עץ החיים
ערך מחפש מקורות | |
עץ החיים, על פי ספר בראשית (פרקים ב'-ג'), הוא עץ שהיה בתוך גן עדן, לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות. לאחר שהוא וחוה אשתו הפרו את האיסור ונענשו, הם גורשו מגן העדן על מנת שלא יאכלו גם מעץ החיים, אשר פירותיו היו גורמים להם לחיות לעולם. לאחר מכן הוצבה שמירה של הכרובים ולהט החרב המתהפכת על הדרך אל העץ על מנת למנוע את גישתם אליו.
”וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים” (בראשית, ג', כ"ד).
במקומות נוספים במקרא
עריכההביטוי "עץ חיים" מופיע בספר משלי במספר מקומות (ג', י"ח; י"א, ל'; י"ג, י"ב; ט"ו, ד'), כמטפורה לחכמה או לדבר מה המציל ומחיה את הנפש (מקביל לביטוי "מקור חיים", המופיע בהקשרים דומים).
רמז לעץ החיים ניתן לראות בחזון אחרית הימים של יחזקאל, המתאר מעיין היוצא מבית המקדש ועל גדותיו עץ שעליו נאמר "והיו (קרי: וְהָיָה) פִרְיוֹ לְמַאֲכָל, וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" (מ"ז, י"ב).
בפרשנות המסורתית והקבלית
עריכהבמקרא[1] נכתב שאם האדם היה לוקח מעץ החיים - "ואכל וחי לעולם", מה שנראה כהבטחה לחיי נצח. כמה פרשנים בני ימי הביניים (החל ברס"ג) סברו כי עץ החיים לא העניק חיי נצח, אלא רק אפשרות להירפא ממחלות ולחיות זמן ארוך.
במדרש מכונה התורה כעץ החיים על פי הפסוק בספר משלי: "עֵץ חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר." (משלי, ג', י"ח).
בקבלה ניתנת משמעות רבה לעץ החיים, והוא מפורש בפרשנות פרקטית, סמלית ואלגורית, אשר על טיבה המדויק נחלקו המקובלים.
ישנם חוקרים [דרוש מקור] הסבורים כי פסקת הגירוש מגן העדן, שתכליתו למנוע מהאדם לאכול מעץ החיים ולזכות בחיי נצח, מבטאת נימה מיתולוגית בסיפור: האל חרד לכאורה לייחודו האלוהי עקב אכילת האדם מעץ הדעת, ומבקש למנוע פעולה שתוצאתה תהיה בלתי הפיכה מבחינתו.
יש הסבורים [דרוש מקור] כי עץ החיים הוא תוספת מאוחרת לסיפור גן העדן המקראי, ולא הופיע במקור. הסיבה נעוצה בכך שהעץ נזכר רק בתחילת הסיפור ובסופו, ואילו גוף הסיפור עוסק בעץ הדעת בלבד.
המקבילה הקרובה ביותר לעץ החיים נמצאה בעלילות גילגמש, המתארות מסע לחיפוש אחר חיי נצח. גילגמש מצליח להשיג "צמח חיים" שעשוי להגשים את משאלתו - אלא שזה נגנב ממנו על ידי נחש בעת שהוא עוצר לטבול בבאר.
בספרות אכד ומצרים העתיקה ניתן למצוא "עץ חיים" ו"צמח חיים" שמהם ניזונים האלים על מנת להישאר בני אלמוות.
ביחס לאשרה
עריכהבכתבים רבים, המגובים גם בממצאים ארכאולוגיים, עץ החיים מזוהה עם האלה אשרה.[2][3][4]
עץ החיים בתרבות
עריכהסמליות העץ מהווה השראה לעולם התרבות בהרבה תחומים.
לקריאה נוספת
עריכה- דב ברקוביץ, דרך עץ החיים - עולם חדש ממשמש ובא, הוצאת כרמל ירושלים, 2021 .
קישורים חיצוניים
עריכה- יונתן כהן, בין שני עצים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2008
- דוב ברקוביץ וליאור טל שדה, דרך עץ החיים (פודקאסט), קולות של רוח, גל"צ, יוני 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ב
- ^ אלת עץ החיים, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ אשרה: האלה האם של ארץ כנען, באתר כישופים: הקדרה המבעבעת, 14 באוגוסט 2004
- ^ רוחמה וייס ויונה ארזי, "לא התלוננתי": תוצאות המלחמה של אלוהים באשרה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2018