ענת צוריה

ענת צוריה (נולדה ב-16 באוקטובר 1961) היא במאית קולנוע דוקומנטרי ישראלית, זוכת פרס וולג'ין. ביימה את הסרטים "טהורה" (2002), "מקודשת" (2004), "סוררת" (2009), "השיעור" (2013), "ידיד נפש" (2017) ו"חוקרת" (2018). את שני הסרטים האחרונים ביימה לצד בתה שירה קלרה וינטר.

ענת צוריה

ענת צוריה, מאי 2018
לידה	16 באוקטובר 1961 (בת 62) ירושלים, ישראל
סוגה מועדפת	סרט תיעודי
מדינה	ישראל
מקום לימודים	מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

צוריה נולדה בירושלים, לנעמי שלו, בעלת גלריה, ולאבנר שלו, לשעבר איש צבא והיום יו”ר יד ושם. למדה ציור במדרשה לאמנות ברמת השרון, וקולנוע בבית הספר לקולנוע מעלה. במהלך השירות בצה"ל הכירה את יוסי צוריה, הם נישאו ולהם 5 ילדים.

בין השנים 2002–2010 יצרה צוריה, טרילוגיה קולנועית דוקומנטרית. הטרילוגיה התמקדה בזויות שונות של המיניות הנשית בעולם הדתי וכללה את הסרטים "טהורה" "מקודשת" ו"סוררת". שלושת הסרטים נגעו בנושאי טאבו חברתיים שלא תועדו בקולנוע הישראלי.

הסרט הראשון בטרילוגיה "טהורה", סיפר את סיפורן של שלוש נשים דתיות שחוקי הטהרה הביאו אותן להתמודדות דרמטית בכל הנוגע לזהותן הנשית והמינית. הסרט הציג לראשונה בישראל ובעולם את המיניות הדתית האורתודוקסית מנקודת מבט ביקורתית פמיניסטית. הסרט זכה בפרסים רבים בין היתר, פרס חבר השופטים בפסטיבל יאמגאטה ביפן, פרס תגלית השנה של איגוד היוצרים הצרפתי, פרס ראשון בפסטיבל הדוקומנטרי במינכן ועוד.

"מקודשת", הסרט השני בטרילוגיה, הוא דרמה משפטית דוקומנטרית, המתרחשת בבית הדין הרבני. הסרט עקב אחר סיפורן של שלוש נשים צעירות שנאבקו להתגרש מבעליהן אשר סירבו לתת להן גט. לאורך שנתיים הסרט תיעד את הדרמה המשפטית של גירושין בצל חוקי ההלכה של בתי הדין הרבניים. הסרט זכה בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים ובפרס ראשון בפסטיבל הוט דוקס בקנדה והוקרן בפסטיבלים רבים בעולם.

"סוררת" הסרט השלישי תיעד את התופעה של ההפרדה המגדרית בחברה הדתית, דרך סיפורן של שתי צעירות חרדיות ששילמו מחיר אישי על הניסיון למרוד בחוקי ההפרדה המגדרית הדתיים. הסרט זכה בפרס ראשון בפסטיבל חיפה והוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם, ביניהם פסטיבל ברלין.

סרטה "השיעור", עוקב במשך שנתיים אחר דרמה יוצאת דופן של אשה ערביה הנלחמת על עצמאותה, והוקרן בהצגת בכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2012, בו זכה בפרס הסרט התיעודי.

ב-2013 זכתה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה.

ב-2020 זכתה בפרס המיזם לקולנוע וטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים ליוצר ירושלמי על פועלה במשך שלושה עשורים בירושלים.

צוריה חותמת על סרטיה בשם "ענת יוטה צוריה" לזכרו של אחיה, איתי, ששינה את שמו ל"יוטה סאן".

