ענת לוין (משוררת)
ענת לוין (נולדה ב-22 ביוני 1973) היא משוררת וסופרת, זוכת פרסי שר המדע, התרבות והספורט למשוררים בראשית דרכם ולספר ביכורים ופרס אקו"ם לעידוד פרסום יצירה ספרותית ע"ש שלמה טנאי[1]. שיריה התפרסמו באנתולוגיות וכתבי עת בארץ וברחבי העולם ותורגמו לאנגלית, גרמנית, ספרדית, רומנית וערבית.
לידה |
22 ביוני 1973 (בת 49) ראשון לציון, ישראל ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
מקום לימודים |
בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, מכללת האנטר ![]() |
שפות היצירה |
עברית ![]() |
סוגה |
שירה ![]() |
בן או בת זוג |
עדי עסיס ![]() |
פרסים והוקרה |
|
anatut | |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
ענת לוין נולדה וגדלה בראשון לציון. שירתה בצבא כמורה חיילת[2]. לוין למדה בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים והשלימה לימודיה במכללת האנטר בניו יורק[3]. קובץ השירים הראשון שכתבה לוין, "אנה מסתובבת לאט", זיכה אותה בשנת 2002 בפרס שר התרבות למשוררים בראשית דרכם[4] ובשנת 2006 במקום הראשון בתחרות "שירה על הדרך" של עיריית תל אביב-יפו. הספר יצא לאור בשנת 2007 וזכה בפרס שר המדע, התרבות והספורט לספר ביכורים לשנת תשס"ח[5].
ספר שיריה השני, "מפה לפה", אשר יצא לאור בשנת 2013, זיכה אותה בפרס אקו"ם לשנת 2011 ובמלגת קרן רבינוביץ לשנת 2010[6]. הספר הוא מחזור של שירי אהבה של בת לאמה שמעניק קול לאם שתוקה [דרושה הבהרה], שגדלה בצילם של הורים נוקשים ומצייר בעדינות את הקשר המורכב בין אם ובתה[1].
בעשור השני של המאה ה-21 לוין מלמדת כתיבת שירה בבית הספר לכתיבה יוצרת של "הליקון" ובמסגרות רבות אחרות. נוסף על כך, היא עורכת ספרי שירה ופרוזה ומלווה כותבים בתהליכי כתיבה.
בשנת 2015 יצא ספר פרוזה ראשון פרי עטה, "האריכברית", בהוצאת אפיק[7]. הרומן זכה טרם פרסומו בפרס אקו"ם על שם אהרון אשמן ליצירה המוגשת בעילום שם לשנת 2014[8]., בפרס לסופרים בראשית דרכם, 2014 וכן במלגת תרגום לאנגלית של קרן עם הספר.
פרסים ומלגותעריכה
- פרס שר התרבות למשוררים בראשית דרכם, 2002
- פרס ראשון בתחרות "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל אביב, 2006
- פרס ספרי ביכורים, משרד החינוך והתרבות, 2008
- סיפור מומלץ תחרות הסיפור הקצר של "הארץ", 2011
- פרס אקו"ם על שם שלמה טנאי לעידוד פרסום היצירה ("מפה לפה"), 2012
- מלגת "חדר משלך" - סטודיו לכתיבה - מטעם עיריית ת"א, 2013
- מלגת כתיבה ב- Vermont Studio Center, ארצות הברית, 2013
- פרס שר התרבות לסופרים בראשית דרכם, 2014
- פרס אקו"ם על שם אהרון אשמן ליצירה המוגשת בעילום שם ("הארכיברית"), 2014
- מלגת פרדס של הספרייה הלאומית בירושלים, 2018
- פרס היצירה לסופרים עבריים[9],2019
ספריםעריכה
ספרים שכתבהעריכה
- רק רגע גוף, שירים, ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021
- אנה מסתובבת לאט, קובץ שירים בעריכת דרור בורשטיין, הוצאת אחוזת בית, 2007
- מפה לפה, מחזור שירים, הוצאת קשב לשירה, 2013
