינגר יש תוכניות גדולות, באתר nrg, 22 במרץ 2011
- אלקנה שור, מר "חיים שכאלה" לא מתבייש בגיל של אשתו, באתר nrg, 1 באוקטובר 2012
מתן חרמוני, מדור חדש: מה אומר לכם הקול הבא?, באתר הארץ, 23 בינואר 2013- יעקב לויתם, החיים הטובים, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2015
- אהבות שכאלה - מופע מחווה לעמוס אטינגר, 2015, בערוץ היוטיוב של רשות השידור
- רפי רשף בתכנית ראיונות אחד על אחד עם עמוס אטינגר, אינטימי: "כואב לי על רשות השידור" , באתר של "רשת 13", 25 בפברואר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
עמוס אטינגר, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
הערות שולייםעריכה
- ^ אלקנה שור, מר חיים שכאלה לא מתבייש בגיל של אשתו, באתר nrg, 1 באוקטובר 2012