עמותה למען נוער וצעירים ערביים - בלדנא

עמותה ישראלית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עמותה למען נוער וצעירים ערביים, המכונה בלדנאערבית: بلدنا, "מדינתנו"), היא עמותה ערבית-ישראלית שהוקמה בסוף שנת 1999 ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות בפברואר 2001.

עמותה למען נוער וצעירים ערביים - בלדנא
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2001–הווה (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטרותיה המוצהרות של העמותה לפעול לקידום חשיבה והתנהגות דמוקרטית ופלורליסטית בקרב הנוער הערבי בישראל, וכן במטרה לעודד את בני הנוער לקחת חלק פעיל במעורבות חברתית בתוך הקהילה הערבית בישראל. העמותה פועלת נגד שירות לאומי של אזרחים ערבים.

הרקע להקמת ארגון הנוער הערבי עריכה

הארגון הוקם מתוך המחסור במשאבים ובאנשי חינוך מיומנים במסגרת החינוך הבלתי פורמלי כגון מועדונים ופעילויות לנוער לאחר שעות הלימודים עבור בני המגזר הערבי בישראל. כמו כן, על פי הארגון, תוכני מערכת החינוך הפורמלית מושפעים מהחינוך היהודי-ישראלי והמערכת מנוהלת על ידי יהודים, מה שמוביל לכך שבני הנוער הערבים לא לומדים בצורה מספקת על זהותם ועל ההיסטוריה הפלסטינית. כך לדוגמה, תנועות הנוער הערבי הן בדרך כלל חלק מתוך תנועות נוער יהודי ישראלי. לתנועות אלו ישנם אידיאלים ישראלים יהודים, מה שמהווה בעיה עבור הנוער הערבי וזהותו. פעילותן של תנועות אלו במספר מצומצם של יישובים.

בנוסף, גופי נוער ערביים רבים משויכים למפלגות (ערביות). מפלגות אלו מסבסדות את הגופים הללו במטרה להשתמש בנוער בעת הצורך לענייניהם הפוליטיים, ואינן דואגות כלל, לדברי הארגון, להעברת תכנים חינוכיים לבני הנוער. מערכת החינוך הבלתי פורמלית גם אינה מטפלת בקונפליקטים הפנימיים הקיימים בחברה הערבית (בלבול זהות, מעמד האישה), מתוך חוסר יכולת להתמודד עימם או מתוך חשש.

בין הארגונים החברתיים הנוספים שקמו בשנות ה-90 על רקע דומה, ניתן למנות את עדאלה, אלסיוואר, מרכז מוסאוא ואחרים.

מקימי בלדנא עריכה

על רקע נושאים אלו הוקמה בלדנא על ידי קבוצה של אנשים המייצגים את הדור החדש של ערביי ישראל. בין המקימים ניתן למצוא אקדמאים, אנשי חינוך, אמנים, משפטנים, עובדים קהילתיים, פמיניסטים פעילים ועיתונאים. חלק גדול מהמקימים עבדו בעבר בארגונים מעורבים של יהודים וערבים, ובשל האכזבה מפעולותיהם פנו להקמת ארגון פלסטיני ישראלי.

המקימים צברו אומנם ניסיון בעבודה עם נוער, אך פרט לכך הם צברו גם תסכול רב ממערכת החינוך הבלתי פורמלית. לטענתם, מערכת החינוך הבלתי פורמלי בעלת יומרה להיות מערכת שוויונית המחנכת לפלורליזם, אך בפועל שומרת את עמדת השליטה והכוח ליהודים ובכך ממשיכה להנחיל את האג'נדה היהודית-ציונית ישראלית.

מבנה וחברי העמותה עריכה

התפתחות העמותה עריכה

בתחילת דרכה שימשה בלדנא כמקום מפגש עבור בני נוער ערבים – מקום שבו הם יכלו לדון בנושאים הקרובים לליבם כמו היותם מיעוט במדינת ישראל ומיעוט במזרח התיכון בעל השפעה רבה על הפוליטיקה במזרח התיכון. עם השנים, בשביל למלא אחר ייעודה, הקימה בלדנא קבוצת נוער שבה היא מנחילה לצעירים ידע ורקע על הלאומיות שלהם ומיומנות לחשיבה ביקורתית. מקבוצות אלו צמחה קבוצת מנהיגות צעירה, ובכך מעצם קיומה של קבוצה מעין זו משמשת בלדנא לא רק כמקום שבו אפשר להביע דעה, אלא היא מטפחת בני נוער שיפעלו בתוך הקהילות הערביות השונות בארץ למען אותה מטרה.

פעילויות ופרויקטים עריכה

העמותה מפעילה מספר קורסי הכשרת מדריכים בשנה, שבהם היא מכשירה כוח אדם מיומן לעבודה עם בני נוער. מדריכים אלו פועלים בהמשך בבניה ובהפעלת קבוצות מנהיגות צעירה בקרב בתי ספר תיכונים ערבים ברחבי הארץ. מלבד קורסי הכשרת המדריכים וקבוצות מנהיגות צעירה, מקיימת העמותה מחנות קיץ בשיתוף עם פרויקטים של נוער מחו"ל, נוער פלסטיני מהשטחים וכן נוער יהודי ישראלי.[1]

קבוצות נוער וצעירים עריכה

  • פרויקט השגיות ציבורית: מכשיר את בני הנוער לאתר ולזהות בעיות בקרב הקהילה שבה הם חיים ובהמשך לנסות ולפתור בעיות אלו.
  • מפגשים אזוריים: נוער מאזורים שונים מהמדינה נפגשים יחד על מנת לדון בבעיות בנושאים המשותפים לכלל המגזר הערבי בישראל, כגון בלבול הזהות, היסטוריה משותפת וכדומה.

פרויקט מדיה עריכה

פרויקט המהווה במה עבור הנוער הערבי בישראל, שדרכה באפשרותם להביע את דעותיהם ורעיונותיהם וליצור קשר עם כלל בני הנוער בעולם ובפרט עם הנוער מהשטחים.

  • Shabab: מגזין חודשי עבור בני הנוער הערבים בישראל.

הנוער עובר הכשרה והדרכה עיתונאית ובהמשך משתמש בכישורים אלו על מת לכתוב במגזין חודשי. במגזין זה עוסקים בני הנוער בסוגיות שונות המעניינות את בני גילם. בדרך זו מבטאים בני הנוער את דעתם וכן חווים מה זה להיות עיתונאי.

  • Momken: אתר אינטרנט – אתר שעלה ב-2005, ומאז מספק עבור בני הנוער הערבים בישראל מידע חדשני על המתרחש וכן על אירועים הצפויים להתרחש.

פרויקטים נוספים עריכה

  • Jadal: פרויקט דיבייט – מועדון דיון בשיתוף עם El Fattah, תנועת נוער חיפאית מקומית. יחד במועדון מתדיינים בנושאי מחלוקת הקרובים לעולמם של בני הנוער.
  • טיולי מולדת – בפרויקט זה יוצאים בני הנוער לטיולים ברחבי המדינה במטרה להכיר אותה ובכך להכיר את ההיסטוריה והזהות שלהם.
  • פעילות בינלאומית וחילופי משלחות – בלדנא מארגנת מספר משלחות בשנה למקומות שונים בעולם. במשלחות אלו נפגשים בני נוער מכל רחבי העולם. מטרת מפגשים אלו לאפשר לצעירים לפגוש אוכלוסיות ממגוון תרבויות וכן לקחת חלק בעבודה קהילתית בחו"ל. מפגשים אלו מביאים להעלאת מודעות חברתית לבעיות כגון אפליה וגזענות בעולם תוך הכרת השונה וקבלתו.
  • קורסי העשרה: – בלדנא מקיימת מספר קורסי הכשרה לנוער בתחומים שונים במהלך השנה.
  • מסעות פרסום: – בלדנא עוסקת בפעילות נגד שירות לאומי של ערבים בישראל. היא פועלת נגד הצעת החוק הקוראת לחייב את כל בני ה-18 בשירות צבאי או אזרחי ולשלול זכויות מסוימות מהמשתמטים. במרכזו של מסע הפרסום עומדת הסיסמה " שירות לאומי – הדרך שלך לצבא". במסגרת קמפיין זה מחלקים חברי העמותה עלונים בין בתי הספר הערביים השונים בארץ בהם מפורטות הסכנות שהם רואים בשירות האזרחי. כמו כן כחלק ממסע ההסברה הפיקה העמותה בשיתוף להקת הראפ הערבית "דאם" שיר מחאה ששמו "לשירות האזרחי דרוש ערבי שאיבד את הזיכרון", אשר מותח ביקורת חריפה נגד הרעיון לשירות אזרחי ונגד מי שבוחרים לקחת בו חלק. לשיר המחאה מתוסף סרטון שבו מופיעים אנשי דת וחברי הכנסת, אשר קוראים להימנע מהצטרפות לשירות האזרחי.[2]

לאחר מספר שנים שבהן פועלת בלדנא במישור החברתי-קהילתי בקרב בני נוער וצעירם ערבים בישראל, הציבה לעצמה העמותה להרחיב את פעולותיה ולהיות גורם מייצג של הנוער הערבי אל מול גורמים ממשלתיים ואל מול הקהילה הבינלאומית.

ביקורת עריכה

בדצמבר 2022 פורסם כי העמותה אירחה במשרדיה כנס לכבוד אזרחים ערבים שנעצרו על שותפותם במהומות האלימות בשנת 2021. בכנס דיברו כמה מחבלים משוחררים. הכנס עורר ביקורת ציבורית על תמיכתו המפורשת של הארגון בטרור ואלימות.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נדים נאשף, 'שנינו יחד או כל אחד לחוד?', חברה – כתב עת סוציאל-דמוקרטי, גיליון 6 ,2003.
  2. ^ לשירות הערבי דרוש ערבי שאיבד את הזיכרון, מחסום, 8 בנובמבר 2007 (דף ארכיון)
  3. ^ שילה פריד, עמותה חינוכית אירחה אירוע תמיכה בפורעי שומר החומות. העמותה: "לא נגיב למי שקורא לזה פרעות", באתר מקור ראשון, ‏20.12.2022