ענת לוין (משוררת)

משוררת ישראלית

ענת לוין (נולדה ב-22 ביוני 1973) היא משוררת וסופרת, זוכת פרסי שר המדע, התרבות והספורט למשוררים בראשית דרכם ולספר ביכורים ופרס אקו"ם לעידוד פרסום יצירה ספרותית ע"ש שלמה טנאי[1].

ענת לוין
לידה 22 ביוני 1973 (בת 50)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, מכללת האנטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עדי עסיס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
anatut.wordpress.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ענת לוין נולדה וגדלה בראשון לציון. שירתה בצבא כמורה חיילת[2]. לוין למדה בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים והשלימה לימודיה במכללת האנטר בניו יורק[3]. קובץ השירים הראשון שכתבה לוין, "אנה מסתובבת לאט", זיכה אותה בשנת 2002 בפרס שר התרבות למשוררים בראשית דרכם[4] ובשנת 2006 במקום הראשון בתחרות "שירה על הדרך" של עיריית תל אביב-יפו. הספר יצא לאור בשנת 2007 וזכה בפרס שר המדע, התרבות והספורט לספר ביכורים לשנת תשס"ח[5].

ספר שיריה השני, "מפה לפה", אשר יצא לאור בשנת 2013, זיכה אותה בפרס אקו"ם לשנת 2011 ובמלגת קרן רבינוביץ לשנת 2010[6]. הספר הוא מחזור של שירי אהבה של בת לאמה, שגדלה בצילם של הורים נוקשים ומצייר בעדינות את הקשר המורכב בין אם ובתה[1].

בעשור השני של המאה ה-21 לוין מלמדת כתיבת שירה בבית הספר לכתיבה יוצרת של "הליקון" ובמסגרות נוספות. נוסף על כך, היא עורכת ספרי שירה ופרוזה ומלווה כותבים בתהליכי כתיבה.

בשנת 2015 יצא ספר פרוזה ראשון פרי עטה, "האריכברית", בהוצאת אפיק[7]. הרומן זכה טרם פרסומו בפרס אקו"ם על שם אהרון אשמן ליצירה המוגשת בעילום שם לשנת 2014[8], בפרס לסופרים בראשית דרכם, 2014 וכן במלגת תרגום לאנגלית של קרן עם הספר.

שיריה התפרסמו באנתולוגיות וכתבי עת בארץ וברחבי העולם ותורגמו לאנגלית, גרמנית, ספרדית, רומנית וערבית.

פרסים ומלגות עריכה

  • פרס שר התרבות למשוררים בראשית דרכם, 2002
  • פרס ראשון בתחרות "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל אביב, 2006
  • פרס ספרי ביכורים, משרד החינוך והתרבות, 2008
  • סיפור מומלץ תחרות הסיפור הקצר של "הארץ", 2011
  • פרס אקו"ם על שם שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה ("מפה לפה"), 2012
  • מלגת "חדר משלך" - סטודיו לכתיבה - מטעם עיריית ת"א, 2013
  • מלגת כתיבה ב-Vermont Studio Center, ארצות הברית, 2013
  • פרס שר התרבות לסופרים בראשית דרכם, 2014
  • פרס אקו"ם על שם אהרון אשמן ליצירה המוגשת בעילום שם ("הארכיברית"), 2014
  • מלגת פרדס של הספרייה הלאומית בירושלים, 2018
  • פרס היצירה לסופרים עבריים[9],2019

ספרים עריכה

ספרים שכתבה עריכה

ספרים שערכה עריכה

  • שחרחורת, איריס אליה כהן, הוצאה עצמית, 2014
  • שירים לאסירי בתי הסוהר, אלמוג בהר, הוצאת אינדיבוק, 2016
  • הזכות לשלמות הגוף, טלי לטוביצקי, הוצאת פרדס, 2019
  • מה אני עושה, סיגל בן יאיר, הוצאת פרדס, 2020
  • רצח בהסכמה, איריס אליה כהן, הוצאת פעם, 2021
  • על החיק ועל החלב, שרית עיני ריץ', הוצאת משיב הרוח, 2021
  • מרחוק אני שומעת ילדה, נירה קמחי עוזרד, הוצאת צבעונים, 2021 (מלגת עמק יזרעאל לספרי ביכורים, 2021)
  • ממטר, נועם נגרי, הוצאת עיתון 77, 2021
  • חיוך מספר 8, בלה אלכסנדרוב, הוצאת פרדס, 2022 (פרס ברנשטיין לספרי ביכורים, 2022)
  • עושה מקום, עדיאל שושני, הוצאה עצמית, 2022
  • בדין ודברים, רונית שחר בכר, הוצאת פרדס, 2022
  • ים מתוק מלוח, ענת קרייטר, הוצאת דריה הלנה, 2022
  • להרף עין ירוק, בתיה פלומבו, הוצאת עולם חדש, 2022
  • שם, שם, יוני יחיאלי, הוצאת עולם חדש, 2023
  • העין היא דלת (ספר אמן), ניצן מינץ, הוצאה עצמית, 2023
  • זוגי ואי וילד, רן שייט, הוצאת עיתון 77, 2023
  • בן ממשיך, יניב פרידלר, הוצאת לוקוס, 2023
  • לנקוש על השקוף, דפנה שמשוני, הוצאת עיתון 77, 2023
  • בשרנו רך מנשוא, עפרה שילה, הוצאת פרדס, 2024
  • ולפעמים אישה, איריס אליה כהן, הוצאת פעם, 2024
  • ערד 95 (רומן גרפי) גלעד סליקטר, הוצאת כפולה, 2024

חיים אישיים עריכה

לוין מתגוררת בתל אביב, נשואה למשורר עדי עסיס[1] ואם לבת.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ענת לוין בוויקישיתוף

מכּתביה:

על ״הארכיברית״

על "רק רגע גוף":

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3   אלי אליהו, המשוררת ענת לוין מסירה את הניילונים מהספות, באתר הארץ, 7 במאי 2013
  2. ^ מפה לפה, אינדיבוק - חנות ספרים עצמאית ברשת
  3. ^ דניאל עוז, "אשה קטנה וילדה גדולה": גיא פרל על "מפה לפה" של ענת לוין, יקום תרבות - הזירה המקוונת לתרבות עברית, 4 במאי 2013
  4. ^ אנה מסתובבת לאט, אחוזת בית
  5. ^ מרב יודילוביץ', הוכרזו הזוכים בפרסי שר התרבות לספרות, באתר ynet, 15 בספטמבר 2008
  6. ^ מפה לפה, יכולה לפעמים - אתרה של ענת לוין
  7. ^ הארכיברית, באתר אפיק - ספרות ישראלית (ארכיון)
  8. ^ הכרזת שמות הזוכים בפרסי אקו"ם לשנת 2014, באתר אקו"ם (ארכיון)
  9. ^ יובל פלוטקין, הוכרזו הזוכים בפרסי רה"מ לספרות עברית, באתר ynet, 9 בדצמבר 2018