- הארכיברית, רומן בעריכת דרור בורשטיין, הוצאת אפיק - ספרות ישראלית, 2015
ספרים שערכהעריכה
- שחרחורת, איריס אליה כהן, הוצאה עצמית, 2014
- שירים לאסירי בתי הסוהר, אלמוג בהר, הוצאת אינדיבוק, 2016
- הזכות לשלמות הגוף, טלי לטוביצקי, הוצאת פרדס, 2019
- מה אני עושה, סיגל בן יאיר, הוצאת פרדס, 2020
- על החיק ועל החלב, שרית עיני ריץ', הוצאת משיב הרוח, 2021
- מרחוק אני שומעת ילדה, נירה קמחי עוזרד, הוצאת צבעונים, 2021 (מלגת עמק יזרעאל לספרי ביכורים, 2021)
- ממטר, נועם נגרי, הוצאת עיתון 77, 2021
- חיוך מספר 8, בלה אלכסנדרוב, הוצאת פרדס, 2022 (פרס ברנשטיין לספרי ביכורים, 2022)
- עושה מקום, עדיאל שושני, הוצאה עצמית, 2022
- בדין ודברים, רונית שחר בכר, הוצאת פרדס, 2022
- ים מתוק מלוח, ענת קרייטר, הוצאת דריה הלנה, 2022
- להרף עין ירוק, בתיה פלומבו, הוצאת עולם חדש, 2022
- שם, שם, יוני יחיאלי, הוצאת עולם חדש, 2023
חיים אישייםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של ענת לוין
- הבלוג של ענת לוין
- מידע על ענת לוין (משוררת) בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- המשוררת עינת יקיר מתארחת במדור 'לשונות' באתר בית אבי חי, יולי 2012
- אלי אליהו, המשוררת ענת לוין מסירה את הניילונים מהספות, הארץ, 7 במאי 2013
- שלומי חתוכה, ראיון בתוכנית ברית מילה, 2022
מכּתביה:
- המכתב, הארץ, 24 באפריל 2011
- "ירח", סיפור, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, דצמבר 2018
- "בעין הסופה", שיר ערש, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, דצמבר 2018
- שירים באנגלית באתר Poetry International Website
- שירים בספרדית באתר De_canta_sion
- שירים ברומנית במגזין poesisinternational
- The Unspoken Language - Poems By Anat Levin - TLV1 Radio
על "רק רגע גוף":
- בכל סרלואי, הגוף מתמלא באור, באתר "מקור ראשון", ספטמבר 2021
- רות אשור, לא נחתים שעון כי אין שעות, באתר "מעלה", דצמבר 2021
- שרי שביט, ילדה שאיבריה גדלו, באתר "המוסך", פברואר 2022
- אורית גידלי, מחשבות קצרות על הלב, פנס מוסף לביקורת ספרות, אוגוסט 2022.
- יעל רן, במה להמתיק ימים אם לא בשירים, ינואר 2022
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 3 אלי אליהו, המשוררת ענת לוין מסירה את הניילונים מהספות, הארץ, 7 במאי 2013
- ^ מפה לפה, אינדיבוק - חנות ספרים עצמאית ברשת
- ^ דניאל עוז, "אשה קטנה וילדה גדולה": גיא פרל על "מפה לפה" של ענת לוין, יקום תרבות - הזירה המקוונת לתרבות עברית, 4 במאי 2013
- ^ אנה מסתובבת לאט, אחוזת בית
- ^ מרב יודילוביץ', הוכרזו הזוכים בפרסי שר התרבות לספרות, ynet, 15 בספטמבר 2008
- ^ מפה לפה, יכולה לפעמים - אתרה של ענת לוין
- ^ הארכיברית, באתר אפיק - ספרות ישראלית (ארכיון)
- ^ הכרזת שמות הזוכים בפרסי אקו"ם לשנת 2014, באתר אתר אקו"ם (ארכיון)
- ^ יובל פלוטקין, הוכרזו הזוכים בפרסי רה"מ לספרות עברית, באתר ynet, 9 בדצמבר 2018