ענולה שמיר (נולדה ב-1949) היא יוצרת קולנוע ותיאטרון ומחלוצות הקהילה הלהט"בית בישראל.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ביוגרפיה עריכה

נולדה ב-1949 לסופר (ולימים חבר הכנסת) משה שמיר ולצביה שמיר, ביתו של השל פרומקין, חבר הכנסת הראשונה וממייסדי ההסתדרות. דודה הוא הכלכלן פרופסור דן מרום[1]

הוריה קראו לה ענולה על שם הפסוק "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" מספר במדבר. לימים הכו על חטא על השם יוצא הדופן, ולאחותה הצעירה של ענולה קראו יעל[2].

ענולה גדלה בשכונת תל ברוך בתל אביב, ובילדותה תיארה אותה אימה כ"קיבוצניקית" שהסכימה ללבוש רק מכנסיים, בניגוד לאחותה[2]. דמותה שימשה השראה לדמותה של הילדה במחזה של אביה "בית במצב טוב"[3]

בתחילת שנות ה-70 זכתה בתחרות לסרטים קצרים וקיבלה פרס בסך 5000 ל"י[4], שבו השתמשה כדי להירשם לבית הספר לקולנוע בלונדון(אנ') ועברה לגור בלונדון למשך שנתיים.

במסגרת הלימודים חברה למיכאל לב-טוב, נפתלי אלטר, אלן רוזנברג ושלמה בן בסט, והקבוצה הפיקה במהלך לימודיהם שישה סרטים[4].

לאחר שובה לארץ נישאה ב-1974 לג'יימסון גולדנר[5], במאי דוקומנטרי ומרצה לקולנוע מקליפורניה[6], אותו הכירה במהלך שנת שבתון שלו בישראל ב-1970[7]. לשניים נולדה בת אחת, נעמי.

ב-1990 עברה עם ביתה לסן פרנסיסקו להתגורר בסמוך לבעלה לשעבר, ומאז חילקה את זמנה בין ישראל ובין ארצות הברית.

פעילות בקהילה הגאה עריכה

שמיר יצאה מהארון כלסבית לאחר גירושיה בשנות ה-80. בעקבות יציאתה מהארון עלו יחסיה עם אביה על שרטון.

רק לאחר יציאתה מהארון גילתה כי דודתה של אמה, לאה ברלין, הייתה בקשר עם אישה, ג'סי־ישע סמפטר, ומערכת היחסים ביניהן הייתה בסיס למחקר של פרופסור יפה ברלוביץ וכן לספרו של משה שמיר "יונה בחצר זרה"[1]

שמיר החלה לכתוב מחזות שעסקו במערכות יחסים לסביות, והייתה הראשונה בישראל שהעזה לעסוק בנושא זה במסגרת התיאטרון הממוסד.

ב-1993 השתתפה בישיבה הראשונה בכנסת שעסקה בקהילה הגאה בישראל, במסגרת ועדת משנה למניעת אפליה בשל העדפה מינית בוועדה לקידום מעמד האשה שבראשה עמדה יעל דיין[8], וב-1995 הפיקה וערכה את פסטיבל הסרטים ההומו-לסבי הראשון בישראל "זן נדיר"[9].

קריירה מקצועית עריכה

  • חזרה לתל ברוך - סרט תיעודי על שכונת ילדותה של שמיר. הטלוויזיה הכללית, 1977[10]
  • עור - מחזה הבכורה של שמיר, שזיכה בפרס השחקנית המצטיינת את רובי פורת-שובל. המחזה הציג באור קשה את מערכת היחסים של ענולה עם אביה[11], שבתגובה כתב את המחזה "קרנבל בוונציה"[12]. פסטיבל עכו, 1986[13]
  • מה אתה זוכר, יונתן יונתן - בכיכובה של אורנה כץ שזכתה בצל"ש השחקנית המצטיינת על תפקידה[14]. פסטיבל עכו, 1989[15]
  • זושי בר - בימוי משותף עם עדה בורקו לקטעים שנכתבו על ידי חברות קבוצת "זו שואו", אנסמבל התיאטרון של ארגון קל"ף. הקטעים הוצגו בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה לרגל יום הגאווה 1998[16]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ענולה שמיר, ברשת החברתית פייסבוק

  ענולה שמיר, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2   תמר רותם, אהבת נשים, צמחונות ופמיניזם: מי היתה המשוררת הישראלית הנשכחת ישע סמפטר?, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2019
  2. ^ 1 2 תקוה ויינשטוק, ⁨בצדו של סופר - בשר ודם, באתר מעריב, ‏13 ביוני 1958
  3. ^ יוסף לפיד, ⁨כבוד הדרגה, באתר מעריב⁩, ‏2 במרץ 1962
  4. ^ 1 2 י. פינקלסטון, סופר מעריב בלונדון, ⁨הקבוצה הישראלית של האולפנים הלונדוניים ⁩, באתר מעריב, ‏14 ביוני 1971
  5. ^ ⁨⁨מעריב⁩, באתר www.nli.org.il, ‏31 ביולי 1974
  6. ^ Wikipedia, Cinema Department at San Francisco State University
  7. ^ Jim Goldner Obituary (1938 - 2019) San Francisco Chronicle, Legacy.com
  8. ^ Raphael Eppler-Hattab, 29 שנים לכנס ההומואים והלסביות הראשון בכנסת, באתר www.facebook.com, ‏11 בינואר 2022
  9. ^ GEORGE OSTROVSKY RETROSPECTIVE, ‏2012
  10. ^ נעמי גל, ⁨בית אבא, באתר מעריב, ‏14 ביולי 1977
  11. ^ שרית פוקס, ⁨הנאה ואכזבה לצופה ביום הראשון של פסטיוואל עכו, באתר מעריב, ‏20 באוקטובר 1986
  12. ^ היהודי מונציה - אלי אשד
  13. ^ עור, באתר פסטיבל עכו, ‏1986
  14. ^ חיים נגיד, ⁨צלצול ראשון, באתר מעריב, ‏13 בנובמבר 1989
  15. ^ פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il
  16. ^ Open Knesset, פרוטוקול מס' 138 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה, באתר oknesset.org, ‏22 ביוני 1998