פתיחת התפריט הראשי

עמרי רונן (נולד ב-11 בנובמבר 1978) הוא שדרן רדיו ישראלי.

עמרי רונן
אין תמונה חופשית
לידה 11 בנובמבר 1978 (בן 41)
אשקלון, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק שדרן רדיו, מדבב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רונן נולד וגדל באשקלון ולמד במגמת מוזיקה. ב-1997 התגייס לצה"ל, ושירת בגלי צה"ל. במהלך שירותו בתחנה, הושעה מספר פעמים, לאחר שנעדר משיעורי לשון של אבשלום קור, התבטא באופן פוליטי ואף נרדם בשידור. עם זאת, המשיך רונן לשדר בתחנה גם לאחר שחרורו. במשך שנים הגיש את תוכנית המוזיקה היומית "הבחירות" בגלגלצ. בעבר הגיש את מצעדי המוזיקה השבועיים של גלגלצ. בעשור הראשון של המאה ה-21 הגיש מספר פעמים את מצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי ואת מצעד הפזמונים העברי השנתי, לצדה של הדר מרקס. בתקופה בה שודר המצעד של גלגלצ בערוץ 3, שידר אותו לצדה של ימית סול. כן רשם הופעות טלוויזיוניות נוספות, כשהגיש פינות מוזיקה בערוץ 10, והצטרף לזמן קצר לתוכנית הנוער "אקזיט".

בסוף שנת 2009 הודיע רונן בראיון כי בכוונתו לסיים את תפקידו כשדר של המצעד השבועי בגלגלצ, אולם ימשיך בתפקידו בתוכנית היומית "הבחירות". לאחר שידור "מצעד העשור הבינלאומי" של גלגלצ ב-31 בדצמבר 2009, סיים רונן את תפקידו כשדר של המצעד השבועי, תפקיד אותו מילא כעשר שנים. את מקומו בשידור המצעד תפסה הדר מרקס.

ב-2010, לאחר 13 שנות שידור בגלי צה"ל ובגלגלצ, הודיע רונן על עזיבתו את התחנה הצבאית ועל הצטרפותו לרדיו תל אביב, שם הוא מגיש תוכנית יומית וכן משמש כעורך המוזיקלי הראשי של התחנה[1]. ב-25 באפריל 2010 החל להגיש ברדיו תל אביב את התוכנית "חי מתל אביב", ביחד עם עופרי פרישקולניק. כיום הוא מגיש את התוכנית לבד ואף משמש כמנהל התוכניות של רדיו תל אביב, זאת במקביל לתפקידו כעורך המוזיקלי הראשי שלה.

לרונן תואר בפסיכולוגיה וניהול מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף לעבודתו ברדיו, הוא מנהל את פורטל תעשיית הקולנוע והטלוויזיה "קולנוען", וכן עוסק בקריינות פרסומות.

החל מ-2005 מדבב רונן את דמותו של תום בסרטוני אתר האינטרנט "בריינפופ".

קישורים חיצונייםעריכה

קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2017-02-13, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ערן בר-און, עמרי רונן מצטרף לרדיו תל-אביב, באתר ynet, 14 במרץ 2010