עמי שמיר

מתרגם, עורך, עיתונאי וסופר ישראלי

עמינדב (עמי) שמיר (ט"ו בטבת תרפ"ד, 23 בדצמבר 1923ד' באב תשס"ט, 25 ביולי 2009) היה מתרגם, עורך, עיתונאי וסופר ישראלי.

עמי שמיר
לידה 23 בדצמבר 1923
לודז', רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביולי 2009 (בגיל 85)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Aminadaw Sztajnbergier עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

עמי שמיר נולד בסוף שנת 1923 בעיר לודז' שבפולין, בנם של טובה לבית בידרמן ודוד שמיר (שטיינברגר), מורה עברי, במשפחה בת שני אחים ושלוש אחיות.[1] למד בעיירה הסמוכה ז'יחלין.

באמצע שנות ה-30 עלה לארץ ישראל מפולין עם משפחתו. סיים את לימודיו בתיכון אהל שם ברמת גן. בהמשך למד עיתונאות באוניברסיטת תל אביב.

במלחמת העולם השנייה שירת בבריגדה היהודית. לאחר שחרורו היה לחבר קיבוץ משמר העמק לזמן קצר. בתום מלחמת העצמאות התגייס לשירות צבא בצה"ל כקצין תרבות וחינוך. שם החל את עבודתו העיתונאית הסדירה, כששימש ככתב וכסגן-עורך בשבועון חיילי צה"ל "במחנה".[2] לאחר שחרורו עבד בעיתונים "אשמורת", "דבר השבוע" (חבר מערכת) ו"דבר לילדים" (בו פרסם רשימות וסיפורים מתורגמים בהמשכים) וכתב בעיתונים רבים נוספים, עד שלבסוף מצא את ביתו המקצועי בעיתון "למרחב", ושימש בו ככתב ועורך במשך יותר מ-13 שנה (אף שלא היה חבר אחדות העבודה וגם לא חבר קיבוץ), עד סמוך להתמזגותו לתוך "דבר". כתיבתו של שמיר הקיפה תחומים מגוונים: ספרות יפה, עיתונאות ומדע פופולרי לילדים. בכל אחד מתחומים אלה הגיע להישגים בולטים,[3] וכתבותיו זיכו אותו בפרס אילת (מטעם עיריית אילת ולשכת התיירות לאילת, תשכ"ד; ביחד עם יהושע משולח)[4] ובפרס לב לעיתונות.

לאחר פרישתו מ"למרחב" כיהן בראשית שנות ה-70 כדובר משרד הבריאות, ובשנים 19741976 היה יועץ העיתונות (דובר הלשכה) של הנשיא אפרים קציר.

שמיר תרגם עשרות רבות ספרים מאנגלית לעברית. כמו כן כתב מספר ספרי מקור, בהם "תקריב", "נעליים מארץ-ישראל", "עמודי פנים" ו"זמן אוויר". וערך מספר כרכים של אנציקלופדיה אביב[5].

ספריו

עריכה
  • נעלַים מארץ ישראל; ציירה: נורית יובל, תל אביב: אטד, תשל"ג.[6] (פרקי זיכרונות)
  • תולדות חיל ההנדסה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור; קצין חינוך ראשי – ענף הסברה, בשיתוף מפקדת קצין הנדסה ראשי, 1978.
  • עמודי פנים: עיתונאות בנימה אישית, רחובות: אטד, תשס"ב 2002. (קובץ כתבות ומאמרים שפרסם בשנות ה-50, ה-60 וה-70, מחולק לתשעה מדורים)
  • זמן אוויר, רחובות: אטד, 2005. ("סיפור חניכה תיעודי-בדיוני של צעיר ארץ-ישראלי בשלהי מלחמת העולם השנייה")
  • תקריב, רחובות: אטד, 2008. (רומן)

