פתיחת התפריט הראשי

עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ח, 1688, פרארה - א' באדר ה'תק"ג, 1743) היה רב מקובל ופייטן איטלקי. נודע בעיקר על שם חיבורו משנת חסידים ששימש רבים כחיבור יסוד רב-השפעה המאפשר היכרות שיטתית עם קבלת האר"י.

חייועריכה

נולד[1] לאברהם ומרים, ובעודו תינוק עברה משפחתו לרוויגו, עיר מולדת אמו. בגיל שש התייתם מאביו, ודודו אחי אמו הרב ידידיה רבינו פרנס את המשפחה וגידל את הילדים. כשהיה בן 19 נפטר דודו, ומאז, כדי להתפרנס, החל לנדוד על מנת להתפרנס כמלמד.

בנדודיו עבר בגוריציה ובפירנצה ושם נשא את אשתו מרים. הסיבה שהוכרח לעזוב את גוריציה היא כי הקהילה הספרדית לא יכלה לסבול את דעתו שאשכנזים לא צריכים להניח תפילין בימי חול המועד גם אם הם נמצאים בקהילה ספרדית. משם עבר לוונציה, גם שם התפרנס כמלמד עד שחלה ותלמידיו התפזרו. אחר כך נקרא לטריאסט לשמש שם כמלמד. בתור מורה, כדי להמחיש לתלמידים את סיפור המקרא על מלאכת המשכן וכליו הוא יצר דגם מקרטון של המשכן וכליו. בעקבות זאת הוא כתב את ספרו "מעשה חשב" לבאר את מלאכת המשכן בסגנון של משניות עם פירוש.

בספריו הוא מצביע על ר' נתן פינקארלי בן ר' יואל (שהיה מורה הוראה באלכסנדריאה דיל"ה פאלי"ה) כ"מורו ורבו"[2].

כשהיה בן שלושים עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה למד את חכמת הקבלה ועסק בכתבי האר"י. בצפת ערך מחדש את חיבורו הקצר שהיה באמתחתו בשם "דקדוקי עניות" וקרא לו "הון עשיר". לאחר כשנתיים עזב את צפת עקב מגפה שפרצה בגליל העליון ויצא לחוץ לארץ. על הספינה בה נסע התנפלו שודדים ושבו אותו עם משפחתו. לאחר ארבעים יום נפדה ובא לאיטליה, לעיר ליוורנו. בתקופה זו חיבר את חיבורו העיקרי "משנת חסידים". משם נתבקש לכהן כרב בפירנצה. לאחר ארבע שנים חזר לליוורנו כדי לעסוק בהדפסת ספריו. לאחר מכן יצא למכור את ספריו בערים המרכזיות באותה תקופה: איזמיר, סלוניקי, קושטא, אמסטרדם ולונדון.

באחרית ימיו החליט לחזור לארץ ישראל, בדרך התעכב כשנתיים בארם צובא, שם סחר בסחורות ששלחו לו מליוורנו. לאחר שצבר די בשביל פרנסתו, עלה לארץ ישראל והשתכן בירושלים.

קשרי ידידות והערכה הדדיים היו לו עם בן דודו ר' יוסף אירגאס שנתן הסכמה לספרו "הון עשיר", והוא נתן הסכמה לספרו של הרב אירגאס "שומר אמונים".

סוף ימיועריכה

הרב עמנואל רצה לייסד ישיבה בירושלים, ולצורך זה יצא לחוץ לארץ כדי לגייס תרומות וגם כדי להדפיס את שאר ספריו שלא נדפסו. לאחר כשנתיים של נדודים חזר לארץ ישראל ובדרך פגעו בו שודדים ורצחוהו נפש בראש חודש אדר ה'תק"ג. שבוע אחר כך הובא לקבורה בצ'נטו שבבולוניה. בחצרו בירושלים הוקמה ישיבת כנסת ישראל בראשותו של רבי חיים אבן עטר הידוע בכינויו ה"אור החיים". ישיבה זו התקיימה לפחות עד לשנת 1886 ולמדו בה מחשובי הרבנים בירושלים באותם הימים.

בשנת 2011 הוקמה מצבה על קברו על סמך מפות הקבורה העירוניות, וביום הפטירה עלה מניין על קברו.

חיבוריועריכה

  • אדרת אליהו - על הש"ס, וכמה עניינים. בסופו שירים וחידות.
  • אלקים מושיב יחידים ביתה - כתב חידה.
  • הון עשיר (דקדוקי עניות) - פירוש על המשנה.
  • הן היא כמת דולק בתוך המים - כתב חידה.
  • חושב מחשבות - חידושים על תנ"ך וש"ס בדרך אגדה
  • חזה ציון - פירוש על תהלים, דפוס ראשון - ליוורנו תק"ב.
  • יושר לבב - קבלה. בספר זה הופיע, בין השאר, ניסוח ברור של תפיסת 'צמצום כפשוטו' בתורת הצמצום הלוריאנית.
  • מעשה חושב - על מלאכת המשכן.
  • מקוה טהרה - חישוב נפח המים למקוה טהרה והדינים הקשורים בו.
  • משנת חסידים - סידור וביאור כל ענייני הקבלה שבכתבי האר"י. הספר נקרא כך משום שהוא מחקה את סגנונה ואת אופן חלוקתה של המשנה למסכתות. המחבר הדפיס שתי מהדורות בחייו אחת בליוורנו, ושנייה, עם הוספות, באחרית ימיו בירושלים.
  • קריית ארבע
  • תפילין דמארי עלמא - על הנחת תפילין בחול המועד
  • תולדות חייו - רבי עמנואל חי ריקי מספר על חייו, ובנו מתאר את פטירתו איך נהרג על קידוש השם.

מפרשים על חיבוריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

חיבוריועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ את תולדות חייו כתב בהקדמה לספרו חזה ציון, והמשכם כתב בנו לאחר הקדמת אביו.
  2. ^ אדרת אליהו, חלק השו"ת סי' כד


תקופת חייו של הרב עמנואל חי ריקי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים