עמוס דגן

מראשוני תחום המכ"ם בחיל הים, קצין בדרגת סגן אלוף וממפתחי מכ"ם הדגון בחברת אלתא

עמוס דגן (דמבו) (15 באפריל 19339 באוגוסט 2022) היה מראשוני תחום המכ"ם בחיל הים, קצין בדרגת סגן אלוף וממפתחי מכ"ם הדגון בחברת אלתא. בשנת 1974 הוענק לו פרס ביטחון ישראל על פיתוח מכ"ם ה"דגון".

עמוס דגן
עמוס דגן בקבלת דרגת סא"ל
עמוס דגן בקבלת דרגת סא"ל
עמוס דגן בקבלת דרגת סא"ל
לידה 15 באפריל 1933
י"ט בניסן ה'תרצ"ג
חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 9 באוגוסט 2022 (בגיל 89)
י"ב באב ה'תשפ"ב
רעננה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי דמבו
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים
תקופת הפעילות 19551975 (כ־20 שנה)
דרגה סגן אלוף (ים) סגן-אלוף
תפקידים בשירות
  • קצין חשמל במשחתות חיל הים בתקופת רכישתן
  • קצין חשמל מפקח שיפוץ הצוללות הראשונות
  • מפקד בית ספר לאלקטרוניקה בבה"ד חיל הים
  • ראש ענף אלקטרוניקה במחלקת ציוד
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה[א]
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרס ביטחון ישראל שהוענק לעמוס דגן על חלקו בפיתוח מכ"ם דגון, 1974.

דגן היה קצין חשמל ואלקטרוניקה במשחתות שנרכשו בבריטניה, חלק מהצוות שליווה את שיפוץ הצוללות הראשונות אח"י תנין ואח"י רהב לישראל.

ביוגרפיה

עריכה

נולד בחיפה בשנת 1933 למשה וזינה דמבו. אח צעיר ליוסף דמבו ואח בוגר ליאיר דמבו. כשהיה בכיתה א' פרצה מלחמת העולם השנייה. אביו משה, שהיה מהנדס אזרחי, החל לעבוד עבור הצבא האנגלי בבניית מחנות ושדות תעופה במצרים ולאחר מכן בסרפנד ועקיר - היום צריפין ותל נוף. המשפחה עברה לגור ברחובות.

ב-1949 חזרה המשפחה לנווה שאנן שם סיים את לימודיו בבית הספר הריאלי. בגיל 14 הצטרף לגדנ"ע, אז ארגון מחתרת השייך ל"הגנה". הדביק כרוזים שקראו למרד באנגלים, שימש כקשר של "ההגנה" במלחמת העצמאות, כצופה על גג המשטרה וכמפעיל של סירנת אזעקה.

לאחר לימודי התיכון התקבל ללימודי הנדסת חשמל בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, אותם סיים בהצטיינות.

שירות צבאי

עריכה

בשנת 1955 התגייס לחיל הים. עבר קורס קצינים ונשלח לאנגליה כקצין חשמל ואלקטרוניקה במשחתת אח"י יפו.

בתפקיד זה השתתף באוקטובר 1956 במבצע קדש, בקרב שהביא לתפיסת האוניה המצרית איברהים אל אוול, שהוכנסה לשירות בחיל הים בשם אח"י חיפה.

בשנת 1958 רכש חיל הים את שתי הצוללות הראשונות שלו מהצי הבריטי. דמבו נשלח לשרת בבריטניה כקצין טכני המלווה את שיפוץ הצוללות "אח"י תנין" ו"אח"י רהב" לקראת העברתן לשירות פעיל בחיל הים. לקראת היציאה לבריטניה עברת דמבו את שם משפחתו ל"דגן", על פי ההנחיות של דוד בן-גוריון.

דגן חזר לישראל ב-1960 להמשך שירות בחיל הים כמהנדס אלקטרוניקה. לאחר סדרת תפקידים בבסיסים, כמפקד בית ספר לאלקטרוניקה בבסיס ההדרכה וכמהנדס פיתוח ברפא"ל, מונה לראש ענף אלקטרוניקה במחלקת הציוד בחיל הים.

אחרי מלחמת ששת הימים הטילה ממשלת צרפת אמברגו על מכירת ציוד לישראל. ממשלת ישראל החליטה לבנות ספינות טילים בישראל, חיל הים נערך לפיתוח ציוד בארץ במקום רכש צרפתי. כראש ענף אלקטרוניקה הוביל עמוס פיתוח של מערכות אלקטרוניות לספינות הטילים, המערכות שיזם את פיתוחן הוכיחו עצמן במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולמרות עדיפות החימוש של הסורים והמצרים, הסטי"לים של חיל הים לא נפגעו כלל.

פיתוח מכ"ם

עריכה

דגן היה מעורב בפיתוח מכ"ם "נפטון" במפעלי תומסון CSF (Thomson-CSF) בצרפת, שהותקן בספינות הטילים שנבנו בשרבורג, ויותר מכך בפיתוח מכ"ם דגון שיוצר על ידי חברת אלתא והותקן בכל ספינות הסער. על מעורבותו זו זכה בשנת 1974 בפרס ביטחון ישראל.[1]

גלריה

עריכה

לאחר השחרור מהצה"ל

עריכה

ב-1975, לאחר השחרור מצה"ל, נשלח דגן-דמבו לדרום אפריקה כנציג התעשייה האווירית. עם חזרתו לישראל התמנה לתפקיד ראש מנהל מחקר ופיתוח עד לצאתו לגמלאות ב־1999. מאז פרישתו עבד כיועץ לנמלי חיפה ואשדוד. התנדב במסגרת ארגון "צוות" והיה מזכיר סניף רעננה מ-1999 ועד לפטירתו ב-2022.

חיים אישיים

עריכה

ב-1961 נשא לאישה את כרמלה לבית ארנרייך, מורה לתנ"ך, ספרות ודקדוק, ובהמשך עורכת לשונית ומתרגמת. לזוג נולדו שלושה ילדים: גילת - פסיכולוגית, יואב - מנכ"ל של סטארט אפ, ואורי - מנהל בתחום מערכות המידע.

ב-9 באוגוסט 2022 נפטר עמוס דגן בביתו ברעננה, ונקבר בבית העלמין כפר נחמן.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עמוס דגן בוויקישיתוף

ביאורים

עריכה
  1. ^ במסגרת שירות מילואים פעיל.

הערות שוליים

עריכה