בתרגומו

עריכה
  • השטן והתאוה / ריימונד ראדיגה ; (תרגם עמי שמיר), רומן. הדב - ש’ פרידמן, תש"י.
  • שריון / מאת היו גרגור, כתר, 1978.
  • התאונה / דקסטר מאסטרס, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1956
  • תורת הניהול וחוכמת מקיאוולי / אנתוני ג’יי, ספרית מעריב, 1989.
  • נאות השמים / ג’ון סטיינבק, הדב, תש"י.
  • נביא חמקמק : אחד העם ומקורות הציונות / סטיבן זיפרשטיין, תל אביב : עם עובד, תשנ"ח 1998.
  • הנופלים בקרב : עיצובו מחדש של זיכרון שתי מלחמות העולם / ג’ורג’ ל’ מוסה, עם עובד, תשנ"ד 1993.
  • הנפילה : הכישלון האמריקני באיראן / מייקל לידן, ויליאם לואיס, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, (תשמ"ב 1982).
  • סוד הטילים וכבוש החלל / מאת קנת גטלנד ; כתר, 1978
  • עובדות החיים : מבט תלת-ממדי / ג’ונתן מילר ודויד פלהם, מסדה, 1984
  • עמדות השליטה : המאבק בין הממשלות לבין השוק המעצב מחדש את פני העולם המודרני / דניאל ירג’ין, ג’וזף סטניסלו ; תל אביב : דביר, תש"ס 2000.
  • פדלאללה : המצפן של חזבאללה / מרטין קרמר, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
  • צבאו הפרטי של פופסקי / ולדימיר פניאקוב. מערכות, (תשי"ד).
  • צלילים מופלאים : סיפורה של הסימפוניה / הרברט צ’אפל, גבעתים : מסדה, 1988.
  • רוח-אללה : ח’ומייני והמהפכה האסלמית / אמיר טאהירי, עם עובד, תשמ"ז 1987[7].
  • האדם הקדמון / מאת אנתוני הארוי וג’ודית דימנט, כתר, 1978.
  • אהבה נזילה : על השבריריות של הקשרים האנושיים / זיגמונט באומן, הוצאת מאגנס, 2007[8].
  • אהבת סתיו / הלן ון סלאיק, 1986.
  • האיזמל-החרב, טד אלן וסידני גורדון, הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1955
  • אילו יכלו גברים לדבר : אלון גרטש ; אלו יכלו גברים לדבר, זמורה ביתן, תשס"ד 2004.
  • האימאם הנעלם, פואד עג’מי, עם עובד, תשס"ו 2006.
  • אמנות הצלום / מאת יונתן רטלנד ; איורים - בן מנצ’יפ וטרי קולינס, כתר, 1978
  • אני והמדע : כיצד דברים פועלים / מרטין ברמול ואנג’לה וילקס, יבנה, תש"ן 1990.
  • אני ועולם החי : יונקים, זוחלים, בעלי-כנף, דגים ועוד / ג’ו קאופמן, יבנה, תשמ"ט 1989.
  • אני לא רוצה לדבר על זה / טרנס ריל עם עובד, תשנ"ט 1999.
  • אניילי ומערכות השלטון באיטליה / אלן פרידמן, גלובס, 1991.
  • בין זיכרון לתקווה : ניצולי השואה בגרמניה הכבושה / זאב מנקוביץ; ירושלים: יד ושם, תשס"ז 2006.
  • בית הספר הבלתי מדורג / ג’ון י’ גודלד, רוברט ה’ אנדרסון, אוניברסיטת תל אביב, תשל"ו.
  • חיים ששוויים פחות : המיתוס של שחרור האשה / סילויה אן הולט, עם עובד, 1990.
  • החיים את חייו / מיה רודמן, כנרת, 1982).
  • חידת מק-ארתור : יפן, קוריאה והמזרח-הרחוק / ג’ון גונתר, נ’ טברסקי, תשי"א.
  • חזון התאוריה הסופית / סטיבן ויינברג, עם עובד, תשנ"ז.
  • חורים שחורים והדוד אלברט / ראסל סטנארד, עם עובד, תשנ"ג 1992.
  • הערכה בית ספרית : דיאלוג לשיפור בבתי הספר / דוד נבו, רכס - פרויקטים חינוכיים, 2001.
  • דם ופוליטיקה : עלילת דמשק, היהודים והעולם / יונתן פרנקל, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ג 2003[9].
  • הגל השלישי / אלבין טופלר, עם עובד, (1984)[10].
  • גילו של אדם וזמנו האישי / מריאן רבינוביץ, 2003[11].
  • גוף האדם : מערכות ותפקודים / כריסטיאן ברנרד, קארל סבאג, יבנה, תשמ"ט 1989.
  • בצלו של היטלר: ריצ’ארד ג’ אוואנס, עם עובד, תשנ"א 1991.
  • משטר וישי בצרפת והיהודים / מיכאל ר’ מארוס ורוברט פקסטון, עם עובד, 1989.
  • מעולם החי והטבע, רביבים, [תש"ם].
  • מעבר לסמבטיון : המיתוס של עשרת השבטים האבודים, הוצאת בית התפוצות, 1991.
  • ממזרח ועד סוף מערב : יהודי ספרד 1492-1992,בית התפוצות, 1992.
  • מכתבים לידיד יהודי באמריקה / הלל הלקין, עם עובד, (תשל"ט).
  • המייסד : אבי שושלת רוטשילד ותקופתו / עמוס אילון, עם עובד, תשנ"ח 1998.
  • מי לחיים? : יהודי מציל יהודים / סמואל אולינר (Oliner), קתלין לי, יד ושם, תשס"ב 2002.
  • המחשב האישי - מבט תלת־ממדי / שרון גלאהר, משכל, 1987
  • המגדל הגאה : דיוקן העולם לפני מלחמת העולם הראשונה 1890–1914 / ברברה טוכמן, תל אביב : דביר, תשנ"ט 1998.
  • מאחורי דלת הכיתה / ג’ון י’ גודלד, מ’ פרנסיס קליין, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב - בית הספר לחינוך, 1973.
  • לוסי - ראשית המין האנושי / דונלד ג’ונסון ומייטלנד אדי, תל אביב : מסדה, 1985[12].
  • כוכב ושמו שאול : סיפורים / קורדויינר סמית, עם עובד, (תשמ"א 1981)
  • כאשר ינוס איש מפני הארי / י’ קליין-הפרש, קרני, (תשכ"ה).
  • כאב : מדע הסבל / פטריק וול ; לוד : דביר, 2002[13].