"טהורה"

צוות

תסריט ובימוי: ענת יוטה צוריה הפקה: עמית ברויאר עריכה: ערה לפיד צילום: נורית אביב, טוליק גלאון, שירי בראון מוזיקה מקורית: יונתן בר גיורא

תקציר והכרה

הסרט שיצא במהלך שנת 2002 תיאר את המיניות היהודית האורתודוקסית מנקודת מבט אישית וביקורתית. ״טהורה״ התמקד בדרמה האינטימית של שלוש נשים שמצאו עצמן ממולכדות בסבך החוקים הדתיים ומושתקות על ידי הטאבו החברתי הנוקשה שמאפיין את המיניות הדתית, בדגש על חוויית המקווה והנידה. הסרט זכה בפרסים רבים ברחבי העולם, בין השאר פרס הסרט הדוקומנטרי בפסטיבל דוקפסט במינכן 2003, אבל במקביל להצלחתו, הוטחה בסרט גם ביקורת לא מעטה, בעיקר מצד הממסד הדתי.

"מקודשת"

צוות

תסריט ובימוי: ענת יוטה צוריה הפקה: עמית ברויאר עריכה: ערה לפיד צילום: רון כצנלסון מפיקה בפועל: סיגל לנדסברג מוזיקה מקורית: יונתן בר גיורא

תקציר והכרה

הסרט "מקודשת", שיצא בשנת 2004, תיעד לראשונה את התופעה של מסורבות הגט וביקר את מערכת המשפט הרבנית של מדינת ישראל. הסרט הוא דרמה משפטית של שלוש צעירות שהתמלכדו בנישואיהם ולא מצליחות להתגרש רק בשל תפיסת ההלכה של בית הדין הרבני. במשך שנתיים עקבה צוריה אחר מאבקן המשפטי של הצעירות והסרט מציג את האבסורד והדיכוי של המשפטים בבית הדין הרבני. הסרט, זכה לתהודה רבה ולאחר הקרנתו התארגנה מחאה ציבורית בדרישה להקים ועדת חקירה לתפקוד בתי הדין הרבניים. במקביל, הוחלט להקרין את "מקודשת" בישיבה מיוחדת בכנסת, במסגרת דיון מיוחד שקיימה הוועדה לקידום מעמד האישה. הסרט "מקודשת" זכה במספר פרסים בינלאומיים והוקרן בפסטיבלים רבים.

"סוררת"

צוות

תסריט ובימוי: ענת יוטה צוריה הפקה: סיגל לנדסברג וענת יוטה צוריה עריכה: ערה לפיד צילום: רון כצנלסון

תקציר והכרה

הסרט "סוררת" שיצא בשנת 2009 ביקר את תופעת ההפרדה המגדרית שהפכה בעשור לנפוצה בקרב החרדיים והדתיים בישראל. הסרט תיאר את סיפורן של שתי צעירות מבית חסידי שניסו לתעד את הדיכוי של עצמאותן ונשיותן בחברה בה גדלו. הסרט ליווה את השתיים במסע התיעוד שלהן שכלל צילום וכתיבה באינטרנט כשברקע משורטטת ההפרדה המגדרית בחלל הציבורי, באוטובוסים וברחובות ישראל.

״סוררת״ זכה להכרה בינלאומית רחבה, זכה בפרס ראשון בפסטיבל חיפה, הוקרן בפסטיבל ברלין ובעוד פסטיבלים ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ענת צוריה בוויקישיתוף

• ענת צוריה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ענת צוריה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ענת צוריה, באתר AllMovie (באנגלית)
• ענת צוריה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ביקורת קולנוע של ענת צוריה באתר ארץ אחרת
• יאיר שלג, מרד הטמאות, באתר הארץ, 10 ביולי 2002
• נסים קלדרון, שומרי גבולות שכמונו, מגזין ארץ אחרת, 31 באוקטובר 2002
• ירעם אטיה, שליפות עם ענת צוריה, באתר nrg‏, 30 באוגוסט 2005
• עינת ברזילי, מקור ראשון, מקודשת, מסורבת, מגורשת, באתר nrg‏, 1 בספטמבר 2005
• רעיה מורג, אחווה של סוררות, מגזין ארץ אחרת, 20 בינואר 2010
• נירית אנדרמן, וידוי בשיעור נהיגה: סרט חדש לענת צוריה, באתר הארץ, 31 בינואר 2013
• איתי שטרן, כרוניקה של התעללות ידועה מראש בחברה החרדית, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2017
• נירית אנדרמן, האבות שאינם מוכנים לשלם מזונות לא יצליחו להתחמק מהסרט הזה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2018