עצב הריח
עצב הריח (בלטינית: Nervi olfactorius, באנגלית: Olfactory nerve; נהוג לסמנו: CN I) הוא זוג עצבי הגולגולת הראשון, המוביל את תחושת הריח מחלל האף.
 | |
| עצב הריח מסתיים בפקעת, ממנה יוצאים שלוחות אל חלל האף | |
| שיוך |
segment of neural tree organ, ישות אנטומית מסוימת  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (881) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
nervus olfactorius |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A14.2.01.004 |
| TA2 (2019) |
6181 |
| מזהה נרוניימס |
32 |
| FMA |
46787 |
| קוד MeSH |
A08.800.800.120.640 |
| מזהה MeSH |
D009832 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0028938 |
  | |
זהו עצב הגולגולת הקצר ביותר. עצב הריח ועצבי הראייה הם שני עצבי הגולגולת היחידים שיוצאים ישירות מהמוח הגדול, ואין להם כל נגיעה לגזע המוח. עצב הריח הוא בעל יכולת התחדשות והוא עצב התחושה היחידי בגוף שאיננו עובר הצלבת שמאל-ימין (Decussation). לכן, תחושת ריח שמקורה מנחיר ימני תגיע אל המיספירת המוח הימנית, וריח מנחיר שמאלי יגיע אל המיספרת המוח השמאלית - בניגוד לכל יתר החושים, בהם יש הצלבה.
בסיומו, העצב מתעבה בחלל האף לצורה המכונה "פקעת ההרחה" (Olfactory bulb) בתוך עצם הכברה. מהפקעת יוצאים סעיפים אל התאים האולפקטוריים (Olfactory cells), שהם כימורצפטורים ברקמת האף, אשר חשים בשינויים בריכוזי חומרים שונים, ומעבירים מידע זה בצורת דחף עצבי.