בעריכתו

עריכה
  • עמי שמיר (עורך), ספר ז'יחלין, תל אביב: ארגון יוצאי ז'יחלין בישראל ובאמריקה, תשל"ד. (ספר יזכור, עברית ויידיש) (ספר יזכור לקהילת ז'יחלין, בספריית העיר ניו יורק)
  • עמי שמיר (עורך), אנציקלופדיה לבריאות המשפחה המודרנית; עורכת אחראית: טובה שיף, ירושלים: שגיא, תשמ"ז 1987; אשקלון: א.ב.א., תשנ"א 1991.

לקריאה נוספת

עריכה
  • עמי שמיר, 'הקדמה', עמודי פנים: עיתונאות בנימה אישית, רחובות: אטד, תשס"ב 2002, עמ' 9–10.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עמי שמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על אביו ומשפחתו ראו: יוסף רוזנגרטן, 'דוד שמיר (שטיינברגר) ז"ל', בתוך: עמי שמיר (עורך), ספר ז'יחלין, תל אביב: ארגון יוצאי ז'יחלין בישראל ובאמריקה, תשל"ד, עמ' 103–105 (מתוך "על המשמר", 14 במאי 1960) (ספר יזכור לקהילת ז'יחלין, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 107 ואילך); על אמו: יוסף רוזנגרטן, 'טובה שמיר (שטיינברגר) ז"ל', שם, עמ' 105–106 (מתוך "על המשמר", 11 בפברואר 1958). על אחיו הבכור, בונים שמיר מקיבוץ שער הגולן: דוד תדהר (עורך), "בונים שמיר (שטיינברגר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3572; בונים שמיר באתר שער הגולן. על בת אחיו, צילה שמיר: צילה שמיר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה".
  2. ^ בין היתר שימש כשליח העיתון לאפריקה (רשמים מפולין היהודית [...], חרות, טור 2, 20 בנובמבר 1960).
  3. ^ עמי שמיר בתוך: אוריאל אופק, לקסיקון אופק לספרות ילדים, באתר "ים הספר".
  4. ^ חולק "פרס אילת", מעריב, 31 בדצמבר 1963.
  5. ^ ספרים חדשים, דבר, 2 בספטמבר 1977
  6. ^ ביקורות: מרדכי אבישי, דרכי יחיד ויחד לארץ, מעריב, טור 3, 28 בדצמבר 1973; אוריאל אופק, ספרים לילדים ולנוער | נעליים מארץ ישראל, דבר, 30 באוגוסט 1974.
  7. ^ משה מנשהאוף, כוחו של אור מסנוור, כותרת ראשית, 1 ביולי 1987
  8. ^ אבנר שפירא, ירידות חדות בשער האהבה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
  9. ^ שלמה אבינרי, עלילת דם ואי-הנחת שבמודרנה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2003
  10. ^ אמנון ז'קונט, החור שבחבית, כותרת ראשית, 22 באוגוסט 1984
  11. ^ עדנה לוינשטיין, גילו של אדם וזמנו האישי, באתר הארץ, 28 במרץ 2004
    זאב לוי, על קשישים זקנים וקשישים צעירים, באתר הארץ, 6 ביוני 2004
  12. ^ סיפורת, מעריב, 20 בדצמבר 1985
  13. ^ חנן פרנק, "רק אל תשכחו את שמותיהם", באתר הארץ, 26 בינואר 2003