עקרבים (יישוב קדום)

עקרבים או עקרבת (בלועזית: Acrabatenam[1]) הייתה עיר יהודית קדומה ביהודה בתקופת הבית השני.

העיר נזכרת כעיר מחוז ביהודה על גבול שטח השומרונים, בכתבי יוסף בן מתתיהו, בכתבי פליניוס הזקן ובכתבי חז"ל, ומזוהה כיום עם העיירה הערבית עקרבה.

היסטוריהעריכה

בתקופת בית שני הייתה עקרבת אחד מאחד עשר הפלכים של יהודה[2], מדרום לשומרון[3].

בתקופת הנציב קומאנוס (48–52 לספירה) פשטה מפלך זה חבורת ה"ליסטים" היהודית של אלעזר בן דינאי על השומרונים, כנקמה על רצח עולה רגל יהודי מהגליל בדרכו לירושלים.[4]

במהלך המרד הגדול פעל בה שמעון בר גיורא.[דרוש מקור]יוחנן בן חנניה מונה לשר הצבא של הפלך על ידי מנהיגי המרד בירושלים[5], ולבסוף נכבשה העיר על ידי אספסיאנוס[6].

במשנה נזכרת העיר בהקשר למעשרות שהובאו לירושלים: "כרם רבעי עולה לירושלים מהלך יום לכל צד, ואיזה הוא תחומה - אילת מן הדרום, עקרבת מן הצפון, לוד מן המערב, והירדן מן המזרח"[7].

העיר גם נמצאה מוזכרת בשטר יהודי מימי מרד בר כוכבא, בו הוזכר כפר בת שלה בשם "גלוד"[8]. כפר זה מזוהה כיום עם הכפר ג'לוד, כ- 7 ק"מ דרומית מערבית לעקרבה[9].

אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי מיקומה של העיר הוא דרומית מזרחית לשכם, תוך שקישר בטעות בינה ובין העיר המקראית שבנגב "מַעֲלֵה עַקְרַבִּים"[10], והעיר נזכרת כך גם במפת מידבא.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 62.
  2. ^ מלחמת היהודים, ספר ג' פרק ג' פסקה ה'.
  3. ^ מלחמת היהודים, ספר ג' פרק ג' פסקה ד'.
  4. ^ מלחמת היהודים ספר ב', פרק י"ב, פסקה ד'.
  5. ^ מלחמת היהודים, ספר ג' פרק כ' פסקה ד'.
  6. ^ מלחמת היהודים, ספר ד' פרק ט' פסקה ט'.
  7. ^ משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ב'.
  8. ^ ואדי מורבעאת, DJD 2, טקסט 115, שורות 3, 22.
  9. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 62.
  10. ^ אונומסטיקון 14, 10.