עמוס אטינגר

עמוס אֵטִינְגֶר (15 בספטמבר 1937, י' בתשרי ה'תרצ"ח – 6 בדצמבר 2023, כ"ג בכסלו ה'תשפ"ד) היה משורר, פזמונאי, תסריטאי, מראיין ומגיש רדיו וטלוויזיה ישראלי. הוא נודע בזכות תוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה" ובזכות שיריו הפופולריים. זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים (2009).

עמוס אטינגר

עמוס אטינגר, 2006
לידה	15 בספטמבר 1937 י' בתשרי ה'תרצ"ח תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	6 בדצמבר 2023 (בגיל 86) כ"ג בכסלו ה'תשפ"ד תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת פעילות	1955–2023 (כ־68 שנים)
בן או בת זוג	תמר אבידר
ילדים	אבי אטינגר
פרסים והוקרה	פרס אקו"ם

ביוגרפיה

נולד בתל אביב וגדל ברמת גן, בנם של יוסף ורבקה אטינגר. אביו נמנה עם מקימי תחנת הכוח של חברת החשמל בנהריים. בנעוריו היה חניך בקן השומר הצעיר ברמת גן. למד בתיכון קלעי בגבעתיים והיה שחיין בנעוריו.

בצבא שירת בלהקת פיקוד המרכז לצד אילי גורליצקי, שייקה לוי, עודד קוטלר ועודד תאומי.

קריירה

ברדיו

בשנת 1959 התקבל בעזרתה של רבקה מיכאלי לעבודה בקול ישראל.

בטלוויזיה- מגיש התוכנית "אלה הם חייך"

בשנת 1966 החל להגיש ברדיו את התוכנית "אלה הם חייך" על פי מודל בריטי. בהמשך עברה התוכנית לטלוויזיה הישראלית בשם "חיים שכאלה". בתוכנית זו אירח עשרות אישים ביניהם: עזר ויצמן, גולדה מאיר, יעקב חודורוב ועוד, וכן את הדודאים ותזמורת צה"ל. המשפט בתוכנית שהפך למטבע לשון היה: "מה אומר לך הקול הבא?", שאלה שהיה נשאל אורח התוכנית, והיה עליו לזהות לפי הקול את מי יזמין אטינגר לשולחן התוכנית. במשך 30 שנה שודרו בטלוויזיה 80 תוכניות של "חיים שכאלה". בשנת 2000 שודרה התוכנית האחרונה בה התארח העיתונאי שייקה בן פורת.

בשנת 2002 פרש לגמלאות מרשות השידור.

פזמונאי ומשורר

אטינגר כתב שירים רבים בזמר העברי. בין המוכרים: "טיול לילי" (הדודאים), "כבר אחרי חצות" (אילן ואילנית), "נערה ושמה כנרת" (גאולה גיל), "יש מקום" (יהורם גאון) ו"יפו" למחזמר "קזבלן", שלושתם ללחן של דובי זלצר, המנון חטיבת גולני "גולני שלי" ו"המנון גבעתי" (אפי נצר), "ברח המלך" ללחן של יוסף הדר, הפזמון "המורה לזמרה" (מאיר הרניק) שבו כיכבה יונה עטרי, "אם רק תבואי בחמש" (יוחנן זראי), "אמא אמא" (משה וילנסקי) ו"כשאור דולק בחלונך" (סשה ארגוב).

בין ספריו, ספרי השירה "רבע לפני חצות", "רבע אחרי המלחמה", "רבע לפנות בוקר" ו"רבע לפני הגיוס".

בנוסף כתב מותחן ופרסומות, כמו הפרסומת עם יורם ארבל לנקה 7, ופרסומת לעלית.

פרסים

• 1983 – פרס זיו לעיתונות טלוויזיה מטעם צדק-מדות-מוסר.
• 2009 – פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי.
• 2014 - פרס על מפעל חיים מטעם פסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון

חיים אישיים

אטינגר היה נשוי במשך 30 שנה לעיתונאית תמר אבידר, שהייתה מבוגרת ממנו ב-7 שנים. בנו מנישואים אלה הוא הקומיקאי אבי אטינגר.

לאחר גירושיו מאבידר נישא בשנית לשריל, אמריקאית הצעירה ממנו ב-15 שנים, והתגרש ממנה לאחר כ-4 שנים.

בשנת 2004 נישא בשלישית לזמרת אוקראינית בשם לנה (ילנה), הצעירה ממנו ב-45 שנים. השניים נפגשו במסעדה בעיירת הנופש ירמצ'ה שבקרפטים, שם ראה אותה שרה בעברית את אחד משיריו. לנה הייתה חברה במקהלת הנוער של קייב.

אטינגר נפטר ב-6 בדצמבר 2023, בגיל 86.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמוס אטינגר בוויקישיתוף

• עמוס אטינגר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• עמוס אטינגר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• עמוס אטינגר, באתר שירונט
• עמוס אטינגר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• עמוס אטינגר, באתר Discogs (באנגלית)
• עמוס אטינגר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• עמוס אטינגר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• עמוס אטינגר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

• עמוס אטינגר, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• רון קסלר, הצד השני של המטבע: לעמוס אטינגר יש תוכניות גדולות, באתר nrg‏, 22 במרץ 2011
• אלקנה שור, מר "חיים שכאלה" לא מתבייש בגיל של אשתו, באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2012
• מתן חרמוני, מדור חדש: מה אומר לכם הקול הבא?, באתר הארץ, 23 בינואר 2013
• יעקב לויתם, החיים הטובים, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2015
• אהבות שכאלה - מופע מחווה לעמוס אטינגר, 2015, בערוץ היוטיוב של רשות השידור
• רפי רשף בתכנית ראיונות אחד על אחד עם עמוס אטינגר, אינטימי: "כואב לי על רשות השידור" , באתר nana10‏, 25 בפברואר 2017
• עמוס אטינגר, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
• עופר אדרת, עמוס אטינגר, מגיש תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "חיים שכאלה", מת בגיל 86, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2023